תפריט עמוד

פארק נשר, ששוכן על מורדותיו הצפון-מזרחיים של הכרמל, בפאתי העיר נשר, מפורסם בעיקר בשני הגשרים התלויים שבו, באורך של 70 מטר כל אחד, שמתנדנדים מעל צמרות העצים.  לא כולם יודעים שבנוסף לגשרים, שהם סיבה בהחלט טובה לבוא לכאן, יש בפארק כמה מסלולי טיול קצרים אך מהנים מאוד. המסלול שנציע כאן, בנחל קטיע, אחד מן היובלים של נחל נשר, מציע כל מה שצריך בטיול משפחתי, בעיקר אם הילדים שלכם עדיין קטנים. זהו מסלול קצר ולא מאתגר במיוחד, עם צל בשפע, תצפיות נוף יפות, משימות והפעלות לאורך הדרך, מתקני משחק בסיומו של המסלול וגולת הכותרת – שני הגשרים התלויים, שההליכה בהם היא חוויה מרגשת לילדים ולהורים כאחד.

משך הטיול: כשעה-שעתיים

קושי: קל

עונה מומלצת: כל השנה. המסלול מוצל ברובו. בחורף יש במקום פריחה יפה. לאחר ירידת גשמים יש סכנת החלקה

ציוד: נעלי הליכה, מים, כובעים

מפת סימון שבילים: מס' 4 – הכרמל ורמות מנשה

איך מגיעים? הפארק שוכן בפאתי שכונת רמות יצחק בנשר. נוסעים בכביש 705 (רחוב אוסקר שינדלר) בין אוניברסיטת חיפה לנשר. בגשר חרוב פונים לרחוב החרוב, נוסעים כ-800 מטר במורד הרחוב ופונים ימינה (בעקבות השילוט) לפארק נשר וממשיכים לנסוע עד למגרש החניה. שימו לב: בשבתות מגרש החניה עמוס מאוד ולכן כדאי להגיע בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחר הצהריים.


האנדרטה להנצחתו של סרן אורי בינמו

במקום יש כמה מסלולי טיול, אחד מהם מהם מיועד למי שרוצה להגיע רק לגשרים התלויים . כדי להגיע למסלול זה יש ללכת לכיוון בית הקפה אותו רואים בבירור מהחניון ומשם להמשיך בהתאם לשילוט, על דרך עפר רחבה ומישורית עד שמגיעים לגשר התלוי הראשון (לאחר כ-600 מטר). מסלול זה מתאים למתקשים בהליכה ולעגלות ילדים. המסלול המעניין יותר, בו נתמקד כעת, עובר בערוץ נחל קטיע.

ממגרש החנייה יורדים במדרגות ועוברים דרך חניון פיקניקים וגן שעשועים גדול, שאליו בודאי תרצו לחזור בסיום הטיול. לצד גן המשחקים יש פינת הנצחה לזכרו של סגן אורי בינמו ז"ל, בן נשר, שנפל בשנת 2005 בעת שמנע פיגוע טרור. אורי נפל בחג החנוכה והאנדרטה מעוצבת כחנוכיה, שעל כל אחד מקניה יש שלט שמספר את סיפור חייו של אורי. בסמוך לפינת ההנצחה מתחיל "שביל אורי", שלאורכו פזורים שלטים עם מידע על הצומח בפארק לצד הפעלות ומשימות לילדים, ובהן משימת הסוואה, משימת התגנבות ועוד. עבור הילדים, המשימות הללו בהחלט מוסיפות עניין בטיול. במקרה שלנו, למשל, משימת ההקשבה היתה הדבר היחידי שהצליח להשתיק לכמה רגעים את המטיילים הצעירים, שניסו להקשיב לקולות מן הטבע.

הולכים באפיק הנחל, בשביל המסומן בכחול ירוק, כשמצידי הדרך אפשר לראות עצי חרוב, אלון מצוי, קטלב מצוי ועוד, עד שמגיעים להסתעפות שבילים. מומלץ לבחור בשביל הכחול, שכן הוא מוביל למערה פרהיסטורית עם שלושה חדרים, שלחלקם ניתן להיכנס רק עם פנס. מעבר לעניין שמספקת המערה, מדובר במקום מפלט קריר, אידיאלי ליום חם.

קטע מן המסלול הכחול בפארק. הדרך ירוקה ומוצלת

ממשיכים ללכת בשביל, במעלה נחל קטיע, במסלול מוצל ושופע צמחייה, עד שמגיעים לצומת שבילים כחול-ירוק, שם מתחברים שוב לשביל הירוק. הולכים בשביל, במעלה הנחל, עד שמגיעים לצומת שבילים שחור-ירוק. ממשיכים בעקבות הסימון הירוק (פנייה שמאלה), שעוזב את אפיק הנחל ומגיע למרפסת תצפית  ען שולחנות וספסלים. זהו מקום טוב לנוח בו וליהנות מהנוף של צמרות העצים. מן המצפור ממשיכים בעקבות הסימון הירוק, עוד כמה מאות מטרים, עד שמגיעים אל הגשר התלוי הראשון.

שני הגשרים הצרים והמתנדנדים נמתחים לאורך של שבעים מטר, ותלויים מעל צמרות העצים וערוץ נחל קטיע. אל דאגה: הגשרים בטוחים לחלוטין וגם מי שסובל מפחד גבהים לא צריך לחשוש. חוצים את הגשר הראשון (אפשר גם לחצות אותו שוב ושוב ושוב, כמו שעשו הרבה משפחות עם ילדים כשאנחנו נכחנו במקום), וכעת ניצבות שתי אפשרויות. הראשונה היא לפנות ימינה בדרך עפר שמוליכה אל הכניסה לפארק. האפשרות השנייה היא לפנות שמאלה בשביל המסומן שחור ולהמשיך איתו עד שמגיעים לגשר השני. חוצים את הגשר השני ובסיום החצייה ממשיכים בשביל המסומן ירוק, שאיתו אפשר לחזור בחזרה באותה הדרך בה הגענו. מכיוון שהמסלול מהנה מאוד, בחרנו בדרך הזו, אלא שהפעם ויתרנו על הירידה בשביל הכחול לכיוון המערה.

בסיום המסלול מחכה גן המשחקים שאותו פגשנו בהתחלה. זה השלב בו הילדים, שאולי היו קצת עייפים וביקשו להיות על הידיים לקראת סופו של המסלול, מתעוררים לחיים. גן השעשועים בנוי בשני מפלסים, כשבחלקו העליון יש מתקני שעשועי סטנדרטיים שאפשר למצוא בכל גינה ציבורית, ובחלקו התחתון יש מתקנים יותר מאתגרים, כמו מסלולי טיפוס, סולמות ידיים ועוד. למעלה, בסמוך לחניון העליון, יש בית קפה קטן, שבו אפשר לקנות קרטיב רגע לפני החזרה הביתה.

גשר תלוי מעל צמרות העצים. למרות שהוא מתנדנד, ההליכה עליו בטוחה לגמרי

איפה לאכול? בסביבה הקרובה אין הרבה אפשרויות. החוזרים דרך חיפה יכולים ליהנות מארוחה באחת המסעדות במושבה הגרמנית או בוואדי ניסנס. אפשרות נוספת היא לנסוע בכביש היפה שעולה להר הכרמל ולאכול באחת המסעדות הדרוזיות בדלית אל כרמל או בעוספיה. המלצה אישית: מסעדת טאבון זמאן ברחוב הראשי של עוספיא מציעה מאפים דרוזיים נהדרים וסמבוסקים במגוון מילויים לצד סלטים טובים, פלאפל, ממולאים ומנות בשריות, הכל במחירים זולים להפליא. בשבתות מוכרים בצידי הדרך פיתות עם לבנה.

עוד בסביבה: שוויצריה הקטנה, חי-בר כרמל, חניון האגם ביערות הכרמל, המדעטק בחיפה.

צילומים: תמונה פותחת באדיבות ארכיון הצילומים של קק"ל, צילומים בכתבה – חנה יריב, ויקיפדיה עברית cc-by-sa 3.0

מפת האזור

באדיבות עמוד ענן והמרכז למיפוי ישראל

באדיבות עמוד ענן והמרכז למיפוי ישראל

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: