באקו, בירת אזרבייג'ן, הנמצאת במרחק שלוש שעות טיסה מישראל, היא יעד נהדר לטיולים ובילויים. העיר מפורסמת בחיי הלילה שלה, עם המון מסעדות, ברים ומועדונים, אבל גם במהלך היום לא תשתעממו כאן לרגע. אחרי שתסיירו באתריה הרבים של העיר, בשווקים ולאורך הטיילת, כדאי לצאת לטיולים באזור. גם כאן ההיצע מסחרר, עם שמורות טבע, תופעות געשיות ייחודיות, מקדשים ומנזרים, ערים היסטוריות וכפרים ציוריים. הנה הצעות לכמה טיולי יום מבאקו:
הפארק הלאומי גובוסטן
אחד האתרים המדהימים באזרבייג'ן הפארק הלאומי גובוסוטן (Qobustan qoruğu), נמצא במרחק כשעה וחצי נסיעה מבאקו. השמורה הסלעית, שפירוש שמה הוא "ארץ הוואדיות", הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הנוף בשמורה כולל סלעים מרשימים, מערות ותלים געשיים הפולטים בוץ וגז. זוהי תופעה ייחודית בקנה מידה עולמי – על פי ההערכות מתוך כ-700 תלים געשיים (המכונים גם הרי געש של בוץ) ברחבי העולם, כ-300 מצויים במזרח אזרבייג'ן.
הר געש של בוץ בפארק הלאומי גובוסטן | צילומים: שאטרסטוק
מה שהעניק לשמורה את פרסומה הוא מקבץ של ציורי סלע, פטרוגליפים, מתקופת האבן ולאחריה. למעלה מ-6,000 ציורים התגלו ברחבי השמורה, בהם ציורים של אנשים ובעלי חיים, סצנות של ציד, קרב, ריקודים ועוד. בכניסה לשמורה יש מוזיאון המספר את סיפורו של המקום.
ציורי סלע עתיקים בפארק הלאומי גובוסטן
מקדש האש
בסוראקהני, אחד מפרברי באקו, נמצא אתר מרתק להפליא – מקדש האש (Ateshgah). המקדש, המזכיר בצורתו מצודה עתיקה, נבנה באזור בו דלקה אש תמידית בשל מרבצי גז טבעי. האש משכה למקום נזירים, אשר הקימו במאה ה-17 את המתחם המרשים.
מקדש האש, המזכיר מצודה עתיקה
במרכז המתחם, שצורתו מתומנת, ישנה חצר פנימית ובליבה ניצב המזבח שבו בערה האש. מסביב לחצר גרו הנזירים בחדרים צנועים. שאיבה של גז ונפט באזור כיבתה את האש ומאוחר יותר המתחם ננטש. כיום, בזכות גז שמובל בצינור אל המזבח, האש שוב דולקת והמראה מושך ומעורר סקרנות.
האש הבוערת במקדש
ההר הבוער
תופעה ייחודית נוספת הנגרמת בעקבות מרבצי הגז הרבים שבאזור היא ההר הבוער (Yanar dağ), המכונה גם הר האש. גז הבוקע מגבעה, הממוקמת בחצי האי אבשרון כ-25 ק"מ מבאקו, אחראי לאש תמיד שבוערת מהאדמה והלהבות שלה נראות למרחקים. המקומיים טוענים שהאש בוערת ברציפות כבר 5,000 שנה, אבל גם אם זאת הגזמה, אין ספק שהמראה, במיוחד בשעות הלילה, מרשים במיוחד.
האש הבוערת בהר האש. האתר מרשים במיוחד בלילה
קובה והקהילה היהודית
כדי לעשות היכרות עם הקהילה היהודית הענפה של אזרבייג'ן, מומלץ להגיע לעיר קובה (Quba) המרוחקת כשעתיים נסיעה מצפון לבאקו. הקהילה היהודית מרוכזת בעיירה סמוכה, קרסניה סלובודה (Krasnaya Sloboda), הקרויה גם קירמיזי קסבה. בזמנו היו עיירות יהודיות במקומות שונים במזרח אירופה, אולם כיום זהו היישוב היהודי היחידי בעולם מחוץ לגבולות ישראל. בשיאה, הקהילה היהודית המקומית מנתה 18 אלף יהודים, אבל לאחר התפרקות ברית המועצות רבים עלו לארץ וכיום נותרו בעיירה רק כ-3,500 תושבים, כולם יהודים. הם מדברים בג'והורי, שפה יהודית המשלבת פרסית, עברית וארמית. בעיירה, המכונה "ירושלים של הקווקז" יש כמה בתי כנסת שכדאי לבקר בהם. כדאי להקדיש זמן גם לעיר קובה הסמוכה, שבה כמה אתרים מעניינים כמו מסגד יום השישי ומפעל לאריגת שטיחים.
בית כנסת בקרסניה סלובודה
קובה נהנית ממיקום הררי ומיוער ואפשר לצאת לטיולי טבע יפים בקרבת העיר. אפשר, למשל, לבקר במפלי אפורדג'ה (Afurdja) או לנסוע לכפר חינליק (Xinaliq), אחד הכפרים הציוריים ביותר באזרבייג'ן. הכפר, השוכן בגובה 2,200 מטר מעל פני הים, מוקף בפסגות גבוהות ובקרבתו זורמים נהרות.
הנופים הנפלאים בקרבת העיר קובה
שאמאחי
עיר נוספת ששווה להגיע אליה היא שאמאחי (Shamakhi), המרוחקת כ-120 ק"מ מבאקו. העיר, בת 2,000 שנה, היתה בירת אזור שירוואן ואחת הערים החשובות על דרך המשי. האתר המרתק בעיר הוא מסגד ג'ומה (Juma), אשר נבנה ב-743 לספירה. זהו הבניין היחידי בשאמאחי ששרד שמונה מתוך 11 רעידות האדמה אשר פקדו את האזור. ברעידת האדמה של 1902 הוא נפגע קשה ונבנה מחדש, תוך שמירה על מאפייני המבנה המקורי. אתרים נוספים בעיר הם מאוזוליאום שבע כיפות (Yeddi Gumbaz mausoleum), שהוא למעשה בית קברות, ומקבץ של מאוזוליאומים מהמאה ה-18 שנבנו עבור שליטי העיר.
מסגד ג'ומה בשאמאחי
מכאן כדאי להמשיך, על אף הנסיעה הארוכה, לכפר להיץ' (Lahıc) המקסים. הכפר ההררי ממוקם במורדות הדרומיים של הקווקז הגבוה, בצפון-מזרח אזרבייג'ן. בכפר הקטן, שבו מתגוררים כמה מאות תושבים, ניתן להתרשם מאורח החיים המסורתי של האזור ומעבודתם של בעלי המלאכה, בהם אורגי שטיחים וחרשי נחושת. תענוג לטייל בין בתי האבן העתיקים, לבקר בסדנאות ולהצטייד במזכרות מהטיול.
בית מלאכה של חרש נחושת, הזדמנות מצוינת להצטייד במזכרות מהטיול | צילום: Gulustan, cc-by 3.0