להתאהב בפטריות: מסעות ליקוט פטריות בעולם

כל חיי אמרו לי שהטבע זה המקום הנכון לי. אז הלכתי לעבוד בטבע. במשך שנים עבדתי בתחום הדרכת הטבע, באופנים שונים. עד שיום אחד מאסתי באורח החיים הזה, ורציתי למצוא משהו שבאמת יחבר אותי באופן בלתי אמצעי עם השטח. ואז גיליתי את הפטריות.

דמיינו את עצמכם הולכים ביער שמעולם לא הייתם בו. בצעדים הראשונים ביער אתם לא רואים משהו מיוחד, מעבר להתרשמות הכללית של יער מהאגדות. ככל שאתם מתקדמים, אתם מזהים מיני צמחים שמעולם לא פגשתם וצלילי ציפורים שמעולם לא שמעתם, אתם ממשיכים לצעוד בשקט ופתאום צצה מולכם פטריה. מעולם לא ראיתם פטריה כזו, כי היא לא נמצאת ביערות בבית – היא בצבע אדום עכור, ויש עליה נקודות לבנות, היא ממש מזכירה לכם פטריה מן האגדות, יכול להיות שזו האמניטה מוסקריה המפורסמת? אתם צועדים עוד קצת ורואים פטריות שממש מזכירות לכם פטריות מיובשות מהסופר – יכול להיות שמולכם פטריית פורצ'יני או שנטרל? כאן ביער הן ממש משגשגות! אתם ממשיכים לצעוד ורואים עוד ועוד מרבדי פטריות, את חלקן אתם מזהים ואת חלקן לא, את חלקן עוד תכירו טוב מאוד במהלך הטיול שלכם… כך מרגיש טיול פטריות בחו"ל!

כמו באגדות: אמניטה מוסקריה ביער בבולגריה | צילומים בכתבה: מיא גינזבורג

העניין עם טיולי פטריות, הוא שהכל מאוד מאוד מחתרתי. בניגוד לתחומים אחרים, שאנחנו נוטים לסקור את העולם בעקבותיהם – מטרקים עד טיולי יין, מחקר תרבויות ועד צפרות – בכל הנוגע לליקוט פטריות רב הנסתר על הגלוי. נסו בעצמכם: הקישו עכשיו בגוגל ליקוט פטריות ב… בחרו איזו מדינה שתרצו. תנו לי לקצר לכם את התהליך… אתם לא תמצאו דבר. למה? לא כי פטריות אינן מעניינות,  ולא כי לא קיימת תרבות ענפה של ליקוט פטריות ברחבי העולם, אלא… כי כיעד תוכן תיירותי התחום הזה פשוט לא קיים.

אז מה זה אומר – לטייל בעקבות פטריות? איך מוציאים שאיפה כזו מן הכורח אל הפועל? ואיך אני עשיתי את זה באופן אישי?

בגדול, תיירות פטריות עניינה הבסיסי ביותר הוא לקיחת סיכונים, והקשבה מאוד עדינה למתרחש מסביב. לא מדובר בלקיחת סיכונים ברמה של מסעות רפטינג או טרקים בהימלאיה, ולא בהקשבה בסגנון קורס מדיטציה בתאילנד, מדובר בשילוב מאוד טבעי בין השניים, שלדעתי אינו שמור רק ליחידי סגולה, אלא בעיקר לאנשים המובלים על ידי הסקרנות שלהם. אה, כן, וגם ממש אסור להיות מפונק, או להיות "עשוי מסוכר". ברחבי העולם לא פעם נתקלתי באנשים שהתבדחו עלינו הישראלים על כך שאנחנו מאוד פוחדים מהגשם, ואולי נמסים בו, כמו אנשים מסוכר. לא מן הנמנע לחשוב שזה כנראה קשור לכך שאנחנו חיים באקלים שהוא כמעט מדברי… לא?

פטריות שנטרל בהימלאיה ההודית

שכנעת אותי, אז איך מתחילים?

זה מתחיל מכרטיס טיסה. בדרך כלל… לא, לא מהכרטיס טיסה הזול ביותר שאפשר למצוא בסקייסקנר, אלא מכרטיס טיסה ליעד שקרוב לוודאי יהיו בו פטריות בשלב זה של העונה ושתהיה בו אפשרות ללמוד עליהן. מה הכוונה? מצוין ששאלתם, הנה התשובה:

איפה משגשגות הפטריות?

בגדול הפטריות משגשגות בתנאי חום ולחות, וזה הכלל הראשון והחשוב ביותר. אנחנו בארץ נוטים לחשוב שפטריות יצוצו בחורף. זה נכון לגבי הארץ, בהחלט! אבל מאוד לא מדויק בכל הנוגע לשאר העולם, שנמצא צפונה או דרומה לנו. באלסקה, לדוגמה, הפטריות צצות בחודש אוגוסט בעיקר, וקצת בספטמבר (בספטמבר מתחיל להיות להן קר מדי בכדי להוציא גופי רבייה). בצפון-מערב אמריקה וקנדה – דווקא בסתיו או באביב, היות שבקיץ חם מדי, כנ"ל במדינות מערב ומזרח אירופה, למעט באזור ההרים, שם האקלים קר יותר ועל כן אוגוסט הוא הימור לא רע בכלל. ואם חשקה נפשכם בליקוט פטריות בסוף החורף ובאביב, בחודשים מרץ, אפריל ומאי – ההימור הטוב ביותר יהיה דווקא חצי הכדור הדרומי, וראו לעדות – פסטיבל הפטריות הגדול ביותר בניו זילנד מתרחש במאי. וזה עוד לפני שדיברנו על איזורים טרופיים, שבהם ניתן למצוא פטריות במהלך כל השנה.

אז על קצה המזלג: הבנה בסיסית של האקלימים השונים השוררים במדינות שונות ותכנון ציר הנסיעה שלכם בהתאם הם קריטיים למסע בעקבות פטריות.

גושית נאכלת (פורצ'יני) באלסקה

מעבר לכך, שווה להבין האם במדינה אליה אתם נוסעים יש איזושהי תרבות או התרחשות סביב הפטריות. כיצד מגלים את זה? זה די פשוט. נסו ללמוד ממנועי החיפוש האם יש איזשהו פסטיבל פטריות, כנס פטריות, או משהו גדול שקורה סביב הפטריות באותה מדינה – זה ייתן לכם רמז די טוב למתרחש. מעבר לכך, אתם יכולים פשוט לשאול אנשים סביבכם, או להשתמש בהגיון שלכם.

קחו לדוגמה את ליטא או פולין. ראשית, אנחנו יודעים שהארצות הללו מייצאות הרבה מאוד פטריות בר לרחבי העולם, אבל גם אם לא ידענו את זה, קחו יוזמה ושאלו מישהו מסביבכם שיש לו שורשים בארצות האלה, או איזושהי זיקה – אולי הוא היה שם, אולי סבתא שלו משם, לכו תדעו. ואולי זו בכלל סבתא שלכם… נסו דרך אותם אנשים לחקור ולהבין מה התמונה באותה הארץ. עוד דוגמה מצוינת היא ספרד או צרפת – רק מהקשה בגוגל את שמות המדינות האלה בליווי המילים "ליקוט פטריות" תקבלו הרבה מאוד מידע. אמנם לא מידע ספציפי לגבי מינים ואיפה ללקט אותם, אבל בהחלט תקבלו תמונה על כך שיש הרבה התעסקות בפטריות במדינות האלה, וזו התחלה מאוד טובה לבחירת יעד. אבל כמובן – יש עוד הרבה עבודה לעשות…

מיטרנית גדולה בסלובקיה

הכירו את הפטריה

איך לומדים על מיני פטריות בארץ זרה? איך לדוגמה יודעים מה אכיל ומה לא? יש אפליקציה?
אז זהו… שממש לא. וברוב המקרים – גם גוגל לא יעזור. בואו נשחק משחק: נסו לכתוב פטריות מאכל ב… בחרו מדינה. ככל הנראה מה שתמצאו זאת כתבה של איזה גוף תיירותי באותה המדינה בה יסופר לכם אילו פטריות גורמה ניתן לרכוש שם, אולי גם רשימה של מסעדות שיגישו לכם מאכלי פטריות ואולי גם קצת מאוד על פסטיבלים. בהרבה מהמקרים תגיעו לכתבות לתיירים, שזה לא בדיוק מה שאתם רוצים. במקרה הטוב, יהיה שם מידע כללי בפסקה או שתיים, אבל לא הסבר על מיני הפטריות באותה מדינה. רוב האינפורמציה על פטריות במדינה מסוימת (מה ללקט ואיפה) תהיה בשפה המקומית, וברוב המדינות אנגלית היא לא השפה המקומית.

גושית נאכלת, בולגריה

אז איך בכל זאת מגלים אינפורמציה על פטריות בארץ זרה? לי יש שתי שיטות קבועות:

1, מגדיר פטריות. זה לא חייב להיות המגדיר של המדינה הספציפית, אך בהחלט עדיף. יכול להיות גם מגדיר כללי יותר. הכי פשוט לקחת אתכם את אחד מהמגדירים המעולים הבריטיים, יש שם גם את יתרון השפה האנגלית וגם הרבה מאוד אינפורמציה על מיני פטריות.

2, דברו ככל הניתן עם האוכלוסייה המקומית. מה המשמעות? המשמעות הכואבת היא שאם תשכרו רכב מרגע צאתכם משדה התעופה ותשריינו מראש את מקומות הלינה שלכם לאורך כל הביקור, ככל הנראה לא תפגשו המון מקומיים, ועל כן לא תצליחו לשאוב מהם הרבה אינפורמציה בנוגע לאתרי ליקוט, אילו פטריות אפשר לאכול וכדומה.

מיא בליקוט שנטרל בהימלאיה ההודית

שווקים מקומיים, בהם מוכרים פטריות מקומיות, הם הזדמנות מצוינת ללמידה ולמציאת קצה חוט. בקנדה הסתובבתי בשוק מקומי כזה והבחנתי בדוכן בו מוכרים פטריות מלוקטות. ניגשתי אל המוכרת המבוגרת ושוחחתי איתה. תוך כדי שיחה התברר שהיא ליטאית שחיה בקנדה כבר 20 שנים, ואת מסורת ליקוט הפטריות היא למדה במולדתה. היא סיפרה לי שהיא וכל משפחתה חיים בכפר קטן באי ונקובר, הידוע בעושר הגדול של מיני פטריות המאכל ביער מסביב לכפר. היא הזמינה אותי לבקר את הכפר בזמן פסטיבל הפטריות השנתי, שנערך בסוף ספטמבר באותה השנה. בפסטיבל היו מרצים מקומיים שסיפרו על מיני הפטריות, סיורים מודרכים משותפים, תצוגה של מיני פטריות ענקית והמון המון מוצרי פטריות למכירה, שמיוצרים ממש באותו הכפר. להסתובב בפסטיבל כזה נותן הרבה מושג רחב לגבי המינים המשגשגים באזור, האנשים החיים במקום ועד כמה הפטריות שלובות בחיי היומיום שלהם, והכי חשוב – זה מקום מצוין לפגוש שותפים לליקוט ולקבל מהם מידע על המקומות אליהם שווה להגיע כדי ללקט פטריות. בזכות אותו הפסטיבל פגשתי את פטריית השנטרל הראשונה בחיי.

עוד דוגמה, והפעם מהצד השני של העולם. בהודו התגוררתי באכסניה שניהלה אישה המלקטת פטריות באופן יומיומי ביער. ניסיתי להיצמד אליה ככל הניתן, ובכל יום בשובה מהשוטטות בשטח ישבתי איתה ועזרתי לה למיין ולנקות את הפטריות שמצאה. תוך כדי מיון הפטריות עסקתי בשינון ולמידת המינים, על מנת שאוכל בעתיד לזהות אותן בשטח כטובות למאכל.

מיון פטריות בהימלאיה ההודית

כיצד להתנייד בטיולי ליקוט פטריות עצמאיים?

אני דוגלת בתחבורה שמאלצת אותי להיפגש עם כמה שיותר מקומיים ברמה היומיומית, כלומר   טרמפים. התנצלותי הכנה לכל האמהות החוששות, אולם זו הדרך היעילה והאפקטיבית ביותר לפגוש את האנשים שחיים באותה מדינה. לגבי לינה – אם תתכננו מראש, יש סיכוי טוב שתגיעו למקום בו יש הרבה פטריות, אך מכיוון ששריינתם חדר במרחק מאה קילומטרים או יותר ללילה הבא פשוט תיאלצו לעזוב את נקודת הדבש של הפטריות, מה שדי ייתר את כל האתגר של מציאת פטריות.

בגדול, כלל המפתח הוא גמישות. השאירו את הלו"ז שלכם פתוח ככל הניתן לתנודות הגורל – הרגע בו תגלו אינפורמציה משמעותית לגבי פטריות אכילות, או טוב מכך, מיקום מפתח לפטריות כאלה, ככל הנראה יקרה כשהכי פחות תצפו לו. על כן, גמישות ורגישות למתרחש סביבכם הן תכונות מפתח בטיול עצמאי לליקוט פטריות.

סל ליקוט פטריות. טיול פטריות הוא טיול הרפתקני, מסעיר ומתגמל

טיול פטריות זה טיול הרפתקני, גמיש, מסעיר ולא בהכרח נוח, אך בהחלט מתגמל. דמיינו את עצמכם יוצאים מסיבוב ארוך ביער זר עם סלסלה ובה פטריות מאכל נחשקות שמעולם לא פגשתם, וששוות הון בשוק. אתם חוזרים חזרה לבקתה בה אתם לנים, מוודאים בעזרת המקומיים שזו אכן פטריה טובה למאכל, ומבשלים לכם ארוחת ערב טעימה וריחנית. בעיני זו חוויה שאין שנייה לה.

צאו ונסו, אני בטוחה שבסוף המסע תסכימו איתי. להתראות ביערות!

בתמונה הפותחת: ליקוט חצוצרה צהובה בהימלאיה ההודית

____

מיא גינזבורג – חובבת פטריות מושבעת ומובילה סיורי ליקוט פטריות בארץ ובעולם, אתר אינטרנט – להתאהב בפטריות; פייסבוק – להתאהב בפטריות.