לפניכם רשימת ינות שהפכו להיות אבות טיפוס וצורות יסוד, על פי זן הענבים ואיזור גידולו באירופה: סוביניון בלאן: ממנו נעשים יינות סאנסר הלבנים שבעמק הלואר בצרפת. זהו יין לבן, יבש, בעל ארומה חדה החודרת לנחיריים, ומזכירה ריחות עשן העולים מהקשת ברזל באבן צור. שרדונה: מאפיין את היינות הלבנים של שבלי ובורגונייה (בורגונדי) בצרפת. מקובל כיום כענב הלבן הטוב ביותר, ויינותיו, במיטבם, עשירים ומורכבים מאוד. ריחותיו מזכירים ריחות פרי הדר, תפוח ואפרסק. ריזלינג: מכונה גם ריזלינג של הריין, או ריזלינג לבן – הענב הטיפוסי לעמק הריין בגרמניה. יינותיו לבנים חצי יבשים משובחים להפליא, ריחם כריח צרור פרחים, והוא משביח עם התיישנות הבקבוק. סמיון: טבע את חותמו על יינות סוטרן בבורדו שבצרפת. ממנו נעשים יינות מתוקים לאחר שהותקפו על ידי פטריות הבוטריטיס הגורמת ל"רקבון אציל". זן זה משמש גם לייצור יינות לבנים חצי יבשים. שנין בלאן: אופייני לעמק הלואר בצרפת. נפוץ מאד ורב שימושי בקליפורניה ובדרום אפריקה. יינותיו לבנים יבשים וחצי יבשים.
פרנץ'-קולומבר: מסביבת העיר קוניאק ומצוי גם בבורדו שבצרפת. נקלט היטב באיזור חמים כבארצנו וריחותיו טריים, רעננים ו"ירוקים". אמרלד ריזלינג: תוצאות הכלאה קליפורנית בין מוסקט לריזלינג. הזן מיוחד לגידול באיזורים חמים כבארצנו, וממנו נעשים יינות לבנים ארומטיים חצי יבשים. מוסקט אלכסנדרוני: בן למשפחת המוסקט המוכרת באגן הים התיכון. אין כמוהו לארומטיות מודגשת המוכרת לציבור חובבי היין הלבן. קברנה סוביניון: הענב השחור שממנו מפיקים בבורדו שבצרפת את מיטב היינות האדומים, העפיצים והעשירים. הענב נפוץ מאד ונקלט היטב בכל אזורי גידול הגפן על פני כדור הארץ. הוא עשוי לשמש כהוכחה הטובה ביותר לאחידות תרבות היין הטוב בעולם. פינו נואר: הוא הענב השחור של בורגונייה (בורגונדי) בצרפת. נפוץ באזורי גידול קקרים ברחבי העולם (בפחות הצלחה מן הקברנה). יינו רך יותר ופחות עפיץ מזה של הקברנה סוביניון, סירה או שירז: אופייני לעמק הרון בצרפת ונפוץ בדרום אפריקה ובאוסטרליה. מרלו: הענב השחור השני בחשיבותו בבורדו שבצרפת. משמש לתערובת ולמזיגה עם הקברנה. לעתים משמש לייצור יין זני ממנו בלבד. קריניאן: זן אדום נפוץ בדרום צרפת. זהו זן עתיר יבול שיינותיו גסים-עפיצים, ונועדו לייצור עממי וזול לשימוש יומיומי.
עד כאן רשימת רוב הזנים שיינותיהם, בין שהם נקראים בשם זני (על שם זן הענבים השליט בהם) או בשם סוגי (על שם איזור גידולם האופייני באירופה) – הם המסגרת לתרבות היין האחידה והעולמית. נוסף על רשימה זו אפשר לערוך רשימה משנית של זני ענבים שאינם כה נפוצים. עם אלה נמנים: קברנה פראן, גאמה, גראנש, סינסו, זינפנדל, פינו גרי, פינו בלאן ועוד. תפוצתם, למרות משניותם, מעידה על אחידות תרבות היין העולמית. לרשימת הזנים והיינות יש לצרף עוד שני פריטים, המשמשים גם הם אבות טיפוס ליינות אחרים ברחבי העולם. אלה הם יין שרי שמקורו בחרס דה לה פרונטרה בדרום ספרד, ויין פורט מפורטוגל. המאפיין את היינות האלה אינו הארומה של זן הענבים, אלא ריחות הבוקה שהתפתחו ביין במהלך ייצורו והתיישנותו. ואכן, מייצרים יינות בשמות אלה במקומות שונים בעולם ומזני ענבים שונים. לקריאה נוספת:
|
מה ההבדל בין קברנה סוביניון למרלו, מאיזה ענב מכינים יין מתוק ואילו ניחוחות יש לשרדונה? מורה נבוכים ליינות הנחשבים אבות טיפוס, שיעזור לכם בפעם הבאה שאתם מחפשים יין טוב פורסם 31.3.13 |
Array
(
)