טנזניה: האתרים שלא כדאי להחמיץ

לטנזניה מגיעים לרוב כדי לטייל בשמורות הטבע הרבות שבשטחה, ולהתרשם מבעלי חיים בסביבתם הטבעית. סיור ספארי בשמורות מזמן מפגשים קרובים מאוד עם בעלי חיים גדולים וקטנים – פילים, אריות, ברדלסים, קרנפים, היפופוטמים, תנינים, קופים, זברות, אנטילופות, גנו ועוד ועוד. אבל טנזניה מציעה דברים רבים למבקרים בה, כמו טיפוס על הקילימנג'רו, ההר הגבוה ביותר באפריקה, או רביצה עצלה בחופים היפהפיים של זנזיבר. מתוך שלל האתרים והפעילויות ליקטנו כמה מוצלחים במיוחד.

ארושה: השער לצפון
העיירה ארושה (Arusha) מתפתחת במהירות ונחשבת כשער היציאה הנוח ביותר לטיול ספארי בטנזניה. ארושה שוכנת לרגליו של הר מרו (Meru) ומקיפות אותה חוות לגידול קפה, חיטה ושעורה. אפשר להגיע לארושה באוטובוס מדאר-א-סלאם, ניירובי או מומבסה. או בטיסה מניירובי, זנזיבר וקילימנג'רו. בעיירה עצמה אין המון מה לעשות, אך זהו מקום טוב להתארגן בו לקראת יציאה לספארי, לפגוש מטיילים אחרים ולקנות מזכרות בחנויות ובשווקים.

הפארק הלאומי ארושה נחשב לאחד הפארקים הקטנים, ועם זאת מהיפים והמגוונים במדינה. האטרקציות העיקריות בפארק כוללות את מכתש נגורדוטו (Ngurdoto), את אגמי מומלה ואת הר מרו. מלבד נופים יפים ניתן לראות בפארק ארושה גם מגוון רחב של בעלי חיים, כגון זברות, ג'ירפות, אנטילופות למיניהן, היפופוטמים, פילים, בבונים וקופי קולובוס ועוד ועוד. הכניסה הראשית לפארק היא דרך שער נגונגונגרו (Ngongongare), כ- 10 ק"מ מהכביש הראשי. אפשר לסדר הסעה לפארק מרוב מקומות הלינה בעיירה.

מכתש וולקני בפסגת מרו, הר געש בצפון טנזניה, סמוך לארושה

דאר א סלאם: אפריקה פוגשת את הודו
דאר א סלאם (Dar Es Salaam), העיר הגדולה בטנזניה, היא עיר נינוחה. יש בה נמל ציורי, ומספיק מבנים היסטוריים, חנויות ומוזיאונים לספק למבקרים בה תעסוקה לכמה ימים. בעיר מורגשת השפעה אפריקאית, ערבית והודית, אך אופייה הסוואהילי נותר דומיננטי. באזור הנמל של דאר, Kivukoni Front, מרוכזים בנייני הממשלה ומנגד ניצבים דוכני שוק וסירות ישנות. במוזיאון הלאומי מוצגים שרידי האדם הקדמון המפורסמים שנמצאו בנקיק אולדובאי וכן תצוגות נוספות על סחר העבדים בזנזיבר, על תקופת השלטון הקולוניאלי הגרמני והבריטי ועוד. המוזיאון נמצא ליד הגנים הבוטאניים בין רחוב סאמורה (Samora ave.) ורחוב סוקוין (Sokoine ave).

קו המים של דאר א  סלאם, בירת טנזניה | צילום: Chen Hualin, GFDL

הפארק הלאומי סרנגטי: הנדידה הגדולה
פארק סרנגטי (Serengeti National Park), המשתרע על שטח של 14,763 ק"מ מרובע, הוא הפארק הגדול והמפורסם ביותר בטנזניה. במרחבים העצומים מתסבבות חיות הבר האפריקניות והמבקרים בפארק נהנים מחוויית ספארי מהטובות באפריקה כולה. אחת האטרקציות הגדולות של הפארק היא הנדידה הגדולה של עדרי הגנו והזברה העצומים העושים את דרכם בעקבות עשבי המרעה בין סרנגטי שבטנזניה למסאי מרה שבקניה. העונה הטובה לראות את הנדידה הגדולה היא בדרך כלל בין מאי ליולי, אז יוצאים העדרים בדרכם מסרנגטי למסאי מרה. העדרים יוצאים בדרכם חזרה לרוב בחודשים דצמבר וינואר.

נשרים מתגודדים סביב פגר בפארק הלאומי סרנגטי | צילום:Kevin Walsh, flickr

מכתש נגורונגורו: מפגש אינטימי עם אריות
מכתש נגורונגורו (Ngorongoro Crater) הוא אחד היעדים הפופולריים ביותר במזרח אפריקה. הקלדרה, שרוחבה כ-20 ק"מ, היא אחת הגדולות בעולם, חיים בה שלל בעלי חיים והשטח הסגור מאפשר מפגש קרוב איתם. בין קירות המכתש קרוב לוודאי שתפגשו אריות, פילים, בופאלו ופלמינגו. יש גם סיכוי טוב לראות קרנפים. תושבי שבט המסאי המקומיים קיבלו אישור לרעות כאן את עדריהם ויש סיכוי טוב לפגוש גם אותם במהלך הטיול במכתש. פקחי השמורה, השומרים כאן על כללים נוקשים, פותחים את שעריה מדי יום ב-7 בבוקר וסוגרים אותם ב-18:00. אפשר להגיע לנגורונגורו באוטובוס היוצא מדי יום מתחנת האוטובוס המרכזית של ארושה. כדי להיכנס לפארק חייבים לשכור רכב 4X4 וזאת ניתן לעשות בארושה או בכניסה לשמורה.

מכתש נגורנגורו נמצא בתוך אזור שמורת נגורונגורו, אזור הכולל בתוכו כמה מערכות אקולוגיות, ביניהן נקיק אולדובאי בו נמצאו שרידי האדם הקדמון, אגמי סודה ושרשרת הרי געש ומכתשים וולקנים.

זריחה קסומה בנגורונגורו | צילום: La Lince, flickr

הר קילימנג'רו: הדרך למעלה
הפארק הלאומי קילימנג'רו (Kilimanjaro) נפתח בשנת 1977 והפך מאז לאחד מאתרי התיירות הפופולריים בטנזניה. בפארק קילימנג'רו אי אפשר לראות את בעלי החיים הגדולים של אפריקה, והמבקרים מגיעים לכאן על מנת להעפיל אל פיסגתו מכוסת השלג של ההר הגבוה ביותר האפריקה. הר קילימנג'רו, שגובהו 5,896 מ', נמצא במרכז הפארק הנושא את שמו, והוא נחשב לאחד המראות המרהיבים ביבשת כולה. ביער הגשם שלרגלי ההר מתגוררים בעלי חיים רבים כבופאלו, נמרים, קופים ואנטילופות אילנד. הטרק המעפיל לפסגת ההר מושך אליו מאות מטיילים מדי שנה. המסלול העולה להר דורש כושר גופני טוב, אך ישנם גם מסלולי הליכה קצרים וקלים יותר על מורדותיו הנמוכים של ההר.

קיבו, הפסגה הגבוהה ביותר של הקילימנג'רו | צילום: Yosemite, GFDL

הפארק הלאומי אגם מניארה: בדרך לשמורות הגדולות
רבים ממעיטים בערכה של שמורת אגם מניארה (Lake Manyara National Park), אך למרות שהיא לא נחשבת לאטרקציה מרכזית בטנזניה, שווה להגיע אליה כדי לראות נופים יפים, מגוון רחב של ציפורים, אריות והיפופוטמים. השער הראשי לפארק נמצא בקצהו הצפוני ליד הכפר מטו ווה מבו (Mto Wa Mbu). רוב המבקרים מגיעים לכאן לביקור קצר במהלך טיול ספארי ארוך יותר אל הפארקים הגדולים: נגורנגורו וסרנגטי.

מבט מהים אל בתי סטון טאון, העיר העתיקה של זנזיבר סיטי, בירת זנזיבר | צילום: Mila Zinkova, GDLF

זנזיבר: מעיר האבן לחופים לבנים
במשך מאות רבות שימש הארכיפלג של זנזיבר (Zanzibar) כצומת דרכים בו נפגשו תרבויות אפריקה עם הודו וערב. זנזיבר שימשה כתחנת מסחר חשובה ובארכיפלג התפתחו אורחות חיים השונות מאוד מאלו שעל היבשת. האי זנזיבר מקבל את רוב תשומת הלב והוא הידוע ביותר, אך בארכיפלג נמצא גם האי פמבה (Pemba) בצפון ועוד מספר איים קטנים. לכל אחד מהאיים המרכזיים של הארכיפלג יש אופי משלו. האטרקציה המרכזית בזנזיבר היא "עיר האבן", Stone Town, העיר העתיקה של זנזיבר סיטי בירת זנזיבר, המתאפיינת בבתי אבן לבנים, חנויות קטנות, שווקים, מסגדים, חצרות וכיכרות. נקודת משיכה נוספת הם כמובן חופי הים היפהפיים עם חול לבן, עצי דקל ומים מנצנצים בכחול. למרות הפיתוח התיירותי, ניתן עדיין למצוא בזנזיבר פינות מבודדות.

האי פמבה שונה לגמרי. שטחו הררי יותר, יש בו הרבה יותר צמחייה והרבה פחות מבקרים. מי שמחפש שקט יהנה כאן בין יערות המנגרובים, נחלים מתפתלים ומפרצונים מבודדים.