אנחנו עומדים בנקודת תצפית בשולי קיבוץ מגל. מסביבנו הכל ירוק ופורח, על הגבעה מול, במרחק נגיעה כמעט, צריחי מסגדים ובתי הכפר הפלסטיני זיתא. אם נלך כמה צעדים משם ונסתכל אל הכיוון השני נראה את השיכונים של נתניה. המושג "המותניים הצרים של המדינה" הופך כאן להכי מציאותי שיש: 17 ק"מ בסך הכל מפרידים בין גדר ההפרדה לים. חצי סיבוב של הראש ואתם מקיפים במבט את ישראל לרוחבה בנקודה הצרה שלה.
נקודת התצפית הפסטורלית היא אחת הנקודות בסיור אגריתור בקיבוץ מגל, סיור שעוד נגיע אליו. לפני כן נתבונן רגע מסביב ונבין איפה אנחנו נמצאים. את שמה של המועצה האזורית מנשה אתם אולי לא מכירים, אבל בחלק מהישובים שבתחומה ודאי ביקרתם, ואם לא – הגיע הזמן לעשות זאת. נתחיל מהעובדה הפשוטה שקל מאוד להגיע לכאן – האזור הכפרי בעיקרו נמצא ממש במרכז הארץ, נגיש מאוד וקל להגעה. אם אתם מחפשים טיול נחמד עם המשפחה, שכולל חוויות חקלאיות עם ערך מוסף (שגם אליו תכף נגיע) ולא רוצים לעמוד שעות בפקקים בדרך לגליל או לנגב, אך טבעי שתגיעו לכאן.
שביל בקיבוץ מגל | צילומים בכתבה: רותם בר כהן, גיא מלל
על המפה המועצה האזורית מנשה נראית כמו כתם רורשארך או תמנון ששולח זרועות דקות לכמה כיוונים. השטח הזה הוא מעין מיקרוקוסמוס של המדינה ושל תושביה: יש כאן קיבוצים, מושבים, כפרים ערבים וישובים קהילתיים, וגם חילונים ודתיים, יהודים וערבים. חלק מהשמות מוכרים מאוד, כמו קציר או גן שמואל, אחרים מוכרים פחות ושווה לבדוק מה יש בהם.
עין שמר. רוב הישובים בשטחה של המועצה האזורית מנשה הם כפריים וחקלאיים
יצאתי ליום טיול ברחבי מנשה (המועצה נקראת על שם השבט התנ"כי שכאן היה שטחו) וגיליתי קמצוץ קטן ממה שיש לאזור להציע, קמצוץ שהיה מעניין ומסקרן דיו כדי להבטיח שאחזור לכאן שוב בקרוב.
קיבוץ מגל: קפה, שמן זית וטפטפות
את הסיור התחלנו עם קפה של בוקר, הרי איך אפשר שלא… בלבו של קיבוץ מגל, מתחת לעצים יפים, עומדת עגלת הקפה של דפנה. "פעם היה בקיבוץ בית קפה שנסגר ומאז היה חסר לי מקום כזה", דפנה מספרת. "לפני שנתיים וחצי, כשהייתי בצומת בין עבודות, החלטתי למלא את החסר ולפתוח עגלת קפה". לצד סוגים שונים של קפה וחליטות תה, היא מציעה גם כריכים מושקעים, כדורי שוקולד ועוגיות ביתיות ואפילו שוקולד שהיא עצמה עושה. את השתייה והכריך או העוגה שבחרתם תוכלו לקחת לאחד השולחנות הקטנים מאחורי עגלת הקפה לשיחת בוקר נעימה בחברת ידידים.
קפה דפנה, עגלת קפה בקיבוץ מגל
• מידע שימושי: קפה דפנה בקיבוץ מגל פתוח בימים ראשון עד שישי בין השעות 8:00 ל-12, ואם לשפוט מהתור, מגיעים לכאן חברי הקיבוץ וקיבוצים בסביבה, חיילים ומטיילים.
מחוזקים בקפה וכריך קממבר יצאנו לגלות כמה מנקודות העניין של מגל, ומשם הלאה, לישובים סמוכים. במגל מציעים סיור מרתק לקבוצות (קבוצה יכולה להיות גם משפחה מורחבת או שתיים-שלוש משפחות שמטיילות יחד) – אגריתור. הסיור נפתח בנקודת התצפית שמשקיפה על עמק עתיל, מעל נחל חביבה, שם טל ארגמן מספר לנו על הקמת הקיבוץ, החיים המשותפים, הקשיים וההצלחות. ושם גם רואים עד כמה צרה המדינה שלנו.
נקודת תצפית בשולי קיבוץ מגל. כשעומדים כאן מבינים עד כמה צרה המדינה שלנו
מכאן לסיפור הצלחה ברמה בינלאומית – נטפים. פארק החממות של נטפים בקיבוץ מגל הוא מרכז פיתוח והדרכה המאפשר הצצה לפתרונות יצירתיים בתחום ההשקיה החכמה. יש פה חממות חכמות, חלקות חקלאיות והרבה טכנולוגיות מתקדמות. למקום הזה מגיעים חקלאים ואגרונומים מכל העולם וגם משפחות וקבוצות כחלק מאגריתור (אל תגיעו לכאן באופן עצמאי, המקום לא מקבל מבקרים פרטיים).
חממת זכוכית במרכז הדרכה נטפים | הצילום באדיבות תיירות מגל
את הסיור במגל אנחנו מסיימים במרכז המבקרים של מסיק מגל, מותג שמן הזית האיכותי של הקיבוץ. המנכ"ל אורן הכסטר מצטרף אלינו במרפסת הנעימה של מרכז המבקרים ומספר על החיבור החזק למקום ולסביבה. "שמן זית זה מוצר רגשי", הוא אומר ומוסיף שבדומה לתחום היין, גם בענף שמן הזית מדברים על זנים, התאמת השמן למנות וכן הלאה. במהלך הביקור במסיק מגל לומדים על הזנים השונים, לא רק באופן תיאורטי אלא גם דרך טעימות של שמנים זניים, מציצים דרך החלון ורואים איך מבקבקים את השמן וכמובן אפשר לקנות שמנים ומוצרי קוסמטיקה על בסיס של שמני זית.
טעימות במסיק מגל | צילום: הדס ניצן
• מידע שימושי: סיור אגריתור מתקיים רק בהזמנה מראש, פרטים באתר, טלפון לתיאום: 050-5328552 (דנה); פרטים על מסיק מגל תמצאו באתר האינטרנט
רוח שתות: תותים ללא כימיקלים והרבה אהבה
כבר מהצעד הראשון ברוח שתות, בכניסה לקיבוץ גן שמואל, מרגישים את הרוח המיוחדת של המקום. אנחנו פוגשים את אילן שמעוני, דור שלישי לחקלאים שעבר לפני שנים אחדות מחקלאות מסחרית לסוג אחר של חקלאות, שבמבט ראשון אולי נראה דומה, אבל הוא שונה לגמרי. שמעוני החליט לגדל תותים ללא שימוש בחומרי הדברה כימיים, דבר שהתברר כמשימה לא פשוטה כלל. "ארבע השנים הראשונות היו כישלון על גבי כישלון", הוא מספר. אבל דבר לא גרם לא להתחרט על ההחלטה, להפך. "חקלאות יכולה להיות משעממת או מעניינת. ומה שאני עושה זה אתגר מקצועי מרתק".
רוח שתות. רוח מיוחדת שורה על המקום
גידול של תות ללא שימוש בכימיקלים זה רק צד אחד של המיזם שלו, הצד השני הוא הוא צד חברתי – העובדים ברוח שתות הם בעלי צרכים מיוחדים. הם אחראים על החזות המטופחת והמקסימה של המקום, מפעילים את הדלפק שבו מוכרים תותים, אוכמניות ותוצרת חקלאית אורגנית מקומית, מקבלים את פני המבקרים, מתעניינים בשלומם ומציעים קפה או תה.
כיוון שאין שימוש בחומרי הדברה כימיים, אפשר לאכול את התותים כמו שהם, בלי לשטוף
ברוח שתות המבקרים מקבלים סלסלה לקטיף עצמי – כל מבקר יכול לקטוף עד רבע קילו של תותים ולקחת הביתה. אבל זה רק חלק קטן מהחוויה. הסיור מתחיל בסרטון קצר שמסביר על המקום ועל שיטות הגידול. משם עוברים לחממות, כולל חממות נגישות שמותאמות לכיסאות גלגלים ולאנשים מבוגרים "שיכולים להתכופף אבל מתקשים להתרומם", כדברי שמעוני. במהלך הביקור בחממות אפשר לטעום את זני התותים השונים, כולם פיתוח ישראלי, וכיוון שהם גודלו ללא שימוש בכימיקלים אפילו לא צריך לשטוף את התותים. בנוסף, יש כאן חממת אירוח שבה אםשר להירגע עם קפה או תה צמחים ופונדו שוקולד. הילדים יכולים לפרוק עודפי מרץ באוהל שבו מתקיימות סדנאות יצירה, יש בועות סבון וג'ימבורי קטן. בשבתות הסיור כולל גם הצצה לכוורת דבורים שקופה וקבלת הסברים על הדבורים ותפקידן החיוני בהאבקת הצמחים.
חממה מונגשת ברוח שתות. התותים גדלים על מצע מנותק
• מידע שימושי: הפעילות ברוח שתות נמשכת בהתאם לעונת התות, בין דצמבר לסוף מאי, מאמצע מאי אפשר לקטוף גם אוסנה (פטל שחור). כרטיס הכולל סיור, קטיף עצמי, טעימות ופונדו שוקולד עולה 40 שקל באמצע השבוע, 50 שקל בשבתות; בתוספת תשלום אפשר להוסיף סחיטת מיץ תפוזים והכנת פיתות בטאבון. אין מכירת כרטיסים במקום, צריך להזמין מראש דרך אתר האינטרנט (מספר הכרטיסים הפנויים מותאם לכמות הפרי הבשל).
קפה טוב: ארוחת צהרים מפתיעה
התחנה הבאה בטיול שלנו היתה לגמרי לא צפויה – קפה טוב בשער מנשה. מן הסתם, הדבר האחרון שאתם מצפים במהלך טיול זה לאכול ארוחת צהרים בבית חולים פסיכיאטרי. אבל, כמו שכבר גיליתי, בטיול הזה מחכות לא מעט הפתעות.
קפה טוב הוא הבייבי של לאה בוצר, המנהלת האדמיניסטרטיבית של שער מנשה, בית החולים הפסיכיאטרי הגדול בארץ. היא מצטרפת אלינו לשולחן ומספרת על הגשמת החלום לפתוח בית קפה שיקומי-חברתי, שבעזרתו אפשר יהיה להתחיל את תהליך השיקום כבר במהלך האשפוז. כששומעים את ההתלהבות שלה אפשר להבין איך הצליחה לעבור את כל המחסומים הבירוקרטיים ולרתום לפרויקט את הנהלת בית החולים, משרד הבריאות וביטוח לאומי.
קפה טוב בשער מנשה. שבירת סטיגמות וקבלת האחר
במרפסת הסגורה של קפה טוב, עם חלונות גדולים המשקיפים על צמחייה שופעת, מרגישים כמו בבית קפה רגיל לגמרי. גם האוכל הטעים תורם לתחושה הזאת – יש פה פסטות, פיצות, כריכים וסלטים וקפה איכותי. אבל למרות המראה והטעמים, זהו בהחלט לא מקום שגרתי. בבית הקפה, שהוא חלק מרשת בתי קפה חברתיים של קבוצת "שכולו טוב", עובדים מאושפזים שעברו מהמחלקות המשפטיות, הקשות ביותר, אל המחלקה השיקומית. בנוסף להכשרה מקצועית והזדמנות להשתלב בשוק העבודה עם תום האשפוז, בית הקפה מספק עוד צורך חשוב: זהו מקום מפגש נעים ורגוע שבו מאושפזים יכולים לשבת עם בני משפחה שמבקרים ולצדם גם מטיילים שעוצרים כאן לארוחה קלה או לקפה ועוגה ועל הדרך מגלים שהסטיגמות נשברות. וכן, גם המחירים הוגנים מאוד, כך שכולם יוצאים מורווחים.
שולחן עמוס במטעמים בקפה טוב
• מידע שימושי: קפה טוב, שער מנשה (בכניסה לבית החולים תגידו שבאתם לבית הקפה), פתוח 16:00-8:30, בתפריט: ארוחת בוקר, סלטים, כריכים, פסטות ופיצות, הכל במחיר אחיד של 25 שקלים.
עין שמר: חלוצים, טרקטורים וקמח
זוכרים את השיר "מה עושה, עושה החלוץ, כשהוא בא, הוא בא לקיבוץ"? בחצר הראשונים בקיבוץ עין שמר גם מי שנולד עשרות שנים אחרי השיר הזה יכול לגלות מה עשה החלוץ כשהוא בא לקיבוץ. חצר הראשונים כוללת מבנים מקוריים מהחצר ההיסטורית של עין שמר לצד כאלה ששוחזרו. בתוך החצר, המוקפת חומה, יש בית אבן, צריף מגורים, מגדל מים, חדר האוכל המקורי של הקיבוץ, סככה של כלים חקלאיים, כמה עזים וחמור. בלב החצר נמצא המוזיאון, שבו מוצגים סרטים קצרים על חיי החלוצים, החינוך המשותף, השינויים בקיבוץ ועוד. בחלקו האחר של המוזיאון יש תצוגה היסטורית הכוללת פרטי לבוש וחפצים של פעם – עששית, גרמופון, פרימוס וכדומה.
חצר הראשונים בעין שמר (למעלה) וחדר במוזיאון שבחצרר
בשבת הראשונה של החודש ובחגים הפעילות כוללת הדרכה במוזיאון, אפיית לחמניות, התחפשות בבגדי חלוצים וסיור בעגלה רתומה לטרקטור בקיבוץ, עם עצירה בכמה נקודות עניין. בחגים יש גם פעילויות ספציפיות, כמו סיור לעצים מיוחדים בקיבוץ בט"ו בשבט, ביקור במוזיאון הטרקטורים בפסח, ובעונת הקציר בחודש מאי הפעילות כוללת קציר של חיטה, טחינת הגרגרים בטחנת קמח ואפייה במאפייה משוחזרת.
מוזיאון הטרקטורים בעין שמר
• מידע שימושי: פרטים על פעילויות השונות בחצר הראשונים בעין שמר תמצאו באתר האינטרנט
אלוף העולם בנפחות
"נפחות כולה מדברת קצב ותנועה", זאביק גוטליב אומר, ותוך כדי שהוא מדבר הוא הולם על הברזל שיצא מהאש בקצב מהפנט. תחת הפטיש שלו הברזל מתכופף, מתפתל, מקבל צורה חדשה. גוטליב הוא חרש ברזל ופסל, שהגיע לעיסוק הזה במקרה: הוא מספר שבכלל רצה ללמוד עיצוב מוצר בבצלאל ועד ששנת הלימודים תתחיל עבד לפרנסתו בנפחייה קטנה. "התאהבתי במקצוע מיבלת המים הראשונה", הוא צוחק, "וככל שהאהבה לנפחות גדלה, כך עניין הלימודים הפך פחות רלוונטי".
זאביק גוטליב בסדנת הנפחות שלו
בסדנה שלו הצמודה לקיבוץ מענית הוא מלמד נפחות ברזל כבר יותר מ-15 שנה. מעבר לכך, הוא מרבה לנסוע בעולם, שם הוא מדגים, מרצה ומשתתף בתערוכות. הוא אפילו זכה באליפות העולם בנפחות שמתקיימת אחת לשנתיים באיטליה. הפסל הזוכה, זוג בתרגיל אקרובטי עם אישה שנושאת את הגבר, קיבל גרסאות נוספות, חלקן אבסטרקטיות, שמוצגות בגלריה הצמודה לסדנת הנפחות. בגינה מחוץ לגלריה הוא מראה לנו עוד כמה פסלים, כולל כאלה שיצר מפרופילים חלולים, "אני היחיד בעולם שמפסל בפסולת של פרופילים חלולים", הוא אומר.
זאביק גוטליב על עבודת הנפחות
בתיאום מראש אפשר לסייר בגלריה שלו או להתנסות בפעילות מעשית, למשל ללמוד איך לעשות סכין שף או פסל לבית. ואם אתם מתאהבים, כמוהו, בהלמות הפטיש על הברזל הלוהט, אפשר להירשם לסדנה בת שמונה מפגשים.
פסלים של זאביק גוטליב בגלריה שלו
• מידע שימושי: פרטים נוספים על זאביק גוטליב והיצירות שלו תמצאו באתר או בפייסבוק, תיאום ביקור בטלפון 052-722-2446
___
תודה מקרב לב לגיא מלל, יועץ תיירות, שליווה אותי ברחבי המועצה האזורית מנשה ותודה מיוחדת לאנשים הטובים שפגשתי שם.