עם כל אהבתנו לקיץ, לשמש ולים, המחשבה על החגים ועל הסתיו המתקרב מעלה חיוך ומשמחת את הלב. ואם כבר סתיו, אז למה לא ללכת עד הסוף, לסתיו אירופי, עם ניחוחות של אדמה לחה, שלכת שמתגנבת אט אט במעלה היער ומזג אוויר מושלם – כבר לא חם מדי, אבל עדיין לא קור מקפיא עצמות. ואל כל היתרונות האלה נוספת העובדה שהמטיילים האחרים כבר חזרו הביתה אחרי חופשות הקיץ, המקומות פחות צפופים, התורים מתקצרים, השבילים מתרוקנים ופסגת ההר או גדת האגם נשארת כמעט רק לרשותכם.
טיול ג'יפים ברומניה בתקופת השלכת | צילום: טל רוזוב
"זה הסתיו עם הענן / ועם הרוח המייבב / ואם אתה סתם ציניקן / בכל זאת זה צובט בלב" – יחיאל מוהר כתב ואריק איינשטיין שר בקולו המצמרר, ובדיוק בגלל הסתיו כדאי לצאת לטיולי חגים וסתיו. אבל לאן לטייל? יש לנו כמה הצעות למקומות קרובים, שקל להגיע אליהם בטיסה ישירה, ושבכל אחד מהם תוכלו לנשום אוויר צלול, לטייל בנופים ירוקים ובטבע פראי, בדיוק כמו שאתם אוהבים, בלי גדודי מטיילים מסביב.
חלמוניות ביוון. פריחת הסתיו עדינה וכובשת לב ביופייה | צילום: גל גלילי
מונטנגרו
התפרקות יוגוסלביה ב-1992 הניבה ארבע מדינות עצמאיות – קרואטיה, סלובניה, מקדוניה ובוסניה הרצגובינה. שתי השותפות האחרות, סרביה ומונטנגרו, נותרו מאוחדות עד 2006, אז הן הכריזו על עצמאות זו מזו. מה שהופך את מונטנגרו לאחת המדינות הצעירות בעולם, והיא לא רק מדינה צעירה, היא גם זעירה. ובשטח המצומצם של קצת יותר מ-13,000 קמ"ר יש ריכוז אדיר של יופי טבעי, מהסוג שיעצור את נשימתכם שוב ושוב וירגש אתכם עד בלי סוף.
בשטחה המצומצם של מונטנגרו מרוכז יופי מדהים | צילום: עומר זיו
ארבע שמורות טבע יפהפיות, פסגות המגיעות לגובה של 2,000 מ' ויותר, נהרות צלולים, חוף ים קסום עם מפרצים חבויים, ערים עתיקות מהיפות בבלקן וכפרים קטנים שהקידמה פסחה עליהם. מיעוט התעשייה אחראי לאוויר ומים נקיים, מיעוט האוכלוסייה אחראי למרחבים פתוחים, ללא בנייה צפופה, מפגש אקראי עם התושבים תמיד יניב חיוכים, מאור פנים ויסתיים פעמים רבות בשיחה מרתקת, גם אם אינכם דוברים זה את שפתו של זה. טיול ג'יפים במונטנגרו מסחרר את החושים, ובסתיו – כשהנופים נצבעים בשלכת – המראה מרגש אף יותר.
סרביה
סרביה, שכנתה של מונטנגרו ממזרח, התברכה בנופים הרריים ירוקים, אגמים ונהרות ומערות נטיפים מהיפות בעולם. בתוך התפאורה הנופית היפה הזאת נוצרים מפגשים עם תושבי הכפרים ההרריים והיכרות עם הפולקלור, המוזיקה והסרטים של אמיר קוסטוריצה, מוזיקאי ובמאי קולנוע, שכבש את לב הצופים ברחבי העולם עם "שעת הצוענים", "חלום אריזונה", "חתול שחור, חתול לבן" ואחרים. קסטוריצה הקים במזרח סרביה כפר בשם דרוונגרד ("עיר העץ" בסרבית), שבתי העץ שלו בנויים בסגנון המסורתי והוא משמר את המסורות המקומיות, ללא סימני גלובליזציה. לצפות בסרט שלו בקולנוע המקומי ואז לצאת אל רחובות הכפר – זאת חוויה שלא תמצאו בשום מקום אחר.
צבעי סתיו בסרביה | צילום באדיבות אקו אדוונצ'ר
אבל לא רק טבע ותרבות יש בסרביה, אלא גם עיר בירה תוססת. בשנים האחרונות צעירי אירופה נוהרים לבלגרד, שמחליפה את ברלין ואת ורשה כה-מקום להיות בו. כשתגיעו לשם, תבינו.
משקיפים על הנוף בסרביה | צילום באדיבות אקו אדוונצ'ר
רומניה
טיול ברומניה הוא לא רק טיול בשטח, הוא גם טיול בזמן. אתם נוהגים בג'יפ חדיש ונוח היישר אל לב המאה ה-17. בכפרים, היום כמו אז, האיכרים מעבדים את השדות בדרכים מסורתיות, בחצרות הבתים תרנגולות מסתובבות חופשי ומנקרות זרעים, שתיים-שלוש פרות מציצות מהרפת הביתית, התבואה שנקצרה נערמת על עגלה רתומה לסוס, והסוסים הולכים בקצב משלהם, כאילו אין דאגות בעולם ואיש או בעל חיים אינו ממהר לשום מקום.
נפח בהרי הקרפטים. טיול ברומניה הוא גם מסע בזמן | צילום: טל רוזוב
טירות מרובות צריחים מנקדות את הנוף, כאילו יצאו מתוך ספרי אגדה על מכשפות וקוסמים (ואכן, באחת הטירות הללו חי אציל שסיפור חייו שימש השראה לדמותו הספרותית של הרוזן דרקולה צמא הדם), חומות בצורות מקיפות את מרכזי הערים העתיקות, סוגרות על סמטאות אבן צרות. ואת כל אלה מלווים נופי הקרפטים, עם דרכי שטח שמטפסות על צלע הר, גולשות ביער עבות מקיפות אגמים, חוצות נהרות. וכשתעצרו לפיקניק או לטיול רגלי, תגלו תצפיות יפהפיות.
הנופים הכפריים של רומניה השתנו אך מעט במאות השנים האחרונות | צילום: טל רוזוב
גאורגיה
אי אפשר שלא להתאהב בגאורגיה, בגלל הנופים ולא רק בגללם. נתחיל בטבע הכי מרהיב שאפשר לדמיין, עם רכסי הרים אדירים, מצודות ומנזרים מבודדים, דרכי שטח מלהיבות ואוכל שכל מי שטעם אותו פעם אחת, יתמכר.
בציר ענבים בגאורגיה. כל ארוחה היא סיבה למסיבה, והיין המקומי מוסיף לשמחה | צילום: Yulia Grigoryeva / Shutterstock.com
אבל כאמור זאת לא הסיבה היחידה שתגרום לכם להתאהב: הכנסת האורחים של הגאורגים כובשת את לבו של כל מי שטייל בין רכסי הקווקז. גם בכפר הקטן והנידח ביותר יקבלו את פניכם כאילו הייתם קרובי משפחה אהובים ששבו ממסע ארוך. בכל פעם שתשבו לארוחה, יצוצו על השולחן ועוד ועוד מנות, ובדיוק כשחשבתם שלא נותר לכם מקום לאכול עוד קערת מרק או חצ'פורי, יתחילו לזרום בשרים ודגים… והיין יישפך כמים וגם מקומה של הצ'צ'ה, המשקה האלכוהולי המקומי שיסמר את שערכם, לא ייפקד. כי בגאורגיה, כל ארוחה היא חגיגה. וכל יציאה לדרכים ההרריות היא חגיגה גדולה. וגם אם כבר טיילתם בעבר בשבילה של גאורגיה, תמיד יש משהו חדש לגלות.