צפון אתיופיה הוא אחד האזורים המרתקים לטיול באפריקה. יש פה שילוב של אתרים ארכאולוגיים ותרבותיים שיסעירו גם את מי שאינו מתעניין בארכאולוגיה, נופים הרריים עוצרי נשימה ושפע של מים באגם טאנה ובנילוס הכחול. הוסיפו לאלה את המפגש עם התרבות המקומית והביקור בכפרים מסורתיים ותבינו למה הטיול הזה מיוחד ומושך כל כך. גם העובדה שיש טיסות ישירות מישראל לאדיס אבבה תורמת להצלחת הטיול ולנוחותו. הנה כמה מהמקומות והחוויות המיוחדות שתפגשו במהלך טיול בצפון אתיופיה:
לליבלה
העיר לליבלה (Lalibela), המכונה "ירושלים החדשה" ו"פטרה של אפריקה", היא אחד המקומות הידועים בצפון אתיופיה, ולא במקרה. מה שהופך את לליבלה למיוחדת כל כך הוא מקבץ של כנסיות חצובות בסלע, ששבע מהן הוכרזו באתר מורשת עולמית. על פי המסורת, את העיר והכנסיות החצובות הקים קיסר אתיופיה גברה מסקל לליבלה בעקבות ביקור בירושלים, שאת בנייניה ניסה לשחזר בעיר שלה העניק את שמו. למעשה, חציבת הכנסיות נמשכה הרבה אחרי תקופת כהונתו של לליבלה.
כנסיית ביתא גיורגיס בלליבלה. העיר מכונה גם "פטרה של אפריקה" | צילומים: שאטרסטוק
11 הכנסיות החצובות של לליבלה מקובצות בשני גושים עיקריים – מצפון לנחל ירדן וממזרח לו. הכנסייה הידועה ביותר היא ביתה גיורגיס הבנויה כצלב יווני שגובהו 11 מטר. כנסיית מעניינות נוספות: ביתה מדהאנה עלם, אחת הכנסיות החצובות הגדולות בעולם שחזיתה מזכירה מקדש יווני, ביתה מריאם המעוטרת בציורי קיר צבעוניים, וביתה עמנואל, שככל הנראה שימשה כקפלת התפילה האישית של בית המלוכה. האתר כולו מהווה מרכז עלייה לרגל והוא השני בקדושתו באתיופיה. אגדה מקומית מספרת שהמקום נבנה בעזרת מלאכים, וכשרואים את המבנים העצומים שנחצבו בסלע ללא אמצעים טכנולוגיים, אפשר להבין את מקור האמונה הזו.
גונדר
העיר גונדר (Gondar), אשר היתה בעבר הבירה הקיסרית של האימפריה האתיופית, מהווה מרכז דתי חשוב של הכנסייה האתיופית האורתודוקסית, ויש בה לא פחות מ-44 כנסיות, אבל יש לה גם קשר הדוק ליהדות אתיופיה. מרבית יהודי אתיופיה שעלו לארץ התגוררו בכפרים הסובבים את העיר. מרתק ומרגש לבקר בכפרים האלה, שבהם הקפידו היהודים לשמור על מצוות הדת למרות הסביבה העוינת ועסקו במלאכות מסורתיות כמו קדרות ואריגה.
המתחם המלכותי פאסיל גמב בגונדר
גונדר מפורסמת בעשרות ארמונות מפוארים שבנו בה ובסביבתה קיסרי אתיופיה בעת ששימשה בירת הממלכה. גולת הכותרת היא המתחם המלכותי פאסיל גמב, המוקף בחומות אבן ובו שישה ארמונות מפוארים, כולל ארמון פסילידס מהמאה ה-17. זהו ארמון בן שלוש קומות, שגובהו 32 מטר ובעיצובו ניכרות השפעות פורטוגזיות והודיות. בסמוך למתחם פאסיל גאמב נמצאת אחת הכנסיות החשובות באתיופיה, כנסיית דברה ברהן סלסי, המפורסמת בציורים ובקישוטים הצבעוניים שמעטרים את קירותיה ואת תקרתה, בהם איורי מלאכים וסצנות מהברית החדשה.
ציורי הקיר שמעטרים את כנסיית דברה ברהן סלסי | צילום: milosk50 / Shutterstock.com
הרי סימיאן
רכס הרי סימיאן (Simien) הוא הרכס הגבוה ביותר באתיופיה, ובו נמצאת הפסגה הגבוהה במדינה, ראס דאשן, שמתנשאת לגובה 4,533 מטר, לצד כעשרים פסגות נוספות שגובהן עולה על 4,000 מטר. הרכס הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, הודות לנופיו הלא שגרתיים, הכוללים מצוקים אדירים, פסגות משוננות, סלעים עצומים ועמקים תלולים.
הרי הסימיאן בשעת בוקר מוקדמת
עולם החי העשיר של הרי סימיאן כולל כמה מינים אנדמיים (ייחודיים לאזור), דוגמת יעלים אתיופיים, זאבים חבשיים ובבונים זנובים, המכונים קופי ג'לאדה. המפגש עם הגופים המכוסים ברעמת שיער מהווה חוויה מרגשת במיוחד. על אף שהרי סימיאן הם יעד פופולרי לטרקים, ניתן ליהנות מהנופים והמפגש עם הטבע ובעלי החיים גם בטיול יום רגלי.
בבון זנוב (קוף ג'לאדה) ברכס הסימיאן
אגם טאנה ומפלי הנילוס הכחול
העיר בהר דאר (Bahir Dar), השלישית בגודלה באתיופיה ובירת מחוז אמהרה, היא עיר נעימה מאוד. הסיבה העיקרית להגיע לפה היא אגם טאנה (Tana) שלחופיו היא נמצאת (משמעות השם בהר דאר היא "ליד האגם") ומפלי הנילוס הכחול שנמצאים במרחק נסיעה קצרה מהעיר.
אב ובנו מובילים עצים בסירת במבוק על אגם טאנה | צילום: erichon / Shutterstock.com
אגם טאנה הוא האגם הגדול ביותר באתיופיה והוא מקור נהר הנילוס הכחול ומספק 80 אחוז ממימיו. אחת התופעות הייחודיות לאגם היא האיים הרבים שמנקדים אותו, אשר מספרם משתנה בהתאם למפלס המים. בחלק מהאיים יש כנסיות עתיקות ומנזרים שנבנו בסביבות המאה ה-16 ומרביתם השתמרו במצב טוב. אחת החוויות המיוחדות לאזור היא שייט בין האיים וביקור בכנסיות ובמנזרים (כדאי לקחת בחשבון שבחלק מהמנזרים הכניסה לנשים אסורה). במי האגם אפשר לראות עופות מים ולעיתים גם היפופוטמים.
מפלי הנילוס הכחול, מאתרי הטבע המפעימים באתיופיה
מפלי הנילוס הכחול נמצאים במרחק של כ-30 ק"מ מבהר דאר ומאגם טאנה והם מאתרי הטבע המרשימים באתיופיה. המפלים, שרוחבם בעונה הגשומה יכול להגיע ל-400 מטר, נופלים בשצף מגובה של כ-45 מטר – מראה מרגש ובלתי נשכח. שמם של המפלים באמהרית – טיס אבאי, פירושו "מים מעשנים", בשל הרסס הרב העולה מהם. מסביב למפלים יש שפע של צמחייה ירוקה ובאזור ניתן לראות מינים רבים של ציפורים.