תפריט עמוד

לטייל עם ילדים בסלובניה

שתפו:

סוד ההתאמה של סלובניה לטיול עם ילדים הוא בשילוב של טבע נהדר, מרחקי נסיעה קצרים ומחירים נוחים. לזה נוספות פעילויות מרגשות כמו רכיבה על סוסים, שיט בנהר תת קרקעי, ביקור במערות נטיפים ורפטינג מלהיב

פורסם 26.2.15

את ההחלטה לא לוותר על החופשה השנתית, גם אם קופת החסכונות מצטמצמת וגם אם עיסוקי היומיום קוראים לנו, עשינו לפני שנים אחדות. מאז אנו נאבקים לעמוד בהבטחה שהבטחנו לעצמנו. בעודנו מתלבטים באיזה יעד לבחור הפעם, שמענו על ארץ אחת מופלאה, לא גדולה, לא יקרה, רבת נופים ובעיקר, עבור טיילים חובבי פעילות כמונו – מלאת אטרקציות המכונות "נופש פעיל". סלובניה.

במהלך הטיול גילינו את שלל יתרונותיה של סלובניה כיעד לתיירות משפחתית. גדולתה הראשונה: שטחה אינו גדול משל ישראל, והיא מאפשרת נסיעות קצרות מיעד ליעד ומאזור לאזור. כל מי שטייל עם ילדים, נפלאים ככל שיהיו, יודע עד כמה קצרה סבלנותם ועד כמה השהות המשותפת בקופסה קטנה על גלגלים יכולה להפוך לעינוי קבוצתי. סלובניה פטרה אותנו מעונשן של נסיעות ארוכות מדי. עוד גילינו לשמחתנו כי בכל מקום שבו תיפול אבן בסלובניה, אפשר למצוא פארק מלבב, מקומות נעימים ללינה ובלי סוף פעילויות לכל המשפחה (וזה בהחלט לא מובן מאליו).

טיול משפחתי בפארק הלאומי טריגלאב בסלובניה

סוסי פוני ותענוגות הטיול בגשם
את השבוע הראשון של הטיול החלטנו לעשות במפוצל – נעמה ואני בבילוי משותף, שאליו יצטרף אחר כך ערן. אני חייבת להודות שהרעיון לבלות שבוע שלם, בוקר ולילה, לבד בארץ זרה עם נעמה בתי – שהיתה אז בת שבע – היה מעורר חשש. אבל בסופו של דבר, בעזרתם של כמה כללי יסוד שפיתחנו היא ואני (למשל, אסור להתרגז או להיעלב יותר משלושים שניות), השבוע הזה הפך לאחד משיאי הטיול.

מכיוון שנעמה ואני חובבות סוסים, התחלנו את השבוע המשותף שלנו בחוות מרצינה (Mrcina Ranc), חווה מיוחדת לטיולי סוסים, בעיקר סוסי פוני, השוכנת בתחומי הפארק הלאומי טריגלאב (Triglav) שבצפון מערב סלובניה. הפארק עצמו יתגלה בהמשך כפארק אלפיני מקסים, ולב לבה של סלובניה התיירותית. שני אגמים שוכנים בו – האחד, בלד (Bled), ידוע ועמוס יותר, והשני, שבהרים הסובבים לו בילינו נעמה ואני במשך שבוע, נקרא בוהין (Bohinj).

הגענו לפארק טריגלאב בערב גשום וסוער, לאחר נהיגה של שלוש שעות מהגבול עם איטליה (מעבר עם רכב שכור מאיטליה לסלובניה אפשרי רק אם שכרתם אותו בעיר Trieste). מצוידות היטב בשקי שינה, באוהל ובביטחון עצמי התכוונו נעמה ואני לבלות את השבוע שלפנינו במחנה קמפינג (כפי שאנחנו נוהגים בהרכב המשולש עם ערן). אלא שכשלוני המביש להקים את האוהל באחת עשרה בלילה, בשיאה של סופת גשם, חייב אותנו לישון באוטו. לפיכך, השכם עם שחר נכנסנו אל לשכת התיירים הידידותית שבעיירה ריבְּצ'ב לאז (Ribcev Laz) שעל גדות אגם בוהין, ומשם נשלחנו למסע הרפתקני משהו בשבילי היער, אל עבר בקתת הרים.

רכיבה על סוסים באזור בוהיני

המעבר מדרכים סלולות לדרכי עפר בהרים היה מבלבל קמעה; אך הבקתה הפכה לביתנו למשך שבוע, ובה קיבלנו, תמורת סכום זעום יחסית, חדר עץ מפנק עם מקלחת מצוחצחת במסדרון, ארוחת בוקר וארוחה חמה בצהריים או בערב, ושתי דודות שאינן דוברות אנגלית אך נחושות לאמץ לחיקן אותי ואת בתי.

הבקתה שוכנת באוסקווניצי (Uskovnici), מעל העיירה סטודור (Studor) – בה ממוקמת חוות הרכיבה. מהבקתה נסענו מדי יום לטיולים בפארק, שבו אינספור אתרים נפלאים. במהלך השבוע שילבנו בין טיולי רכיבה מודרכים למחוזות נסתרים בפארק (חוות מרצינה מציעה מגוון מסלולים, והם הולמים גם מי שמעולים לא ישב על סוס) ובין סיורים עצמאיים. בין היתר ערכנו מסע רגלי למפלי סביצה (Savica – המפלים הגבוהים בסלובניה), שארך שלוש שעות לכל כיוון במסלול המלא (בקצב של ילדה בת שבע), וגם עלינו ברכבל למרומי האלפים (לא לוותר על המשך עלייה בכסאות הרכבל האישיים, הפועלים גם בקיץ, ולזכור לסגור את מעקה הביטחון – דבר שנשכח במקרה של נעמה וכמעט גרם לי התקף לב, כשצפיתי בה נוסעת כל הדרך למעלה בכיסא קטנטן כשהיא לא חגורה ולא מאובטחת).

בכל יום הקפדנו על אטרקציה אחת בלבד, למדנו שטיול בגשם אירופי (עם מעיל גשם, מטרייה ונעליים אלפיניות שרכשנו במקום) מהנה לא פחות מטיול תחת שמים תכולים ושמש זורחת, והשארנו שעה לקריאת ספר משותפת לפני השינה. הסלובנים התגלו כמארחים מסבירי פנים, וחלק גדול מהמשך הטיול בשבועות שלאחר מכן תוכנן בסיועם של הצעירים העובדים בחוות הרכיבה. 



רפטינג (גם לפחדנים)
אחרי השבוע המופלא בפארק טריגלאב החלטנו לסוב את סלובניה סביב-סביב. חזרנו נעמה ואני דרך עיר הבירה ליובליאנה, אספנו את ערן בשדה התעופה של טרייסטה שבצד האיטלקי, ולמחרת חצינו שוב את הגבול והגענו לנובה גוריצה (Nova Gorica). משם התחלנו להצפין ב"סובב סלובניה". לא אפרט את כל תחנות המסע אלא אסתפק בכמה תחנות מובחרות, כאלה שזכורות לנו כחוויה מענגת במיוחד.

נהר סוצ'ה (Soca) זורם-שוצף בעמק מרהיב במערבה של המדינה, בחבל פרימורסקה (Primroska). טיילנו בעמק, על גבול פארק טריגלאב, וכל כמה קילומטרים ירדנו מהכביש, חנינו והלכנו ברגל כדי ליהנות מהנופים מקרוב. הליכה קצרצרה הביאה אותנו, למשל, לתצפית על מפלים נפלאים, או לגשר עץ מעל קניון תלול ואפל, שם זללנו כריך של ארוחת בוקר. נהנינו גם מטיול בגן בוטני אלפיני מלבב בכפר טרנטה (Trenta). גם כאן כדאי להיעזר בלשכות התיירות הפזורות לאורך הדרך.

נהר סוצ'ה זורם-שוצף בעמק מרהיב במערבה של המדינה


שיאו של הסיור באזור (לפחות לגבי נעמה) היה טיול הרפטינג המשפחתי. ברחובה הראשי של העיר בובץ (Bovec), בפינה הצפון-מערבית של סלובניה, פועלים מועדוני רפטינג רבים, המציעים טיולים משפחתיים של שעה או שעתיים, ומתאימים גם לפחדנים איומים (כמוני). אפשר להירשם לטיול עוד באותו יום, לקבל חליפות צלילה (שאותן לובשים מעל בגד ים), קסדות מתאימות וחגורות הצלה, והופ – ערן, דלית והמדריך כבר סוחבים על הגב את הסירה המנופחת מהטנדר אל חוף הנהר.

כולם חותרים, כולם צורחים בצוותא כשהסירה מזנקת מעל אשדות, ובדרך פוגשים קבוצות נוער סלובני המתאמנות יחד במים הקפואים בספורט הקייקים, שהוא, כך מסתבר, הספורט הלאומי. המדריך הצעיר, כמו רוב רובם של המארחים הסלובנים, מתגלה כאיש שיחה עליז שחולם על אמריקה ומסתפק בינתיים במזרח אירופה. מלבד עול סחיבת הסירה בראשית המסלול ובסופו – החוויה היתה נפלאה, וחשוב לציין: ללא סכנות מיותרות. ממש רפטינג גריאטרי.

שיט באגם וצלצול פעמונים
נכון, אגם בלד (Bled) הוא כנראה המקום המתויר ביותר בסלובניה. נכון, לנו יש את הכנרת. נכון, נעמה ואני בילינו לבד באגם סמוך והרבה יותר מבודד. אבל השיט שלנו באגם בסירת משוטים, שעליה הטענו סל אוכל, בקבוק יין ומגבת, היה עונג צרוף (מה גם שהתברכנו במזג אוויר קיצי למהדרין).

תחילה חתרנו עד האי שבמרכז האגם, שם יש כנסייה חביבה ובה פעמון גדול שעליו מתנדנדים כל ילדי התיירים. האגם כולו מהדהד מצלצול הפעמון. לאחר מכן שבנו אל המעגן הקטן וחתרנו במרחבי המים הצלולים באגם הקטנטן מוקף ההרים. כשעייפנו, הסרנו את הבגדים וקפצנו למים בזוגות, כשכל פעם אחד מאיתנו שומר על הסירה פן תברח. בסיכומו של עניין, אם מזג האוויר מאפשר – אל תוותרו על שיט בבלד.

אגם בלד. הפעמון הגדול בכנסייה משמש אטרקציה חביבה לילדים 

ללכת בין מפלים
סלובניה מציעה שלל מסלולי טיול רגליים, שרובם מתאימים באורכם לטיולי משפחות. בעיני, המקום הקסום ביותר לטיול רגלי היה עמק לוגרסקה (Logarska), סמוך לגבולה הצפוני של סלובניה. לאורך העמק עובר כביש יחיד, והכניסה לעמק, שהוא פארק מוכרז, היא בתשלום. לשכת תיירות נמצאת במלון פלסניק (Plesnik).

מפלי רינקה (Rinka) נמצאים במרחק הליכה של 15 דקות מהכביש, אבל אנחנו רצינו להמשיך בשביל ההרים שמוביל מהמפלים. מדרגות עץ, מעברי סלע צרים ועליות שבסופן מחכים במפתיע ספסלים, המאפשרים מנוחה תוך כדי צפייה אל ההרים – כל אלה הופכים את המסלול למענג לגדולים וגם לקטנים. עד המפלים הבאים לא הגענו. אחרי הליכה של שעה החלטנו לחזור ולאכול בסטקייה משובחת על אם הדרך. אנחנו לנו בקמפינג שבתוך הפארק, שהיה זול במיוחד וכמעט ריק מאנשים, אולי בגלל מזג האוויר הסגרירי. התנאים היו תנאי שדה ממש, כך שלמפונקים מומלץ לקחת חדר באחד המלונות או הפנסיונים בפארק.

מסע אל מתחת לאדמה
המערות של סלובניה הן מהמופלאות בעולם, ובמהלך הטיול ביקרנו בשלוש מתוך שלל המערות. בכולן הביקור היה חוויה מופלאה, אבל אין לי ספק כי למשפחות חובבות טיולים, הרפתקאות ו"שר הטבעות", אסור בתכלית האיסור לוותר על מערת קריז'נה (Krizna, יש לתאם ביקור מראש), שממזרח לאגם היפה צרקניצה (Cerknica). מערה זו מאפשרת שיט בנהר תת קרקעי בין אגמים אפלים ובעלי חיים זעירים ועיוורים, שרק מדריך מנוסה בטיול מעוט משתתפים יכול לזהות ולהאיר.

שיט בנהר תת קרקעי במערת קריז'נה. חוויה מומלצת במיוחד

ההכנות לטיול, האורכות כחצי שעה, הן חוויה בפני עצמה. בגדים מיוחדים, מגפיים וגרביים מיוחדים, קסדות ואפילו פנסים עם סוללות מיוחדות (קלות לילדים וכבדות יותר להורים) – הרגשנו כמו כורים במכרות. רק לאחר מכן יוצאת החבורה הקטנה שלנו למסע רגלי קצר אל בטן האדמה. הטמפרטורה הולכת ויורדת ואנחנו מודים בלב למדריך, שדרש מאיתנו ללבוש כמה זוגות גרביים מתחת למגפיים הגבוהים. בדרך אנו עוצרים בצד ויטרינה קטנה שמאחוריה מוצגות גולגולות ועצמות של דובי ענק, שחיו במערה והסתתרו בה בחורפים.

בסופו של המסע הקצר והחלקלק אנו מגיעים לגדותיו של הנהר התת קרקעי, נכנסים לסירה ויוצאים לדרך. הגשם העז שירד לילה קודם העלה את מפלס הנהר וחייב אותנו, מטעמי ביטחון, להסתפק במסלול הקצר יותר. המסלול הארוך נמשך שלוש שעות ועובר באגמים גדולים ומערות ענק, אבל גם המסלול הקצר שלנו היה חוויה. ביומן המסע של נעמה הסיור הזה זכה לציון הגבוה ביותר.

מלבד המערות, כל האזור המקיף את אגם צרקניצה הוא יפהפה. אפשר לצאת לטיולי שיט על האגם, למסלולי הליכה ולרכיבת סוסים מענגת, ולהתגורר באחת מבקתות ההרים הנפלאות. כל אלה מצדיקים שהות של מספר ימים בחבל ארץ זה.

 


לקריאה נוספת:

קרואטיה וסלובניה: אתרים שאסור להחמיץ
קרואטיה וסלובניה: אתרים שאסור להחמיץ
מתוך המגוון האדיר של נופים, חופים, הרים, אגמים, יערות ועיירות מקסימות שתמצאו בקרואטיה ובסלובניה, הנה עשרה אתרים נבחרים שלא כדאי לוותר עליהם
מערכת מסע אחר אונליין  


מערת הנטיפים פוסטוינה, סלובניה

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: