"הדרך היחידה להתמודד עם שינוי היא לצלול לתוכו, לנוע איתו, ולהצטרף לריקוד"
(אלן ווטס)
הנרטיב של לודז' (בפולנית הוגים את שמה וודג') עוסק בשינויים, בצעדי ריקוד, אחורה וקדימה, עם מה שמביא איתו הזמן. אני אוהבת ערים שמתמודדות עם משברים וממציאות את עצמן מחדש בדרכים יצירתיות.
הוזמנתי על ידי לשכת התיירות של לודז' לסקר ולספר על השינויים וההתפתחות העירונית שמתרחשים בעיר בעשור האחרון, אבל בלודז' אי אפשר בלי היסטוריה, היא שזורה בהווה שלה בחוטים עבים שנותרו בה מהעידן בה הייתה מעצמת טקסטיל.
עבר מפואר
מנצ'סטר הפולנית
למרות שלודז' מוזכרת לראשונה במסמך משנת 1332, העבר המשמעותי שלה החל רק לפני כ-200 שנה. במאה ה-19, בתקופת השלטון הרוסי, התפתחה לודז' מכפר קטן לעיר מובילה בתעשיית הטקסטיל והפכה למרכז ייצור הטקסטיל המרכזי של אירופה.
בשנת 1825 הגיעו ללודז' מומחים גרמנים שעזרו לתעש את העיר. נפתח בה מפעל הכותנה הראשון בעיר ו-14 שנים לאחר מכן, נפתח המפעל הראשון מסוגו בפולין ורוסיה המונע על ידי מנוע קיטור.
זמן לא רב לאחר מכן, הפכה העיר לעיר השנייה בגודלה בפולין הקונגרסאית, ומהגרים מכל אירופה, ראו בה את "הארץ המובטחת" והגיעו אליה כדי למצוא עבודה. בשנים אלו הפכה לודז' לכור היתוך של מעמד הפועלים ועיר עם גיוון תרבותי שהושפע מפולנים, גרמנים, רוסים ויהודים.
בין השנים 1823–1873, הכפילה אוכלוסייתה של העיר את עצמה בכל בעשור. כאשר השנים 1870–1890 נחשבות לפוריות ביותר מבחינה תעשייתית, על כן היא גם כונתה "מנצ'סטר הפולנית".
עיר הלבנים האדומות
רבים מאנשי תעשיית הטקסטיל בעיר היו יהודים.
שני תעשיינים השפיעו יותר מכל על התפתחותה של לודז' וקיבעו את תדמיתה כעיר של יזמים ושל חדשנות – קרל וילהלם שיבלר (ממוצא בלגי -גרמני) וישראל קלמן פוזננסקי היהודי, שני האנשים העשירים והחזקים ביותר בעיר. הפעילות של שיבלר ושל פוזננסקי השפיעה על ההתפתחות לודז' במאה ה19 וממשיכה (בעקיפין) להשפיע עליה עד עצם היום הזה.
ישראל קלמן פוזננסקי (1833-1900), גדל בלודז', הוא אמנם לא הגיע ממשפחה עשירה, אבל היה לו חוש יזמי מובהק. פוזננסקי ידע לקרוא את השטח והבין כי לודז' נמצאת בתוך תהליך מואץ שהופך אותה מעיירה מנומנמת למטרופולין אירופי רב תרבותי. הוא רכש שטח אדמה בחלק המערבי של העיר והקים בו את אימפריה של בדי הכותנה שלו.
שיבלר ופוזננסקי (כמו גם בעלי מפעלים נוספים) בנו את הארמונות שלהם ליד המפעלים והקימו בסמוך גם מעונות לעובדים, בתי ספר, בית חולים, חנויות ועוד. כך שבעצם עובדי המפעלים ניהלו את מרבית חייהם סביב המפעל.
הנקודה היהודית
אי אפשר לכתוב על לודז' מבלי להתייחס לסיפור היהודי.
עדויות על יהודים בלודז ישנן כבר מהמאה ה-18.
בשנת 1848 בוטלו ההגבלות על היהודים והם חיו בעיר כשאר האזרחים ולקחו חלק פעיל בכלכלת ולודז' והחיים התרבותיים שלה. במשך רוב המאה ה-19 ועד 1939 עבדו יהודים רבים בתעשיית הטקסטיל, בעיקר ביבוא הבדים, כשליש מבתי החרושת בעיר היו של יהודים.
בין שתי מלחמות עולם הקהילה היהודית בלודז' גדלה והתפתחה. הוקמו מוסדות רבים כגון: "מפלגת הפועלים", "איגוד החרדים", " בני ברית", "הבונד" ועוד ובתי ספר בעברית או ביידיש, בית ספר מקצועי ומוסד בית הספר לבנות- "בית יעקב".
לפני מלחמת העולם השנייה, מנתה הקהילה היהודית של לודז' כ-233,000 איש, שהיוו כשליש מאוכלוסיית העיר.
לצד תרומתם הגדולה של היהודים ללודז' – הן כלכלית והן תרבותית, גם האנטישמיות הייתה נוכחת.
ב-8 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים ללודז' והעיר סופחה כחלק מן ה"רייך". הרבה מהיהודים ברחו ממנה לורשה ולדרום פולין.
גטו לודז' שהוקם ב-8 בפברואר 1940 היה הגטו השני שהוקם על ידי הנאצים והאחרון שהושמד.
על מנת לזרז את המעבר לגטו ביצעו הנאצים פוגרום ב-1 במארס, בו נרצחו יהודים רבים . ב-30 באפריל נסגר הגטו על ידי גדרות תיל, עץ ועמדות משטרה והתושבים סבלו מחרפת רעב, צפיפות ותנאי תברואה ירודים שגרמו למגיפות. המצב השתפר קמעה לאחר שהגרמנים הקימו בגטו מפעלי ייצור טקסטיל לצרכיהם. באוגוסט 1942 פעלו בגטו 91 בתי חרושת שבהם עבדו קרוב ל-78,000 עובדים. זו גם הייתה הסיבה בגינה הגרמנים חיסלו את הגטו רק לקראת סוף המלחמה, כיוון שהשתמשו בתעשיית הטקסטיל שיוצרה שם. חיסול הגטו התרחש ביוני-אוגוסט 1944. הגרמנים העבירו את יהודי הגטו שנשארו (76,701) לאושוויץ. בסיום המלחמה נמצאו בלודז' רק 870 יהודים.
ארתור רובינשטיין, בן העיר לודג', מנגן ברחוב
בית הקברות היהודי
אתרים יהודים בלודז':
בית הקברות היהודי
בית הקברות היהודי הגדול ביותר (מעל 40 דונם) בפולין ואחד מהגדולים ביותר באירופה. הוא הוקם בשנת 1892 על הקרקע שנתרמה לעירייה המקומית על ידי ישראל פוזננסקי. בית הקברות נשמר במשך השנים על ידי תרומות של תעשיינים עשירים שהקימו בו אחוזות קבר מפוארות, להם ולבני משפחתם. בבית הקברות, שנמצא בתוך יער, אפשר למצוא את קברי הוריו של ארתור רובינשטיין, כמו גם את המאוזוליאום המונומנטלי המוקדש לזכרו של ישראל פוזננסקי. במהלך מלחמת העולם השנייה קברו במקום את היהודים מגטו ליצמנשטט, בשדה שנקרא 'שדה הגטו' ובו מצבות אנונימיות של אותם יהודים. לאחר המלחמה נהרסו בנייני בית הכנסת והמקווה ונותר רק בית הלוויות. בשנת 2015 בית הקברות נכנס לרשימת האנדרטאות ההיסטוריות.
בית הקברות היהודי הינו הגדול ביותר בפולין ואחד מהגדולים ביותר באירופה
Bracka 40
פארק הניצולים והמרכז לדיאלוג על שם מארק אדלמן
על שטח בו עמד הגטו היהודי הוקם פארק הניצולים (ניצולי שואה נטעו בו את העצים) והמרכז לדיאלוג על שם מארק אדלמן (אחד ממנהיגי מרד גטו ורשה).
מטרת המרכז היא לקדם דיאלוג בין -תרבותי ובין -דתי, כמו גם להציג את התוכן של תרבויות שונות, במיוחד אלה הקרובות להיסטוריה של העיר. דגש מיוחד מושם על תרבות היהודית.
Polskiego 83
מרכז הדיאלוג
תחנת Radegast
במלחמת העולם השנייה שימשה כתחנת רכבת להעברת מזון וחומרים תעשייתיים לגטו ומאוחר יותר כתחנת ממנה בוצע שילוח יהודי הגטו למחנות ההשמדה אושוויץ וחלמנו. כיום קיימת בתחנה אנדרטת הנצחה ליהודי גטו לודז'. עמוד שבור, אשר צורתו מזכירה את צורת ארובת הקרמטוריום, מהווה את הכניסה למנהרת הזיכרון של קורבנות השואה. בבניין התחנה העשוי מעץ, עם שורה של מצבות מאחוריו, מצוי דגם של גטו ליצמנשטט – גטו לודז'.
רחוב Stalowa
מאיגרא רמה לבירא עמיקתא
לאחר מלחמת העולם השנייה שימשה לודז', במשך כמה שנים, כעיר הבירה הזמנית של פולין היות וורשה הייתה הרוסה. פולין הייתה חלק מגוש המדינות הסובייטי ומשפחות התעשיינים שנותרו בעיר איבדו את המפעלים שהולאמו והפכו להיות רכוש המדינה. המפעלים המשיכו לפעול עד תחילת שנות התשעים וסיפקו תעסוקה לתושבי העיר, לודז' הפכה לעיר מפעלים אפרורית ומפוייחת וכל זוהרה הועם. בתחילת שנות התשעים, רווחיות תעשיית הטקסטיל צנחה וכל המפעלים פשטו רגל ונסגרו. בעשור האחרון של המאה העשרים ירדה לודז' מגדולתה לגמרי והפכה לעיר מוזנחת, מוכת אבטלה וענייה.
חיים בסרט
במחצית השנייה של המאה העשרים התפרסמה לודז' בכובע נוסף – בירת הקולנוע הפולני. בשנת 1948 נוסד בה בית הספר לקולנוע ע"ש שילר (אחד מבתי הספר לקולנוע הכי ותיקים בעולם, שפעיל עד היום) האחראי לשורה של במאים ומפיקים ידועים כמו למשל אנדז'יי ויידה, רומן פולנסקי, כריסטוף קישלובסקי ואחרים. לודז' הייתה למרכז ההפקה הקולנועית של פולין, בה נוצרו סרטי מופת פולניים שעסקו בפולין שלאחר המלחמה והתעמתו עם הממשל הקומוניסטי ששלט בה.
כיום ניתן להתרשם מעברה המפואר בתחום זה במוזיאון הקולנוע. בנוסף מנציחה לודז' את עברה הקולנועי המפואר בדרכים שונות בעיר – ציורי קיר, הקרנות חוץ על מסכי ענק ברחבי העיר וגם “שדרת הכוכבים” ברחוב פיוטרקובסקה. מחווה פולנית לשדירת הכוכבים ההוליוודית – חלק ממדרכת המדרחוב מעוטרת בכוכבים עם שמות של בימאים, שחקנים, צלמים ומלחינים פולניים ידועים. ואפרופו מדרכות – רחובות העיר עצמה מופיעים ביותר מ-200 סרטים, פולניים ובינלאומיים כאחד.
חתולים מפורסמים בכניסה למוזיאון הקולנוע
גבירותי ורבותי: מהפך
כיום לודז' היא העיר השלישית בגודלה בפולין. בשני העשורים האחרונים היא עוברת מהפך והתפתחות מואצת ואפילו זכתה בשנת 2017 להיכלל ב'רשת ערי היצירה של אונסק"ו' ונקראה בשם 'עיר הקולנוע של אונסק"ו'
יחד עם זאת, למרות שבכל פינה ופינה של העיר ניתן לראות את השינוי שעובר עליה ואת תהליכי ההתחדשות, עדיין חלק ניכר בעיר משקף את העבר הלא רחוק.
"לודז' היא עיר של ניגודים" אומר לי תומאש קורלווסקי, ראש לשכת התיירות של לודז' "היא לא דומה לאף עיר פולנית אחרת והיא מייצגת את פולין החדשה, לודז' תמיד הייתה עיר של חדשנות ושל יצירתיות וגם כיום היא ממשיכה בקו הזה"
תומאש הוא אחד מאלו שמובילים את המהפכה שעוברת לודז', ההבנה שכדי להביא תיירות לעיר צריך לצאת מהקופסא ולחשוב אחרת, גרמה לו ולעיריית לודז' להשקיע בשני תחומים עיקריים – שימור מפעלי הטקסטיל ואמנות רחוב.
מפעלי הטקסטיל שעמדו נטושים ומוזנחים עוברים תהליך של שימור ושינויי ייעוד והופכים למתחמים של קניות, תרבות, קולינריה ובילוי.
הכל התחיל עם המפעל של ידידנו פוזננסקי. מאז שנסגר בתחילת שנות התשעים, המבנים על השטח העצום עמדו נטושים ומצבם הלך והדרדר. עיריית לודז' שקלה להרוס את המבנים, אבל אז הגיעה פנייה מחברה צרפתית לרכוש את המתחם כולו, לשמר אותו להקים בו מרכז קניות ותרבות. בשנת 2003 החלו במתחם עבודות שימור והתחדשות, מהגדולים שנערכו בפולין. שלוש שנים לאחר מכן, המבנים הישנים של המפעל של פוזננסקי קיבלו חיים חדשים בדמות מתחם מנופקטורה המשלב קניות, תרבות, קולינריה ואמנות ומהווה אות ומופת לשימור עירוני פוסט תעשייתי. הדוגמה הראשונה להתחדשות החלל התעשייתי בהיקף כה גדול בפולין. שימור המתחם נחשב לשילוב מוצלח של היסטוריה ומודרניות ואף זכה לפרסים בהזדמנויות רבות.
גם הבתים האפורים של לודז' זכו לצבע ועדנה.
"אנחנו מעודדים ציירים ואמנים להגיע מכל רחבי העולם ולהשתמש בקירות הבתים כקנבס" מסביר תומאש.
למעלה מ -70 בניינים בלודז' מעוטרים בציורי קיר היוצרים את הגלריה העירונית הגדולה ביותר בפולין. ביניהם יצירות של אמני רחוב פולנים ידועים כמו גם אמני רחוב בינלאומיים. ציורי הקיר צצים על קירות לודז' כחלק מפסטיבל Gallery of Urban Forms ופסטיבל הגרפיטי הבינלאומי, לצד הציורים ישנם גם יצירות מיוחדות המשתמשות בחומרים כגון סורגי מתכת, חלקי רכב, שהופכות את הקירות לעבודות אמנות תלת מימדיות.
מה אסור לפספס בביקור בלודז?
מנופקטורה – Manufaktura
מתחם Manufaktura היפהפה הבולט בזכות הלבנים האדומות הינו אחד ממרכזי המסחר והפנאי הפולניים הגדולים ביותר. הוא מאכלס מעל 300 חנויות, מסעדות, מוזיאונים (מוזיאון לאמנות מודרנית ומוזיאון התעשייה), דיסקוטק, אולם באולינג, קיר טיפוס, קולנוע ומלון. במרכז המתחם יש כיכר עם מזרקות שבהן מתקיימים קונצרטים רבים ואירועי חוץ. בקיץ, הרחבה הופכת לחוף ים ובחורף למשטח החלקה על קרח.
Drewnowska 58
מוזיאון העיר לודז'
בסמוך למתחם מנופקטורה נמצא הארמון לשעבר של פוזננסקי שהפך למוזיאון העיר לודז'. הארמון של פוזננסקי מפורסם בכך שהוא נתן יד חופשית לאדריכל שלו שבנה אותו מערב רב של סגנונות. המוזיאון כולל אגפים המציגים את החיים של המעמד העשיר בעיר במאה ה19 והמאה ה20, תערוכה על לודז' התעשייתית ותערוכות המוקדשות לאנשים מפורסמים, ילידי העיר, כמו ארתור רובינשטיין.
בגן רחב הידיים של הארמון מוצגות תערוכות של אמנים מקומיים.
Ogrodowa 15
הארמון של פוזננסקי, מוזיאון העיר לודז
רחוב פיוטרקובסקה Piotrkowska
Piotrkowska הינו הרחוב הראשי של לודז', אשר בחלקו הוא סגור לתנועת כלי רכב. אורכו של רחוב פיוטרקובסקה הוא 4.2 קילומטר, מה שהופך אותו לאחד מרחובות הקניות הארוכים ביותר באירופה. לאורך הרחוב ניצבים ארמונות מפוארים, בנייני מגורים עשירים בעיטורים, מבנים המזכירים טירות גותיות, שבעצם שימושו בעבר כמפעלים ושלל פסלי רחוב מיוחדים, כמו הפסל של ארתור רובינשטיין היושב באמצע הרחוב ומנגן על פסנתר עם כנפיים.
אבל מה שבאמת מעניין ברחוב הן החצרות האחוריות והסימטאות שיוצאות ממנו. קחו למשל את Pasaż Róży – חצר פנימית אשר כל הבתים בה כוסו בחתיכות קטנות של מראות מנצנצות והפכו את החצר האחורית החשוכה למקום מואר במיוחד. זהו מיזם של האמנית Joanna Rajkowska אשר ביתה הקטנה, רוזה, חלתה בסרטן וכמעט איבדה את מאור עיניה.
Joanna Rajkowska בחרה להשתמש בחומר המחזיר אור ונותן חיים לסביבה, בעוד שחתיכות המראה השבורות יוצרות תמונות שלכאורה אינן מותאמות זו לזו ומעוותות. על העוברים והשבים לנסות ולחבר את המציאות מחדש. סמל לשחזור הרשתית של רוזה לאחר הכימותרפיה שעברה.
Piotrkowska 3
בהמשך תגלו את מתחם OFF Piotrkowska – קומפלקס שהיה בעבר מפעל משמש כיום כמקום מפגש לחובבי קולינריה, עיצוב, אופנה, אמנות ויזמות. OFF Piotrkowska הוא פרוייקט ייחודי המפגיש בין יזמים הפועלים בתחום התעשיות היצירתיות.
Piotrkowska 138/140
פרוייקט מעניין אחר שיוצא הוא 217 Piotrkowska
המקום היה שיייך בעבר ליצרן הגדול ביותר של מכונות טקסטיל ואלמנטים מתכתיים בלודז ', כיום הוא מאכלס פרויקט מיוחד המחייה את הסיסמה "לודז '-יוצר!" באמצעות יצירת מרחב יצירתי בסטודיואים שנמצאים בשטחו, כאשר החצר הפנימית מלאה בפאבים ומסעדות.
EC1
תחנת הכוח העירונית הראשונה בלודז' שהופעלה בשנת 1907 ושימשה את תושבי העיר עד תחילת המאה ה -21. עברה בשנת 2008 תהליך של החייאת המבנים ההיסטורים במטרה להפוך את כל האיזור למרכז החדש של לודז ', אשר במרכזו תחנת הרכבת המרשימה Fabryczna – תחנת רכבת במבנה מודרני הכולל שחזור של קירות תחנת הרכבת המקורית ששכנה במקום.
נכון לעכשיו, EC1 מכיל את הפלנטריום המודרני ביותר בפולין, המרכז הלאומי לתרבות הקולנוע, מרכז הקומיקס, ומרכז אינטראקטיבי למדע וטכנולוגיה.
Monopolis
מפעל וודקה לשעבר שופץ בצורה מרשימה והפך למתחם המציע משרדים להשכרה לצד מסעדות, בתי קפה ולגריות. הרחבה הגדולה החיצונית משמשת לאירועים תרבותיים כמו הצגות תיאטרון והקרנת סרטים.
KOPCIŃSKIEGO 60
מתחם “Księży Młyn”
Księży Młyn הוא מתחם המפעל והמגורים העצום של שיבלר, זהו מתחם המפעל ההיסטורי הגדול ביותר בלודז, מהמחצית השנייה של המאה ה -19, שכלל לצד המפעל עצמו והאחוזות של משפחת שיבלר, גם בתי ספר, בתי חולים, חנויות, פארקים ירוקים ועוד. ממש עיר בתוך עיר. חלק מהמבנים והמפעלים כבר שוקמו וחלק נמצאים בתוך התהליך.
האיזור כולו מהווה אבן שואבת לתיירים, אמנים וצלמים. החללים הפוסט תעשייתים מהווים מקום לאירועי תרבות, ומסעדות בעוד שהאחוזות לשעבר הוסבו למוזיאונים.
בוילה של שיבלר נמצא כיום מוזיאון הקולנוע, המוזיאון היחיד מסוגו בפולין. המוזיאון כולל אוספים יוצאי דופן. יש לו אוסף ניכר של למעלה מ50,000 מוצגים המחולקים ל4 קטגוריות: תולדות הקולנוע, טכניקת הקולנוע, כרזות ועיצוב במה.
plac Zwycięstwa 1
המלצה על מלון – מלון PURO
ישנו במלון מרשת PURO הפולנית. זוהי רשת של בתי מלון בוטיק מעוצבים שנותנים ביטוי לאמנים ומעצבים פולניים מקומיים. המלון היפהפה והמעוצב בצורה מרשימה נמצא במיקום מושלם. מול מתחם מנופקטורה והארמון של פוזננסקי ובמרחק של כמה דקות הליכה מתחילת רחוב פיוטרקובסקה.
בית המלון כולל גם בית קפה מקסים, מסעדה, בר על הגג ואפילו בית קולנוע קטן המקרין סרטים לאורחי המלון בלבד.
כתובת: Ogrodowa 16
מפת אטרקציות בלודז'
הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של לודז'.