ותיקן, כיכר סן פייטרו, יום ראשון בינואר, כמעט שתים עשרה בצהריים. המוני אדם גודשים את הכיכר הענקית שעץ חג מולד מקושט מתנוסס בלבה. איטלקיות מבוגרות במעילי פרווה, אבות עם ילדים על הכתפיים, תיירים נרגשים, מצלמות מכוונות. מחכים. שקט. עוד מעט יוסט הווילון הלבן שבחלון. שטיח אדום פרוש מתחת לאדן החלון, מיקרופון מכוון, מחיאות כפיים סוערות, יונים מתעופפות, האפיפיור מציץ בחלון. הורים מרימים גבוה את ילדיהם, שלטים מונפים, קריאות עידוד רמות. ראש הכנסייה מתקבל כאן בכבוד ובהערצה השמורים במקומות אחרים לכוכבי פופ. רבע שעה. הדרשה הסתיימה. האפיפיור נעלם אל חדרו המשקיף על רומא ממעל. הקהל מתפזר.
שווה מיסה ועלייה לרגל |
 |
| בזיליקת סן פייטרו. כל מי שנכנס מפטיר אנחת התפעלות | צילום: ברוך גיאן |
שיאים של נצרות
נוסף על הכנסיות הבולטות כאטרקציות תיירותיות, ההיסטוריון ד"ר אביעד קליינברג, ממליץ לבקר בכנסיות הבאות:
כנסיית סנטה מריה דלה ויטוריה (Santa Maria della Vittoria): במקור נקראה הכנסייה על שם פאולוס. ב-1620 סופחה בוהמיה לאימפריה ההבסורגית, ותושביה חזרו לחיק הנצרות הקתולית. ראש המסדר הכרמליטי נשא אז על צווארו ציור של לידת ישו. הציור הובא לפראג ומשם לרומא. תחילה הוא נלקח לכנסיית סנטה מריה מג'ורה, ואחר כך לכנסייה הזאת. אז שינו את שם הכנסייה והקדישו את הניצחון הקתולי למריה.
עיצוב הכנסייה הוא משיאי האדריכלות הבארוקית. הציור של לידת ישו נשרף בשנת 1833, אך עותק שלו מוצג במזבח הכנסייה. גולת הכותרת היא קאפלה קורנארו (Cappella Cornaro), שנבנתה על ידי ברניני ב-1646. במרכזה ניצב פסלו "האקסטזה של תרזה הקדושה". ברניני פיסל את תרזה הקדושה מאַווילה, לאחר ששמע על חזיונה. מצדי הקאפלה מפוסלים בני משפחת הקרדינל קורנארו כשהם צופים בקדושה.
כתובת: 17 Via XX Settembre (מטרו: קו A, תחנת Republica). הכנסייה פתוחה בכל ימות השבוע, כניסה חופשית.
כנסיית ג'זוּ (Chiesa del Gesù): הכנסייה הישועית הראשונה שנבנתה ברומא. הכנסייה נבנתה לאחר שבשנת 1558 הטיל הקרדינל אלסנדרו פרנזה את מלאכת הבנייה על ראשי המסדר הישועי. חזית הכנסייה, שעוצבה על ידי ג'אקומו דלה פורטה, משלבת אלמנטים מתקופת הרנסאנס והבארוק. פנים הכנסייה תוכנן כחלל אחד גדול, ובשל כך נהנה מאקוסטיקה מרשימה (הישועים, שעסקו במסיונריות, ראו חשיבות רבה בהטפה).
אולם הכנסייה מעוטר בעושר רב של פסלי שיש וזהב, ובהם פסל "נצחון האמונה על המינות". ראויות לציון תקרת הכנסייה, ובה הציור "ניצחון השם ישו" שנראה כאילו דמויותיו "נשפכות" ממנו על הקירות, והקאפלה של איגנציוס הקדוש (מייסד המסדר הישועי), שתוכננה על ידי האמן הישועי אנדריאה פוצו.
כתובת: Piazza del Gesù, פתוח בכל יום בשעות 6:00-12:30, 16:00-19:30.
 |
| כנסיית סנטה מריה מג'ורה. קאפלות מרשימות ופסיפסים מרהיבים |
אוצרות אמנות בכנסיות
בנוסף לביקור בכנסיית סן פייטרו, החשובה ביותר מבחינת אמנות הרנסאנס, ד"ר גולדה בלס, חוקרת תולדות האמנות המתמחה בתולדות הרנסאנס האיטלקי, ממליצה לבקר בכנסיות הבאות, שבולטות באוצרות האמנות שבהן:
סנטה מריה מג'ורה (Santa Maria Maggiore): זו הכנסייה החשובה ביותר ברומא שמוקדשת למריה (אחת מכנסיות עולי הרגל), והיא משמשת מרכז פולחן לדמותה בעיר. במאה הרביעית נבנתה במקום כנסייה קטנה לאחר שמריה התגלתה לאפיפיור ליבריוס. בחיזיון זה, שנגלה לאפיפיור בחודש אוגוסט, ציוותה עליו הבתולה להקים כנסייה במקום שבו יירד שלג למחרת. והשלג אכן ירד – על גבעת האסקווילין (Esquiline). בשנת 1377 נבנה על יד הכנסייה מגדל השעון הגבוה ברומא, שמתנשא לגובה 75 מטר, וב1587- העביר האפיפיור סיקסטוס החמישי לחזיתה הצפון-מערבית את האובליסק שעמד ליד המאוזוליאום של אוגוסטוס.
הכנסייה בנויה כבזיליקה הנתמכת על ידי ארבעים עמודים יוניים והיא מעוטרת בפסיפסים מרהיבים מהמאה החמישית. מרשימות במיוחד הקאפלות שבכנסייה, ובהן הקאפלה הפאולינית המעוטרת בפרסקו והקאפלה הסיסטינית, שלפי האמונה בה נמצאים במערה תת קרקעית שרידים מעריסתו של ישו. מעליה ניצב מזבח מרהיב הנישא על כתפי ארבעה מלאכים.
כתובת: Piazza Santa Maria Maggiore (מטרו: קו A, תחנת Termini או Cavour). הכנסייה פתוחה בכל ימות השבוע, הכניסה חופשית, אך לחלק מהקאפלות יש לשלם בכניסה.
 |
| כנסיית סנטה מריה דל פופולו. אחד מאוספי האמנות המרהיבים ביותר ברומא | צילום: Eugenia & Julian / flickr |
סנטה מריה דל פופולו (Santa Maria del Popolo): הכנסייה עומדת מעל לקברו של הקיסר נרון, שלפי אגדה מימי הביניים, רוחו המקוללת (משום שרדף את הנוצרים והאמינו כי הוא שרף את רומא) עדיין נמצאת בתוך עץ אגוזים במקום. כדי לשים קץ לרוח הטורדנית, החליט ב1099- האפיפיור פסקל השני לעקור ולשרוף את העץ, להשליך את עפרו לנהר הטיבר ולהקים במקום קאפלה לכבוד מריה.
בשנת 1227 הוחלפה הקאפלה בכנסייה גדולה יותר. בסוף המאה ה-15התחילו בבניית כנסייה על פי מיטב העיצוב הרנסאנסי. רצפת הכנסייה בנויה בצורת צלב ומעליה מתנשאת כיפה מתומנת. אצילים רבים שהיו מעוניינים בהקמת קאפלת קבורה לבני משפחתם גייסו את מיטב הציירים והפסלים בתקופת הרנסאנס והבארוק, ומשום כך כוללת כנסייה זו את אחד מאוספי האמנות המרהיבים ביותר ברומא.
קאפלה צ'ראסי (Cappella Cerasi), לדוגמה, מכילה שני ציורים של קרוואג'ו: "המרתו של פאולוס" ו"הצליבה של פטרוס", ובקאפלה קיג'י (Cappella Chigi), אשר עוצבה על ידי רפאל, יש שני פסלים של ברניני והמזבח הוא פרי עבודתו של הפסל סבסטיאנו דל פיומבו.
כתובת: Piazza del Popolo 12 (מטרו: קו A, תחנת Flaminio). הכניסה חופשית.
סנטה מריה סופרה מינרווה (Santa Maria Sopra Minerva): הכנסייה הגותית היחידה ברומא, שנבנתה בשנץ 1280, עומדת על מקדש עתיק לאלה איזיס, שזוהה בטעות כמקדש לאלה הרומית מינרווה (ומכאן השם באיטלקית: מעל מינרווה). הכנסייה שייכת למסדר הדומיניקני ושימשה משכן לרשויות האינקוויזיציה במאה ה-17. בקאפלות שבצדי הכנסייה קבורים בין היתר האמן פרה אנג'ליקו וקתרינה הקדושה מסיינה. על יד מדרגות המזבח ניצב פסלו של מיכלאנג'לו "ישו העירום נושא את הצלב". המטפחת שמכסה את איזור חלציו נוספה מאוחר יותר במצוות הכנסייה. בכיכר שמחוץ לכנסייה אפשר לראות את האובליסק החמוד ביותר ברומא, שניצב על גבי פיל (סמל עתיק לכוח, חוכמה ואדיקות), ומקורו במקדש לאלה איזיס שבמצרים. את האובליסק תכנן ברניני, אך הוא פוסל על ידי ארקולה פרארה בשנת 1667.
כתובת: Piazza della Minerva 42, הכנסייה פתוחה בכל ימות השבוע בשעות 7:00-19:00, הכניסה חופשית.
 |
| התקרה בכנסיית סנט איגנציו. האמן אנדריאה פוצו יצר על התקרה השטוחה אשליה של עומק, ואפילו הכיפה מצד שמאל היא רק ציור | צילום: Bruce McAdams / flickr |
סנט איגנציו (Sant’Ignazio): בניית הכנסייה, השנייה בחשיבותה למסדר הישועי ברומא, החלה בשנת 1626. אנשי המסדר הזמינו אמנים רבים כדי לעטר את הכנסייה. אנדריאה פוצו, הבולט בהם, היה אחראי על הציורים. כיוון שתקרת הכנסייה שטוחה, החליט פוצו לעטר אותה כך שתיווצר אשליה של כיפה. התוצאה אכן מתעתעת בצופים. פוצו גם צייר על גבי קיר שטוח פרסקו שיוצר אשליה של מסדרון ארוך הנפתח בפני המתבונן.
כתובת: Piazza di Sant’Ignazio (מטרו B, תחנת Colosseo). הכניסה חושית, אך מצופה להשאיר תרומה כלשהי.