צפון יוון: טיול ג'יפים

"היה שיגעון", אמר לי ידיד מהגליל על טיול הג'יפים שערך ביוון. יש מקום שאתה זוכר במיוחד? שאלתי אותו. "מנזר פרוסוס, המנזרים של מטאורה", הוא ענה. ומה עוד? הקשיתי. "תשמע", הוא הסביר, כמעט מתנצל, "הייתי צריך לנווט והדלק נגמר, ולא מצאנו מלון בכל האזור, אז לא הספקנו כל כך הרבה". לאט לאט הבנתי שהבחור לא היה בטיול, הוא היה במסע הישרדות.

יוון היא אחד היעדים המוצלחים לחופשה שהיא גם מסע שטח – היא קרובה, העלויות בה נמוכות יחסית, והיא שילוב מופלא של מדינה אירופית ואווירה ים תיכונית. היא ארץ של חופי ים מדהימים, נופים אלפיניים, אתרים ארכיאולוגיים מרתקים, מוזיקה טובה וטברנות קטנות. ארץ של אנשים נעימים עם המון שמחת חיים. אז אם כבר מגיעים אליה, חבל לא ליהנות מכל מה שיש לה להציע.

איך עושים את זה? חייבים לעשות עבודת הכנה (למשל, קשה למצוא מלון טוב אם מתחילים לחפש אותו רק בסיומו של יום טיול). בקיצור, אם אתם בעניין של מסע הישרדות – אתם לא צריכים את הכתבה; אבל אם אתם רוצים גם ליהנות, לפניכם הצעה למסלול 4X4 בן שמונה ימים במרכז וצפון יוון, כולל טיפים והמלצות שכדאי לקחת לתשומת לבכם רגע לפני שלוחצים על הגז.

הכפר ארכובה משקיף אל נוף הרים, עמקים ומטעי זית | צילום: אייסטוק

יום 1, מאתונה לארכובה: תצפיות מקסימות
היום מתחיל בהגעה לאתונה והתארגנות לקבלת כלי הרכב בשדה התעופה. כביש טוב מוביל במהירות משדה התעופה של אתונה "וניסלוס" אל כביש אתונה־סלוניקי (E75). בדרך חולפים על פני אגם מרתון הקטן הסמוך לעיר מרתונס (Marathonas). העיר הזאת, הנמצאת 42 קילומטר מצפון־מזרח לאתונה, נתנה את שמה לריצת המרתון. האגם המלאכותי הוא חלק ממפעל המים הלאומי שנועד לספק מים לבירה אתונה (בה חיים כמחצית מתושבי יוון), ולאורך המסע ניתקל באגמים נוספים מסוגו המקשטים את הנוף.

לאחר נסיעה של כחצי שעה על כביש E75 נגיע לגשר סיריוס (Sirios). אם עוד לא הצטיידתם במזון, מים ודלק ליום הראשון – זה המקום לעשות זאת. המחירים כאן נמוכים מאלה שבשדה התעופה, ובהמשך קשה למצוא מקומות נוחים כמו זה. נמשיך לכיוון מחלף העיר תיבה (Thiva), הלא היא תבאי, עירו של אדיפוס המלך.

יורדים מהאוטוסטרדה לכביש 44, עוברים את תיבה, וממשיכים על כביש 3 עד לעיר ליבדיה (Livadia). דרך כביש 48 ואחריו כביש 29 חולפים על פני העיירה דיסטומו (Distomo), לכיוון הכפר הציורי דספינה (Desfina). בכניסה לכפר נפנה דרומה לכיוון כנסיית "הנביא אליהו" (Profitis Ilias). זוהי כנסייה יוונית טיפוסית שצבעה לבן, וכן, זהו בדיוק אותו אליהו הנביא שלנו, מכנסיית המוחרקה שבכרמל. בדומה למוחרקה, גם זה מקום מקסים עם תצפית מדהימה. זה הזמן לשלוף את ערכות הקפה, להביט בנוף ולהבין שעברו רק שבע שעות מאז המראנו מתל אביב ואנחנו באמת בחו"ל.

חזור לכביש וניסע קילומטר אחד מערבה. לפני תחנת הדלק, נפנה צפונה אל דרך עפר ונחלוף על פני בית הקברות והכנסייה איוס סטפנוס (Agios Stefanos). התחזוקה המצוינת של בתי הקברות ביוון מתאפשרת מפני שבכל משפחה יוונית יש אישה (בדרך כלל אלמנה או רווקה בלי ילדים, כלומר שזמנה בידה), שתפקידה לשמר את זכר המתים ולתחזק את קבריהם.

דרך העפר מובילה אותנו אל תוך ואדי עמוק בשם פליסטוס (Plistos). אחרי ירידה תלולה למדי (רצוי לשלב ל־4X4) נגיע אל תחתית הוואדי, ומשם נעלה צפונה בדרך יפהפייה שמתפתלת בין מטעי זיתים עתיקים, עד שנחבור לכביש ארכובה־דלפי. הכביש מוביל אל הכפר הקסום ארכובה (Arachova), היושב על מצוק ומשקיף אל נוף הרים, עמקים ומטעי זית. פעם היה אראכובה כפר של אורגים, אך היום, בעיקר בקיץ, מסתובבים בו יותר יאפים אתונאים מאשר אורגים. מומלץ לשוטט בסמטאות הכפר, השוכן למרגלות הר פרנסוס (Parnassos) ומשמש בימי החורף אלפי גולשים שבאים לאתרי הסקי שנמצאים בפסגתו (2,455 מטר מעל פני הים).

שרידיו של מקדש האוראקל בדלפי | צילום: הראל סטנטון

במקום יש צימרים רבים, רובם נעימים. ההמלצה שלי היא על מלון סנטה מריה, שנבנה בשנות השישים, ועיצובו מחזיר אותנו לתקופת שלטון הגנרלים. הנוף הנשקף ממרפסות החדרים עוצר נשימה. בכפר יש כמה וכמה מסעדות טובות, אבל הטובה מכולן נקראת קאפלניס (Kaplanis), והיא ממוקמת בנקודה הגבוהה בכפר. שווה להגיע אליה ברגל מהמלון, ולהרוויח תוך כדי כך טיול נחמד. הכי מומלץ: "מנת הטעימות". לא לוותר על המשקה החריף המקומי, ציפוּרוֹ, העשוי משאריות הענבים לאחר שהכינו מהם יין (גפת). אחרי כמה כוסיות ממנו לא תרצו לעזוב את הכפר.

יום 2, מדלפי לאנו כורה: עתיקות מפורסמות
בבוקר נצא אל דלפי (Delfi), אחד מאתרי העתיקות המפורסמים והמרשימים בעולם, ומומלץ לטייל בו עם מדריך. באתר נמצא אחד המוזיאונים החשובים ביוון, שמספק סקירה מרוכזת ומרשימה של יוון בעת העתיקה. הטיול בדלפי נמשך לפחות שעתיים, ורצוי להצטייד במים לפני שיוצאים אליו.

מדלפי ניסע מערבה בנוף מרהיב של מטעי זיתים, הנשפכים אל חופי מפרץ קורינתוס. נפנה אל העיירה אמפיסה (Amfisa), שמהווה מרכז לתעשיית שמן זית, ונמלא שם דלק. מאמפיסה נרד קצת דרומה ונפנה שוב מערבה. כעבור עשר דקות נגיע לדרך עפר שמובילה אותנו בתחילתה צפונה, אך ממשיכה בכיוון כללי מערבה לעבר הכפר קרוטס (Karotes). הדרך חולפת בתוך שמורת הטבע לידוריקי (Lidoriki), היושבת בגובה רב ומסביבה עמקים קטנים וצמחייה אלפינית. במכרה הבוקסיט שבשמורה אפשר לצפות בנהר תת קרקעי שנחשף כתוצאה מהכרייה. במרכז הכפר קרוטס ניצבת אנדרטה לזכר לוחמי הכפר שנפלו בקרב נגד הגרמנים במלחמת העולם השנייה.

נמשיך מערבה על דרך אספלט שמובילה אותנו לכיוון אגם מורנוס (Mornos), שאליו נגיע דרך העיירה לידוריקי (Lidoriki). במקום שבו נמצא היום האגם התקיימו בעבר כמה כפרים, ותושביהם פונו מבתיהם כדי ליצור את האגם. בקיץ, כשמפלס המים יורד, צצים לעתים מעל פני האגם שרידי הבתים הטבועים. נקיף את האגם מצפון למערב ונפנה לכיוון הכפר דפנונס (Dafnonas), הנמצא ליד פסגת הר ורדוסיה (Vardoussia). כדאי לחנות במרכז הכפר (פלטיאה, ביוונית) ולצאת לשוטט מעט ברחובות. בתי אבן, גגות צפחה וסמטאות מרוצפות אבן יספקו עניין לסיור של חצי שעה לפחות.

כל הזמן שבעולם. תושב מקומי בטברנה | צילום: הראל סטנטון

נמשיך אל הכפר דיכורי (Dichori) וממנו לכפר פסילוכורי (Psilochori). נרד דרומה עד שנחבור שוב לכביש אספלט, ניסע עליו עוד ארבעה קילומטרים, עד שנבחין בדרך עפר הפונה מערבה ועוברת בין גדרות עץ. דרך זו עוברת בתוך יער אלפיני קסום שלא פעם יצא לי לראות בו איילים מקפצים. נמשיך אל הכפר אלאטו (Elatou), ובו נעלה על כביש אספלט שמוביל מערבה, אל הכפר אנוֹ כורה (Ano Chora). "כורה" פירושו כפר, ו"אנו כורה" הוא "הכפר העילי". מתחת לאנו כורה נמצא הכפר קטו כורה (Kato Chora) – "הכפר התחתי" (אגב, הסלט היווני המוכר אצלנו נקרא ביוון "סלטה כוריאטיקי", כלומר – סלט כפרי).

בכפר אנו כורה נעצור ללילה, מומלץ במלון קריסטל (Crystal). בעלי המקום הקימו אותו באמצע מה שהיה אז שומקום, כשהם חולמים להביא תיירים אל נופי האזור המדהימים. בתוך עשר שנים הפך חלומם למציאות, ובמקום נפתחו עוד מלונות ויחד איתם גם מסעדות ובתי קפה. כתוצאה מכך, חזרו אל הכפר חלק מהתושבים שעזבו אותו והיום הם מוצאים בו פרנסה ושלווה. ארוחת ערב אפשר לאכול במלון, אבל מומלץ לסעוד בטברנה Fatoucha.

בבוקר, לפני שעולים לרכב, כדאי לטייל בסמטאות הכפר, שבו לכל בית יש באר פרטית משלו. המקומיים יברכו אתכם בברכה המקומית, "יה כרא!", ואתם, אנא אל תיעלבו והשיבו להם בחיוך ובברכת שלום.

יום 3, מתרמו לקוריסכאדס: בין עצי דולב
נצא מהכפר הקסום אנו כורה מערבה לכיוון העיירה תרמו (Thermo). הנסיעה היא בדרך אספלט חדשה, נופית ויפהפייה, שלאורכה תבחינו בטרסות – שריד לחקלאות ההררית שהתקיימה פה בעבר. בעיקול הכביש שמוביל לירידה (לכיוון הכפר אמבלקיוטיסה, Ambelakiotissa) נפנה דרומה אל דרך עפר שמובילה אותנו לכיוון הכפר פודוס (Podos) ועוברת בתוך חורש טבעי רחב ידיים של עצי דולב עתיקים. שמו של הדולב ביוונית הוא "פלאטנוס", ולפי אחת הגרסאות, מכאן נגזרה המילה "פלטיאה", המציינת את מרכז הכפר היווני – המקום שבו יושבים תחת עץ הדולב, שותים תה ומרכלים בהנאה.

נחלוף על פני הכפר פודוס ונרד לחציית אחד מיובליו של נהר האווינוס (Evinos). בקיץ מומלץ לחנות מצידו המערבי של הגשר ולצעוד מאתיים מטר מזרחה, שם אפשר לרחוץ בבריכה טבעית מופלאה. אחרי הטבילה נחזור לרכב ונעלה לכפר כומורי (Chomori), שהפלטיאה שלו ממוקמת בנקודת תצפית המותירה את המתבונן פעור פה. כשנגמור לצלם ניסע ארבעה קילומטרים נוספים מערבה, ונרד אל דרך עפר המובילה לכיוון הכפר פרקוס (Perkos). הדרך יורדת בירידה תלולה לכיוון הכפר דיאסלקי (Diaselaki) – נעבור את הכפר ונעלה אל כביש אספלט. לפנינו גשר חדש ומעט לפניו נפנה שוב אל דרך עפר לכיוון צפון ונרד לנהר האווינוס.

במפה אין ציון וזכר לדרך העוברת בנהר, ובכל שנה צריך להמציא אותה מחדש. לפני חציית הנהר (רמת עבירות בינונית ומעלה) יש לבדוק היטב מה המסלול שבו ניסע, לחצות ברגל את הנהר ולכוון את הנהגים. את הנהר הזה נחצה כמה פעמים בדרכנו לכנסיית איוס יואניס (Agios Ioannis), שנמצאת מעבר לגדה הצפון־מערבית של נהר האווינוס. שימו לב: בחודשים מרץ־מאי מעבר הנהר עלול להיות בלתי אפשרי.

העות'מנים בנו גשרים כדי לאפשר גישה לגובי המיסים | צילום: הראל סטנטון

נמשיך מערבה לכיוון העיירה תרמו (שפירוש שמה "חום"), שכדאי לעבור בה כדי לתדלק ולהצטייד. מתרמו נפנה צפונה לכיוון מעבר הרי פנטוליקו (Panetoliko) והכפר דרימונס (Drimonas). שם נרד אל דרך עפר שמתפתלת בין כמה כפרים, שהאחרון בהם (לפני מעבר ההרים) הוא לאדיקו (Ladikou). ברוכים הבאים לחבל אבריטנייה (Evritania).

נמשיך אל הכפר הקסום קוריסכאדס (Korischades), על בתי האבן ומרפסות העץ שלו, ונלון שם באחד מבתי האבן ששופצו להפליא. באזור שפע של מסעדות טובות. אחת המומלצות היא מסעדת Topetalo, שנמצאת בכפר הסמוך גברוס (Gavros, ליד כפר מגאלו כוריו).

יום 4, חבל אבריטנייה: שווייץ היוונית
הימים הבאים יוקדשו לחבל אבריטנייה, המכונה "שווייץ של יוון", ומאופיין בנופים אלפיניים עוצרי נשימה. נתחיל בנסיעה צפונה לכיוון העיירה קרפניסי (Karpenissi), בירת החבל. ניכנס אל העיר ונגיע לצומת T. מולנו מתנוסס פסלו של קראיסקאקיס מנהיג הקְלֶפְטים (לוחמי החירות היוונים שנאבקו בעות'מאנים). בצומת נפנה שמאלה (מערבה) וניסע בכביש הראשי לכיוון אגריניו (Agrinio). נחצה את הגשר מעל לנהר המרשים טברופוס (Tavropos) ונפנה בדרך העפר הראשונה שמאלה. הנסיעה לא קשה ועוברת במקביל לנהר, תוך שהיא משקיפה על יופיו של אגם קרֶמַסטה (Kremasta). ביום של ראות טובה אפשר לראות בקצה האגם את הסכר, שמספק חשמל לאזור.

גזייה | צילום: יואל שתרוג

חוצים את האגם על גשר אפיסקופיה ובסופו עוברים מתחת לגשר ימינה וימינה. ממשיכים בנסיעה סביב האגם מכיוון דרום. חולפים על פני גשרון נוסף (שנבנה על ידי הצבא הבריטי), שעובר מעל לנהר טריקריוטיס (Trikeriotis), ומיד אחרי הגשרון פונים שמאלה ויורדים אל גדת הנהר. זה זמן מצוין לשלוף את ערכות הקפה והפיקניק, לטבול בנהר ובעיקר – להקשיב לשקט.

נחזור לשביל ונעלה לתצפית הנוף המרהיבה בפידקיה (Fidhakia), ונחלוף על פני הכפר סלה (Sella). חמישה קילומטרים אחרי הכפר יש פנייה דרומה, לדרך עפר הררית המובילה לעבר הר כלידונה (Chelidhona, 1,500 מטר מעל פני הים). מעבר ההרים מוביל אותנו לכפר מיקרו כוריו (Mikro Chorio, "הכפר הקטן"). לפני כמה שנים הושמד הכפר על ידי מפולת בוץ, ובמקומו הוקם "מיקרו כוריו החדש". את שרידי הכפר הישן אפשר לראות לאורך הדרך.

נמשיך בנסיעה דרום־מערבה ולפני הכפר פרוסוס (Proussos) נגיע למנזר מריה הקדושה פרוסיוטיסה (Panagia Prousiotissa), התלוי על מצוק מעל לנהר גועש. בתוך כוך במערה שבמנזר מצוי דיוקנה של מריה, ויוונים רבים עולים אליו לרגל, במיוחד ב־15 באוגוסט (יום עלייתה של מריה השמיימה), כדי לקבל את ברכתה.

אם אתם כבר פה, כדאי לצאת למסלול הליכה קצר בשביל מוסדר שעובר בין מפלים שוצפים אל המערה מאוורי ספיליה (Mavri Spilia). בתקופת השלטון העות'מאני, כאשר חל איסור על לימוד קרוא וכתוב בשפה היוונית, שימשה המערה את אנשי הדת כדי ללמד בסתר את שפתם. מאוחר יותר שימשה המערה מחבוא ללוחמי המחתרת היוונית במלחמתם בנאצים. חזרה למלון בקוריסכאדס. ארוחת ערב כדאי לאכול באחת המסעדות בעיירה קרפניסי, או אצל יאניס מהכפר נוסטימו (Nostimo). אמא שלו מבשלת מדהים.

חבל אבריטנייה. נופים אלפיניים, כפרים ואגמים | צילום: יגאל שטיינר

יום 5, ממשיכים באבריטנייה
למחרת נצא למסלול שישלב דרכי עפר לא קלות והליכה בנהר שוצף. נתחיל בנסיעה לכיוון הכפר מגאלוֹ כוריו (Megalo Chorio), וממנו נטפס לכיוון דרום־מזרח, אל רכס הקליאקודה (Kaliakouda, 1,950 מטר מעל פני הים). מטרתנו היא לחצות את מעבר ההרים ולרדת לכיוון הכפר סטורנארה (Stournara). שלוותו של הכפר מסתירה סיפור מצמרר של נקמה וטבח שביצעו הנאצים, כשגילו כי כומר הכפר הוא מנהיגה של המחתרת היוונית באזור. עצוב לראות את חורבות הכפר, שמאז הטבח לא חזר לעצמו, והיום כמעט שאין בו תושבים.

נרד מהכפר דרומה אל נהר קריקלופוטמוס (Krikelopotamos), שם נחנה, נצטייד במעט מזון ונצא מערבה להליכה של כחצי שעה בתוך הנהר, אל מפלי הפאנטאוורכי (Pantavrechi). שמם, שפירושו "הגשם התמידי", מתאר אותם היטב.

אחרי הביקור במפלים נמשיך בנסיעה באחת הדרכים היותר מרתקות באזור, לכיוון מזרח, אל הכפר רוסקה (Roska), ששמו מעיד על שורשיו הרוסיים, והכפר קסטאנולה (Kastanoula), שפירושו "ערמון קטן". אם אתם מטיילים בחורף, זה הזמן לאסוף מלוא החופן ערמונים. נמשיך לכיוון צפון־מערב, אל הכפר הקטנטן איוס כרלאמבוס (Ag. Charalambos), שם נרד חזרה צפונה, נחצה שוב את נהר הקריקלופוטמוס וניסע בדרך עפר שמקיפה ממזרח את רכס הקליקודה, שאותו חצינו קודם.

זיתים יווניים, ממאפייני הדרך | צילום: טל גליק

נחזור לכפר מגאלו כוריו, שממנו יצאנו. בכפר כדאי לחפש את בית הקפה של אלֶקו, שם אפשר ללגום תה הרים יווני העשוי מצמחי האזור עם העוגה המקומית. אל תנסו להזמין משהו אחר, זאת העוגה היחידה בתפריט. הכפר מגאלו כוריו שווה טיול רגלי, ויש בו כמה חנויות מזכרות. אל תוותרו על המרקחות המופלאות שמייצרים המקומיים. בסוף היום חוזרים למלון בקוריסכאדס.

יום 6, מקרפניסי לקלמבקה: מנזרים באוויר
היום נבקר בכפרים שתיירים מגיעים אליהם רק לעתים רחוקות, ונסיים דווקא באחת האטרקציות המתוירות ביותר של יוון: מטאורה (Meteora). נצא אל העיירה קרפניסי לכיוון נהר הטברופוס. נחצה את הנהר בנסיעה צפונה, וקצת לפני העיקול הכי חד מערבה נפנה צפון־מזרחה לדרך עפר המובילה לגשר ויניאני (Viniani, יש שלט קטן), שריד יפהפה מהתקופה העות'מאנית.

מהגשר נחזור לכביש באותה דרך, נעבור את הכפר הקטן קרנדיס (Krendis), ומשם נרד לכיוון נהר אגרפיוטיס (Agrapiotis). בסוף הירידה (לפני הגשר) פונים צפונה אל דרך עפר שנוסעת כל הזמן במעלה הנהר, לכיוון רכס אגרפה (Agrafa) המושלג, המתנשא לגובה של יותר מ־2,000 מטר מעל פני הים. הדרך מסומנת בסימון השבילים הצהוב E4, המקבילה היוונית לשביל חוצה ישראל.

המנזרים התלויים במטאורה, אחד משיאי הטיול | צילום: דובי טל

ניפרד מהנוף האלפיני, ונתחיל לרדת לכיוון מחוז תסאליה (Thessalia), המכונה "אסם התבואה של יוון" על שום עמקיו הפוריים שגדלים בהם תירס, חיטה, כותנה ועוד. בדרך נחצה את אגם פלסטיראס (Plastiras, הנקרא גם טברופוס). נחלוף על פני העיר קרדיצה (Karditsa), שם נפנה לכיוון העיר טריקלה (Trikala) ובכביש 30 נגיע לעיירה קלמבקה (Kalambaka) ואל אחד משיאי הטיול: המנזרים התלויים של מטאורה (ביוונית: "תלויים באוויר", מכאן באה גם המילה "מטאור"). עשרות פעמים ביקרתי במנזרים הללו, השוכנים בראשי מצוקי ענק, ובכל פעם מראה השקיעה מעליהם מרגש אותי מחדש.

באזור שלל מלונות ומסעדות. מלון דופיאני (Dupiani) נמצא למרגלות צוקי מטאורה, והוא מרוחק דיו מהמולת העיירה התיירותית. לא הרחק ממנו נמצאת הטברנה Charama. אם יתמזל מזלכם והעומס במסעדה לא יהיה רב, יצטרפו אליכם המלצרים לשירה ולנגינת בוזוקי.

יום 7, ממטאורה לפיליון: חופים ומטעים
נתחיל את הבוקר בסיור במנזרי מטאורה. המנזרים נבנו החל במאה ה־11 לספירה, על ראשי צוקים המתרוממים כעמודים אדירים מן הקרקע. כך הצליחו הנזירים להיות מבודדים ולחמוק מאירועים של שפיכות דמים, בעיקר בתקופה שבה החלה האימפריה הביזנטית להתפורר. שישה מהמנזרים פתוחים לקהל, והכי כדאי לבקר במנזר מגאלו מטאורון, שהוא הגדול והמרשים ביותר. את הרכב מחנים במגרש החניה ומשם מטפסים למנזר כרבע שעה. במנזר אפשר לבקר בכנסיית ההשתנוּת, במוזיאון ובחדר הגולגלות, לראות את ציורי הקיר ולהשקיף מבחוץ על עמק תסאליה ועל יתר המנזרים. יש להגיע למנזר בלבוש צנוע (שרוולים ומכנסיים ארוכים, ונשים בחצאיות ארוכות) או לעטות את החלוק שמחלקים בכניסה.

בתום הסיור נשים פעמינו מזרחה, לכיוון חצי האי פיליון (Pilion). בדרך נחצה את עמק תסאליה, נחזור לעיר טריקלה, וממנה נמשיך לכיוון העיר לאריסה (Larissa).
24 קילומטר אחריה, על כביש E92, יש פנייה שמאלה אל הכפר קלאמקי (Kalamaki, שימו לב לשילוט). אנו רק חולפים על פניו בדרכנו לדרך החובקת את חצי האי פיליון מצפון. הכביש עובר בכפרים קראסיה (Kerasia) ואנו קראסיה (Ano Kerasia), והופך לדרך עפר שמגיעה לחופי הים האגאי ולכפר פורי (Pouri).

המעבר מהכפרים חסרי החן של עמק תסאליה אל הכפרים הקסומים, הבנייה המיוחדת ושפע המים והצמחייה של חצי האי פיליון הוא חד, אבל עד מהרה מתרגלים לנוף הנעים. מיקומו של פיליון יוצר שילוב מעניין: זהו אחד מאתרי הסקי הנמוכים באירופה (שיא הגובה: 1,500 מטר) עם שפע בוסתני תפוחים, אגסים ודובדבנים. גן עדן. זהו מקום מושלם לסיום הטיול: בקיץ – נופש על חוף הים, בחורף – אתרי הסקי פתוחים. נעבור בפעם האחרונה בדרכי העפר של יוון ונעלה לכביש שיוביל אותנו לכפר זגורה (Zagora) – מרכז חקלאי אזורי, שבו מרוכזים רוב בתי האריזה של פיליון. משם נפנה בדרך הררית מתפתלת לכפר פורטריה (Portaria), שהיה מקום נופש מועדף על הבוהמה של אירופה בשלהי המאה ה־19.

חופי חצי האי פיליון, מקום מושלם לסיום הטיול צילום: הראל סטנטון

בפורטריה אני ממליץ על מלון Karavos, שממוקם במבנה ישן המעניק תחושה של המאה ה־19. ארוחת ערב מומלץ לאכול בעיר הסמוכה וולוס (Volos), המציעה שפע מסעדות דגים ומאכלי ים וטיילת מקסימה שמתקשטת בשרידי מבצר מהתקופה הוונציאנית. ליד הטיילת נמצאת מסעדת Rotonda המוצלחת.

יום 8, מחצי האי פיליון חזרה לאתונה
נתחיל את היום בטיול לכפר מקריניצה (Makrinitsa), שהוכרז על ידי לשכת התיירות היוונית "אתר לאומי מוגן". הכפר היפהפה בנוי מאבן מקומית ומשחזר את הבנייה האופיינית לאזור זה מאות שנים. הכפר תיירותי אך מומלץ לטיול, ויש בו אינספור חנויות ודוכנים לממכר מזכרות. מפה נצא לכיוון אתונה על כביש E75 (כביש 1).

בדרך לאתונה כדאי לעצור באתר הזיכרון תרמופילס (Thermopyles), שנמצא על האוטוסטרדה במרחק 18 קילומטר מהעיירה למייה (Lamia). במקום יש פסל המסמן את הנקודה שבה עיכבו היוונים את הצבא הפרסי בדרכו לאתונה. בעבר היה כאן מעבר הרים צר, שם לחמו חיילי ספרטה המעטים בראשותו של מלכם ליאונידס ומנעו את התקדמותם של שבעים אלף חיילים פרסים, עד שבוגד יווני גילה לפרסים דרך עוקפת, והם עברו בה וחיסלו את הספרטנים.

נמשיך בדרכנו אל אתונה ונעבור ליד העיירה קַמֵנה ווּרלה (Kamena Vourla), שנמצאת ליד הים. שפע מסעדות הדגים שבה יספקו לכם מאכלי ים נהדרים וזולים בהרבה ממה שתמצאו מאוחר יותר באתונה. שלוש שעות נסיעה מכאן ואתם בשדה התעופה.

עוד טיולי ג'יפים בעולם