יונאן: האופציה הרב תרבותית

כך גיאוגרפיה יוצרת מציאות: מחוז יונאן (Yun nan) שבדרום-מערב סין היה מרוחק מעינו של השלטון המרכזי, מוסתר בשרשראות של הרים גבוהים. פינה נידחת? רק לכאורה, שכן הריחוק נשא עימו גם ברכה לתושבי המחוז. מאחר שלמיקום של מחוז יונאן היתה חשיבות כלכלית – בתחומו עברו דרכי המסחר להודו, לווייטנאם, לבורמה (מיאנמר של ימינו) ולים סין הדרומי – גם השליטה בו היתה חשובה מאוד. ואף על פי כן, במשך כ-1,500 שנה – מאז נוסדה הקיסרות הסינית במאה השלישית לפני הספירה – הצליחו תושבי המחוז לשמור מפעם לפעם על עצמאותם והקימו ממלכות נפרדות בתקופות החולשה של סין הקיסרית. רק לקראת סוף המאה ה-13 כבש קובלאי חאן המונגולי את יונאן וסיפח אותו לתחומי הקיסרות של שושלת יואן.

גם לאחר שהוכנס המחוז לתחומי האימפריה, נותרו תושביו רחוקים מהמרכז השלטוני, ריחוק שהורגש עוד יותר בשל קרבתו של יונאן למדינות שבהן הוא גובל – וייטנאם, לאוס ומיאנמר. השפעת הסביבה על הרכב האוכלוסייה בולטת: ביונאן חיות יותר מעשרים קבוצות מיעוטים, שהן כשליש מאוכלוסיית המחוז. יש קבוצות מוכרות כמו טיבטים, וייטנאמים ומונגולים, ופחות מוכרות כגון יִי (Yi) – מיעוט שאנשיו עוסקים בעיקר בחקלאות, ובָּאי (Bai) – עם שבעבר הצליח לקיים ביונאן ממלכה במשך כ-300 שנה. מפתיע עד כמה הצליחו המיעוטים במחוז לשמור על תרבותם ועל מנהגיהם, המבדילים אותם מרוב אוכלוסיית סין השייכת לבני חאן.

המחוז רחב הממדים – 17 פעם מדינת נכנסת ישראל לשטחו – מגוון גם מבחינה גיאוגרפית. בדרום, באזור סי שואנג בַּן נה (Xi shuang ban na), שורר אקלים חמים ולח, ויש בו צמחים וחיות האופייניים לדרום-מזרח אסיה. בחלקו הצפוני של יונאן נמתחות שרשראות הרים גבוהים שפסגותיהם מושלגות, וביניהם עמקים עם גידולי אורז, תירס וירקות. מהרמה הטיבטית זורמים נהרות גדולים, בהם נהר לן צאנג דזיאנג (Lan cang Jiang) שהוא תחילתו של נהר מקונג הזורם לאורך שש מדינות בדרום-מזרח אסיה, נהר יואן דזיאנג (Yuan Jiang) שהוא הנהר האדום הזורם לווייטנאם, ונהר נו דזיאנג (Nu Jiang) שהוא תחילתו של הסאלווין (Salween) הזורם למיאנמר. המפורסם מכולם הוא נהר דזין שה (Jin sha), חלקו העליון של נהר יאנגצה (Yangtze) החוצה את כל סין ויוצר את "ערוץ דילוג הנמר" היפה (ראו מסגרת). מסלול זה, וכמוהו גם נופי ההרים, הכפרים, התושבים העוסקים במלאכת השדה ומופעי הפולקלור, הופכים את יונאן לאחד המחוזות המתוירים בסין.

נהר היאנגצה יוצר כאן את הערוץ העמוק בעולם | צילום: Peter Meorgan, flickr

קונמינג וסביבותיה: מבט אחרון בסמטאות
את הביקור נוח להתחיל בבירת המחוז קונמינג (Kunming). זוהי עיר גדולה (במונחים מערביים, לא סיניים) שהאקלים בה נוח, ואולי זהו ההסבר לשמה הפיוטי – עיר האביב. גם כאן מביא פיתוח אורבני מואץ לחיסול הסמטאות העתיקות על בתי העץ שלהן, וכדאי לשוטט באלה שנותרו לפני שייעלמו (אולי ההתעניינות התיירותית תביא לשימור כמה מהן). במרכז העיר פועלים שוק ציפורים ופרחים וכמה מוזיאונים. את העיר חוצה הנהר פן לונג דזיאנג (Pan long Jiang) שלאורכו טיילת, ובערב נעים ללכת בקטעים המוארים שלה. מבין המקדשים והמנזרים שנמצאים בתחומה כדאי לבקר ביואן טונג סה (Yuan tong Si), המקדש הבודהיסטי הגדול בעיר.

מהעיר כדאי לצאת לכמה אתרים קרובים: מקדש הבמבוק, ציונג דג'ו סה (Qiong zhu Si), נמצא מצפון-מערב לעיר, ובו מאות פסלי חומר, כל אחד עם אישיות והבעת פנים ייחודית לו. מדרום לעיר משתרע אגם דיאן צ'י חו (Dian Chi Hu), וממערב לו שוכנות הגבעות המערביות (סי שאן, Xi Shan), שבטיול בנוף היפה שלהן אפשר לשלב ביקור במקדשים בודהיסטיים ודאואיסטיים. מדרום-מזרח לקונמינג נמצא האתר המפורסם באזור, יער האבן (שה לין, Shi lin). זהו מתחם גדול ובו עמודים נישאים מאבן גיר, שהמים והרוח הותירו בהם את רישומם.

הכניסה ליער האבן. המים והרוח הותירו את חותמם | צילום: Chenyun, GFDL

איך מגיעים?
בטיסה: אל שדה התעופה של קונמינג אפשר להגיע בטיסה כמעט מכל עיר בסין.
ברכבת: לקונמינג מגיעות רכבות מערים רבות בסין. הרכבות העדיפות בעיני הן מנאנינג (Nanning) שבמחוז גואנג סי (Guangxi) ומצ'נגדו (Cheng du) שבסצ'ואן. באוטובוס: היצע האוטובוסים קטן מזה של הרכבות, אך יש גם אוטובוסים עם מושבי שינה. התחנה המרכזית בקונמינג נמצאת ברחוב בייג'ינג לוּ (Beijing Lu), אך יש עוד כמה תחנות אוטובוס, ועליכם לברר מראש לאיזו תחנה אתם חפצים להגיע. יש קווי אוטובוס רבים היוצאים לטיולים בתוך יונאן ומובילים לכמה יעדים במחוז. ממדינות שכנות: לקונמינג אפשר להגיע (או לצאת) גם מהמדינות השכנות – וייטנאם ולאוס. יש לברר מראש אם ומתי מעבר הגבול פתוח, שכן נתונים אלה משתנים תדיר. למיאנמר אפשר לצאת, אבל אי אפשר להיכנס ממיאנמר לסין.

דאלי: שוק, אגם, מקדש
תחנה שאין לפסוח עליה בעת הביקור ביונאן היא דאלי (Da li), עיירה קטנה ליד אגם אז' חאי חו (Er hai Hu). נעים לטייל ברחובותיה ולשוטט בשוק שיש בו הכל: מירקות ופירות, דרך בשר ובעלי חיים, ועד יצרני אטריות ורופאי שיניים שעובדים ברחוב. מעניין בעיקר לסייר בעיר העתיקה, שבה נשמרה האדריכלות האופיינית לאנשי באי, שהם רוב תושבי העיירה.

אגם אז' חאי חו. אפשר להגיע אליו ברגל, באופניים או בעגלה רתומה לסוס | צילום: Ariel Steiner, GFDL

אחד האתרים החשובים בדאלי הוא מקדש שלוש הפגודות (סן טה סה, San ta Si) שגילוֹ כ-1,100 שנה, והוא נמצא מעט מחוץ לעיר. הסינים החליטו "לשדרג" אותו והוסיפו סביבו גן, אבל במינון שאינו פוגם בהנאה. סביב דאלי מסלולי טיולים רבים כמו טרק למקדש השלום והצדק (דג'ונג חה סה, Zhong he Si). לאגם אז' חאי חו שליד דה לי אפשר להגיע בטיול רגלי (כשעה), באופניים (בחזרה רוכבים בעלייה), בעגלה רתומה לסוסים או במיניבוס. מהמעגן בצאי צון (Cai cun) אפשר להפליג במעבורת לצדו השני של האגם. אפשר להסתפק בשיט עד לאי פו טואו דאו (Pu tuo Dao), לשוטט בשוק שעל גדת האגם, לבקר במקדש מקומי ולחזור באותו היום (חבילות סיור מוצעות בבתי הקפה של דאלי).

מדאלי יוצאים בדרך כלל לליג'יאנג באוטובוס, ואפשר לעצור בדרך בעיירה סי דג'ואו (Xi zhou) מצפון לדאלי, שבה השתמרה היטב אדריכלות של בני הבאי.

איך מגיעים?
לדאלי מגיעים בטיסה או ברכבת מקונמינג לסיה גואן (Xia guan), הנמצאת כארבעים דקות נסיעה מדאלי, או בנסיעה באוטובוס, מיניבוס או באוטובוס שינה. משך הנסיעה שמונה-תשע שעות באוטובוס רגיל, או כשש שעות באוטובוס מהיר. שימו לב: אוטובוסים מסוימים מגיעים רק עד סיה גואן.

מקדש שלוש הפגודות, שגילו עולה על אלף שנה

ליג'יאנג: אבן שואבת לתרמילאים
אחד האתרים שהפך ל"מֶכּה של התרמילאים" הוא ליג'יאנג (Li jiang), עיירה ציורית על גבול טיבט שאונסק"ו הכריז עליה אתר מורשת עולמית. העיירה הנעימה היא מרכז בני הנאשי, שמוצאם טיבטי. חלק גדול ממנה נהרס ברעידת אדמה ב-1996, אך למרבה המזל נותר בשלמותו רובע עתיק יפהפה. מעניין לטייל ברחובות העיר העתיקה בשעות היום, ויפה שבעתיים בלילה, כשהסמטאות מוארות והפנסים התלויים משתקפים במי הנחל החוצה אותה. בשעות היום והערב אפשר לצפות בבנות הנאשי מופיעות בתלבושותיהן היפות בריקוד מסורתי בפני תיירים בכיכר המרכזית או בכניסה לעיירה.

ליג'יאנג משמשת גם בסיס לטיולים בצפון-מערב יונאן. לא רחוק מהעיר נמצאת בריכת הדרקון השחור (חיי לונג טאן גונג יואן, Hei long tan Gong yuan), פארק ובו אגם מוקף בשביל, גשרון יפהפה ונוף נהדר. אתר שווה אחר באזור הוא הר דרקון הג'ייד (יו לונג סואה שאן, Yu long Xue Shan), שהוא בעצם גוש הרים של 13 פסגות הנמצא כ-15 קילומטר מצפון לעיירה. הפסגה הגבוהה ביותר, שבה נמצא הקרחון הדרומי ביותר בחצי הכדור הצפוני, מכוסה רוב הזמן בעננים ובשלג.

רחוב ברובע העתיק של העיירה הציורית ליג'יאנג | צילום: Peter Meorgan, flickr

איך מגיעים?
לליג'יאנג אפשר להגיע בטיסה מקונמינג, או באוטובוס מסיה גואן ומדה לי בנסיעה האורכת כשש שעות. מצ'נגדו אפשר להגיע ברכבת עד דזין דזיאנג (Jin jiang), ליד פן דג'ה חואה (Pan zhi hua) שעל גבול יונאן-סצ'ואן ומשם להמשיך לליג'יאנג באוטובוס.