לפני כמה חודשים החליטה הילדה שלנו, בת ה-7, שהיא רוצה לישון במדבר, להדליק מדורה ולראות את השמיים הזרועים בכוכבים. לאחר תחנונים חוזרים ונשנים, מצאנו את ההזדמנות המתאימה לנסוע דרומה, והתחלנו לחפש מקום להעביר בו את הלילה. כמה חוות בודדים מדבריות עמדו על הפרק, כל אחת עם הקסם שלה, אבל ברגע שהילדה ראתה באינטרנט את התמונות של חוות האלפקות, ההחלטה התקבלה. ואכן, מיד כשהגענו לחוות האלפקות כבר היה ברור שמדובר בגן עדן לילדים. כמעט כל אחד מאתנו היה בחוות האלפקות בשלב זה או אחר של חייו, כילד או כהורה. החווה המקסימה הזו מאפשרת מפגש בלתי אמצעי עם עדר של כ-600 אלפקות ולאמות מתוקות, כאשר לצד תצפית על החיות, ליטוף שלהן והאכלה מכף היד, לאמיצים שאינם חוששים מיריקות, החווה מזמנת עוד כמה חוויות: הדרכה על הלאמות והאלפקות ומנהגיהן השונים, רכיבה על לאמה (שמיועדת לילדים ששוקלים על 25 ק"ג וכרוכה בתשלום נפרד), ביקור במפעל הצמר, וגם פעילויות יצירה כמו אריגה בנול, סריגה או יצירת עין אינדיאנית. אבל למרות שהביקור בחוות האלפקות הוא כשלעצמו מהנה מאוד, הלינה במקום מעניקה חוויה מיוחדת שאי אפשר לחוות בביקור שגרתי בחווה.
בשעות אחר הצהרים החווה מתחילה להתרוקן ממבקרים, והיא שייכת כולה רק לאורחי הצימרים, לעובדי החווה, וכמובן, לדייריה הקבועים, שכוללים, מלבד אלפקות ולאמות, גם סוסים (ניתן לצאת לטיול רכיבה בתוספת תשלום), חמורים, עזים, גמלים (שהם, אגב, קרובי משפחה של האלפקות והלאמות) ועוד. זהו בדיוק הזמן להרגיש את השקט המדברי המבורך. החווה מבודדת, ומרוחקת קילומטרים ספורים ממצפה רמון, ובשעות אחה"צ והערב הקולות היחידים שתשמעו פה הם קולות החיות. זה בדיוק הזמן לטייל בנחת בין שבילי החווה וליהנות ממפגש אינטימי עם החיות. הילדה שלנו, למשל, התאהבה באלפקה חמודה וסירבה להיפרד ממנה עד שהחשיכה כבר ירדה.
הצימרים עצמם (יש כאן ארבעה, ובנוסף להם סטודיו שמתאים ללינה של קבוצות גדולות) ממוקמים על גבעה קטנה ומשקיפים על החווה. הם כוללים בדיוק את כל מה שצריך ללינה נוחה במדבר – חדר גדול עם מיטה זוגית, כורסאות שנפתחות למיטות בשביל הילדים, מטבחון מצויד עם מקרר, כירה חשמלית, תנור וכלים, חדר רחצה מרווח ושולחן אוכל ליד החלון הגדול שמשקיף אל החווה. מכאן יכולנו להשקיף על החיות שהולכות לישון בזמן שאכלנו את ארוחת הערב, וזה היה המקום הראשון אליו הלכנו כשהתעוררנו בבוקר, כדי לראות את החווה מתעוררת. אין כאן פינוקים כמו ג'קוזי או מכונת אספרסו, אבל האמת היא, שאלה ממש לא נחוצים כאן, ואפילו הטלוויזיה בכבלים שדווקא כן נוכחת, מעט מיותרת לדעתי. החווה מספקת מספיק תעסוקה ועניין לכל בני המשפחה, ובין לבין כדאי פשוט להאט את הקצב וליהנות מהשלווה המדברית, בלי גירויים מיוחדים. אם הילדים חייבים להעסיק את עצמם גם בשעות החשיכה, בארון שבחדר יחכו להם כמה משחקים לצד צבעים וחוברות צביעה. את שעות האור סביר להניח שירצו לבלות בטיול ומשחק ברחבי החווה.
מחוץ לחדר יש מרפסת מוצלת, עם שולחן אוכל, פינות זולה וערסל, שמזמין לנדנוד נעים ותצפית על מרחבי החווה ועל שמי הלילה. למרות התכניות, הלילה בו שהינו בחווה היה אביך ולא זכינו לראות אפילו כוכב אחד, אבל עדיין נהנינו מהשקט והשלווה. מי שרוצה, יכול לקנות ארגז עצים למדורה ולהדליק מדורה בשטח המיוחד המיועד לכך. המרפסת התגלתה גם כמקום מוצלח במיוחד ליהנות בו מארוחת הבוקר המוצלחת. את הארוחה מניחים בפתח החדר בצידנית, והיא כוללת לחם טעים שאופים במקום, סלט ירקות טרי, גבינות, יוגורט עם גרנולה וסילאן, מעדני חלב לילדים, בראוניז, פירות יבשים ופינוקים נוספים.
החיבור הבלתי אמצעי עם האלפקות ישמח כל מי שאוהב בעלי חיים היינו רק לילה אחד בחווה, אבל את האווירה המיוחדת שספגנו שם לקחנו אתנו הביתה, וההוכחה הטובה ביותר לכך היתה שלמחרת שובנו לשכונה השקטה שלנו בכפר סבא, הילדה התעוררה בבוקר ואמרה שיותר מדי רועש פה, והיא מתגעגעת לשקט של החווה. וגם עכשיו, כמעט חודשיים אחרי שהותנו במקום, היא מכריזה שכשתגדל, היא תעבור לגור בחוות האלפקות. אתר אינטרנט צילומים: טל מזומן, חיים רבייה – באדיבות חוות האלפקות לחצו להגדלה
|