מטיילים ישראלים אוהבים לגלות יעדי תיירות חדשים. קצת מתוך סקרנות, מעט מתוך רברבנות והתהדרות, שאיננה רעה, של להיות ראשון. ובכן, אִמרו אתם איפה באירופה אפשר עדיין למצוא מקום שבו בירה מקומית, גרמנית או מקסיקנית נמכרת בחמישה שקלים, אספרסו איטלקי משובח בשקל אחד וארוחת ערב איטלקית מפוצצת עם צלעות כבש, פסטה וניוקי בשישה-שבעה אירו. היכן יש אתרים יוונים ורומיים מרתקים, שאפשר לשוטט בהם בבדידות מזהרת או לצלם משטח של פריחה מרהיבה ללא נפש חיה, פרט לשני כלבים ידידותיים שבאים לרחרח. איפה יש ערים עותומאניות יפהפיות ומצודות ימי ביניים מרשימות. מהי הארץ המוסלמית היחידה שהגנה בחירוף חיים על תושביה היהודים בעוד ששכנותיה ה"תרבותיות", הנוצריות ברובן, שילחו אותם למחנות השמדה. זוהי אלבניה, היעד החדש האחרון באירופה.
מתרוממת מההריסות אלבניה היא גם ארץ שרק כעת מתרוממת משנים ארוכות של משטר נוקשה, סגירוּת הרמטית לעולם והתמוטטויות כלכליות. זה החל ברודן אנוואר חוג'ה ונגמר בהתרסקות משחק הפירמידה בסוף שנות ה-90. עכשיו המדינה בבהלה של התפתחות וגילוי הנהנתנות. התפתחות פירושה בנייה בכל מקום, בעיקר בכספיהם של אלבנים שעובדים בארצות אחרות כמו יוון, איטליה, גרמניה ועוד. אלפי שלדי בתים עומדים בכל מקום, נבנים באיטיות. מאות תחנות דלק, ולצדן אלפי בתי קפה, שם יושבים בטלנים ומחוסרי עבודה (רק גברים), והמון מכונים לשטיפת מכוניות (אובססיה מקומית, מים לא חסר). המורשת של חוג'ה ניכרת לתייר בכל מקום, ובעיקר ב-750 אלף פטריות של בונקרי בטון פתטיים, שחוג'ה הוריש ואשר ילוו את אלבניה עוד זמן רב.
באופן כללי, אפשר לחלק את אלבניה לשני אזורים, צפון ודרום, המופרדים על ידי נהר שקומבין, שגם מחלק את המדינה לדוברי הדיאלקט הצפוני – גאג, לדוברי הדיאלקט הדרומי – טוסק, שהוא השפה הרשמית. מילה על תעתיק שמות: האלבנים קוראים למקום בשם אחד כשהם מדברים אלבנית בינם לבין עצמם, ואחרת כשהם מדברים עם מערביים. לפיכך, תמצאו לרוב שניים ולעיתים שלושה תעתיקים שונים לאותו שם (שקודאר, שקודארה, סקודרה ואפילו סקוטארי בשמה האיטלקי). נקודת המוצא היא טיראנה, בירת אלבניה, וממנה אפשר לטייל צפונה או דרומה, כמתואר בהמשך.
לג'ה (Lezhë) היא עיירה קטנה שכדאי לעצור בה כדי לבקר במוזוליאום היפה והמרשים של סקאנדרבאג.
חוויה מומלצת במיוחד היא שייט באגם קומאני המרהיב. מאגר המים, שנוצר במהלך הקמת מאגרים הידרואלקטריים, עובר בקניון דרמטי. תחילת השייט בעיירה קומאני (Komani), וסיומו בנקודת המפגש עם אגם פיארזה (Fierzë) הצפוני יותר. השייט אורך כשלוש שעות, ולמרות המעבורת הרעועה, זוהי חוויה נופית מדהימה.
מטיראנה דרומה
בראט (Berat) היא אחת מהערים ההיסטוריות העותומאניות היפות ביותר באלבניה. מעל העיר מתנשאת מצודה מרשימה, הרוסה ברובה, שעדיין חיים בה כמה עשרות משפחות. המוזיאון המוקדש לצייר האיקונות אונופרי פשוט מדהים. האמן הזה הביא לאמנות המסורתית האורתודוקסית ניחוח של רנסנס איטלקי, והתוצאה מרתקת. את הסיור מלווה גברת מלומדת, שהופכת אותו לשווה ביותר. כדאי לרדת ברגל מן המצודה אל העיר.
סרנדה (Saranda) נמצאת בדרום אלבניה, ממש מול האי קורפו. ביום בהיר רואים מכאן היטב את קורפו ויש שירות מעבורות בין העיר לאי היווני. העיר משמשת לעצירות יום של קרוזים בים התיכון ובים האדריאטי, מה שהופך אותה לעיר התיירותית ביותר במדינה. יש בה טיילת חוף חביבה עם מסעדות ובתי קפה, ובמרכזה אתר ארכיאולוגי קטן של בית כנסת יהודי מן המאה ה-5 לספירה.
מדרום לסרנדה נמצא אחד האתרים היפים ביותר באלבניה – בוטרינט (Butrint). קשה שלא להתאהב במקום הן בשל מיקומו השלו על לשון יבשה כמעט מנותקת, בין הים האדריאטי ללגונה, והן בשל סבך האלונים וכליל החורש, שבעת ביקורי היה בפריחה. אמנם הפסיפסים היו מוצפים במים, אבל קרקור הצפרדעים בין המזרקה לבזיליקה הוסיף נופך מיוחד, והוד חומות האבנים מהתקופות האילירית דרך היוונית ועד לרומית מרתק. יש כאן גם מוזיאון מקסים עם כמה פסלים יפהפיים, בהם ראש של מאהב צעיר של אחד מסנטורי רומי וראש מרשים של יוליוס קיסר (מזכיר את מרלון ברנדו בצעירותו).
|
קלר יצחק הגיב:
האים יש טיולים לאלבניה?
מסע אחר אונליין הגיב:
בוודאי. יש כמה חברות ישראליות שמוציאות טיולים מסוגים שונים לאלבניה (טיולי ג'יפים, טיולי הליכה וכדומה)