ההחלטה לנסוע להודו התקבלה מעכשיו לעכשיו, החלטה ספונטנית שהתאפשרה בזכות הטיסות הישירות לדלהי – שש וחצי שעות בסך הכל ואתם בבירת הודו. בעיני המקום הנכון לפגוש את הודו במיטבה, צבעונית, תוססת ומסחררת, הוא מדינת רג'סטן (Rajasthan), הנמצאת במרחק נסיעה מדלהי. רג'סטן היא ארץ המלכים והמהרג'ות, שבנו בה ארמונות מפוארים וערים צבעוניות רבות הוד והדר. ברג'סטן פוגשים אנשים חמים בבגדים צבעוניים, שווקים נפלאים עם תבלינים, פרחים ומאכלים, ואמנות מסורתית.
למידע נוסף:
ערים וארמונות
ברג'סטן אפשר לטייל בין ערים יפות, שהיו ממלכות בעבר, כל אחת עם הייחוד והצבע שלה. כל עיר כזאת נבנתה על ידי המהרג'ה המקומי והיא קרויה על שמו: ג'איפור נבנתה על ידי המהרג'ה ג'אי, אודייפור על ידי השליט אודיי, ג'ודפור על ידי המהרג'ה ג'וד וכך הלאה (משמעות המילה פור, pur, היא עיר).
בכל עיר שכזאת נמצאים כמה ארמונות שהיו שייכים למהרג'ה המקומי וכיום הם הפכו למוזיאונים המספרים את חיי משפחת השליטים. המוזיאונים ברג'סטאן נראים כ"מערת אוצרות של אלדין", עם פגיונות מעוטרים ואקדחים משובצים, שמלות מקושטות ונוצצות, כלי כסף ענקיים, והכל בעושר ובססגוניות רבה. חלק מהארמונות המקסימים הללו הפכו לבתי מלון ייחודיים, המשמרים את אווירת המלוכה כשאורחי המלון מרגישים כאילו הם עצמם מהרג'ות.
לכל עיר בראג'סטאן צבע שונה: ג'איפור, בירת המדינה, היא העיר הוורודה, אודייפור היא העיר הלבנה, ג'ודפור היא העיר הכחולה וג'איסלמר העיר הזהובה על שום הגוון המוזהב שלה. מאחורי כל צבע יש סיפור – מהכחול המחשמל של בתי הבראהמינים, החכמים, בג'ודפור ועד הוורוד של ג'איפור, שהוקמה בשנת 1875 ונצבעה בהוראת המהרג'ה בצבע ורוד כהה, המסמל הכנסת אורחים, לכבוד ביקורו של הנסיך מווילס בעיר. מסורת זאת ממשיכה עד ימינו ממש.
שווקים – לב הכלכלה ההודית
למרות המודרניזציה והגלובליזציה בעולמנו, הודו עדיין משמרת את חיי המסורת, דבר הבא לידי ביטוי בשווקים הרבים שלה. סיור בוקר בעיר ג'איפור נפתח בשוק החלב בו איכרי האזור מוכרים בכדים קטנים חלב פרות או חלב בפאלו. משם ממשיכים לשוק הפרחים הריחני והמדהים ביופיו. הבא בתור הוא שוק הפירות והירקות.
אבל אל תטעו, השווקים ההודים הם לא רק ססגוניים, אקזוטיים ותוססים – הם לב-לבה של הכלכלה ההודית. לכל עובד בשוק יש תפקיד הנעשה במסירות רבה (עם חיוך רב קסם), חלק ממערכת המגלגלת מיליוני רופי מדי יום ומפרנסת מאות אלפי משפחות.
בג'איפור יש אמנם קניון עם חנויות מותגים (כשהייתי שם, הקניון היה ריק למדי והמחירים דומים לאלה שבארץ), אבל רוב התושבים רואים בשווקים ובחנויות סביבם את ציר החיים הראשי. החנויות שמסביב לשווקים עוברות מדור לדור: חנות למיצים טבעיים קיימת 85 שנה, חנות למאכלים הודים מסורתיים (טעימים להפליא!) היא בת 110 שנה וחנות לחמוצים הודים מכל הסוגים ועם כל התבלינים בת יותר מ-100 שנה. בכל חנות כזאת תמיד תלויה על הקיר תמונה של הסבא, מייסד החנות, ולעתים קרובות גם גזיר עיתון מקומי המספר את ההיסטוריה של המקום.
ראג'סטאן הכפרית, הלא מתויירת
אחרי ביקור בערים הצבעוניות ובשווקים הנהדרים, החלטתי לנסוע אל רג'סטן הפחות מתוירת, אל חבל שקוואטי הנמצא בצפון המדינה. זהו אזור מדברי עם עיירות קטנות וכפרים המשמרים את תרבותם. ייחודם הוא בבתי האוולי המעוטרים בציורי קיר מרשימים של סוחרים עשירים שהתגוררו באזור זה.
סביב העיירה הקטנה מנדווה הוקמו מלונות שהם ארמונות מורשת. המלון שהגענו אליו ממוקם בבית האוולי בן 135 שנה – ארמון מפואר עם ציורי קיר וארכיטקטורה ייחודית מתקופת המהרג'ות. המבנה עבר שיפוץ המשמר בקפדנות את עברו האמנותי המפואר.
טיול ברחובות מנדווה הוא בגדר מסע בזמן אל הודו בשיאה, עם מכוניות חבוטות מעוטרות להפליא, פרות ושוורים המתחרים על מקומם בדרכים עם אופניים וריקשות המונעות היום על גז. המולה אינסופית עם גמלים, סוסים וקופים ארוכי זנב ברחובות, חנויות קטנות ומוכרי צ'אי צעקניים וחייכניים להפליא. כמובן שכל זה גורם לרצות לאכול מיד את המאכלים המקומיים הפיקנטיים, כמו סמוסה, פאקורה ופוריף ושתות את הצ'אי המקומי.
כשמטיילים ברג'סטן ומגלים משהו מעניין, חשוב לעצור לידו ולנסות להכיר ולחוות – תמיד תתקבלו בהכנסת אורחים חמה. אנחנו טיילנו כאן בעונת החתונות ובדרכנו פגשנו מכוניות חתן וכלה מקושטות בפרחים, מה שהוביל אותנו אל המשתלה שבה מקשטים את המכוניות. גילינו עולם מרשים של אומנות ייחודית בשיאה, וכל שנותר לקוות הוא שהנהג יצליח לראות משהו מבעד לפרחים.
בשנה האחרונה התחילו טיסות ישירות בין העיר המוזהבת ג'איסלמר לדלהי הבירה, מה שמאפשר לשלב ביקור גם בג'איסלמר, היושבת במערב רג'סטן ומהווה את שער הכניסה למדבר. ג'איסלמר נראית כאילו יצאה מסיפורי אלף לילה ולילה, עם מבצר עתיק וסמטאות צרות. מכאן אפשר לצאת לספארי גמלים בנופי המדבר הקסומים ואף ללון מתחת לכוכבים.