טיולי משפחות – טיפים לחופשה מוצלחת

אם החלטתם להשתכן בבית מלון, חשוב לברר מראש בשלב הזמנת החדרים אם החדרים שהזמנתם צמודים, או לפחות באותה קומה. חדר גדול יותר עדיף על פני פינוקים כמו חדר כושר או בר מפואר במלון. כמו כן, כדאי לשאול אם מגישים במסעדת המלון (לפחות בארוחת הבוקר) אוכל שמתאים לילדים.

פארק דֶה הוֹחֶה פֶלווֶה (De Hoge Veluwe) בהולנד, השוכן ליד העיר ארנהם, למשל, הגיע במובן זה לשילוב אידיאלי – בכניסה לפארק נוטלים (חינם) זוג אופניים לבנים, רוכבים בשבילי הפארק כשעה, מגיעים למוזיאון יפה ומרווח, מניחים לילדים להמשיך ולשוטט בסביבתו ונכנסים להתבונן באחד האוספים המוצלחים ביותר של ציורי ואן גוך. אחר כך ממשיכים בטיול האופניים, עד לחניון שבו השארתם את המכונית.

יחד עם זאת, כל תכנון שעושים צריך להיות בעירבון מוגבל: אם הילדים (ומובן שלכן גם הוריהם) נהנים הנאה צרופה במקום אחד (על החוף, בפארק, ליד האגם), אין טעם לגרור אותם משם בטענה "כבר מאוחר, רצינו עוד להספיק".

את האתרים העירוניים אפשר לחלק בקלות לארבע קבוצות: אלה שמיועדים בעיקר לילדים, כמו דיסנילנד פריז, גני טיבולי בקופנהגן, לגולנד בעיר בילונד שבדנמרק וכדומה. כאן מדובר במשחק מכור. ברור שהחלק הנמוך יותר של המשפחה מעוניין להגיע אליהם.
השאלה היא מה יהיה אחר כך, כלומר איך נתמודד עם תסמונת "היום שלאחר דיסנילנד". יש סכנה שלחלק מהמשתתפים תאבד באותו יום חדוות החיים, והם יביעו געגועים עזים לחבריהם שבבית. הפתרון הטוב יותר – לפצל את הממתקים האלה על פני כל הטיול.

עוד אפשרות היא להיכנע לדרישות הדור הבא לג'אנק פוד. שמחה גדולה תוקפת אותם למראה סניפי רשתות שהם מכירים מפתח תקווה. זה באמת מפתיע מאוד שמקדונלדס או פיצה האט השכילו לפתוח סניף גם במרכז לונדון, ולא רק אצלנו בשכונה. זה פתרון טוב לרגעי דחק אמיתיים, כאשר כלו כל הקִצין.