דורות של תרמילאים ישראלים גדלו על הספר "בחזרה לטואיצ'י", סיפור הרפתקה מדהים על ארבעה מוצ'ילרים שיצאו לתור את נהר הטואיצ'י בבוליביה לפני 38 שנים. הם חדרו למעמקי הג'ונגל, עקבותיהם של מרקוס וקרל אבדו לעולמים ורק שניים נחלצו מהמלכודת בעור שיניהם. קווין גייל ויוסי גינסברג המשיכו לשוט על נהר הטואיצ'י לאורך כמאתיים קילומטרים בלב אזור פראי ומבודד. הם נתקעו על סלע המבצבץ מתוך המים הגועשים, וניסיונותיו של קווין לחלץ את הרפסודה הסתיימו בהיסחפותו של יוסי למים ובפרידה כפויה של שני החברים. ספרו של גינסברג והסרט ההוליוודי "בחזרה מטואיצ'י" שיצא לאחרונה מתארים את הרפתקאות הרביעייה, את הישרדותו של יוסי גינסברג בג'ונגל, ואת נחישותו של קווין גייל האמריקאי להציל את יוסי כנגד כל הסיכויים, גם כאשר אבדה כל תקווה למצוא אותו בחיים.
הנוף הפסטורלי מסתיר סכנות גדולות, מנחילי נמלי-אש ועד יגוארים | צילום: קווין גייל
צומת גורלית במעבה הג'ונגל
מתחת לסיפור המעשה התחוללו סערות נפש, התלבטויות ערכיות והחלטות, המתוארות ברגישות ובהתבוננות חדה בספרו החדש של קווין גייל "טואיצ'י שלי, הסיפור שטרם סופר". בצומת ההחלטות בחר קווין להמשיך לחפש את יוסי תוך סיכון חייו, במקום לחלץ את עצמו אל הכפר הסמוך. חמישה ימים היטלטל בין עצי הג'ונגל לבין מערבולות הנהר, כמעט נהרג ונטרף, עד שברגע האחרון ניצל על ידי צמד ציידים מקומיים, פאוסטו וחואן נאבי. סופו הטרגי של הסיפור ידוע לכולם, אבל "טואיצ'י שלי" הוא מסע אחר המכניס אותנו למעמקי החוויה האנושית, בה התרחשו העובדות המוכרות. קווין גייל מציג בספרו את הדרך בה הוא רואה את סיפור המעשה, את הרבדים העמוקים של יחסי אנוש ואג'נדות סותרות של אנשים צעירים, ברגעי לחץ לא אנושיים.
הכפר סן-חוזה ב-2013, דבר לא השתנה מאז 1981 | צילום: קווין גייל
במרכז הדרמה הפסיכולוגית עומד התרמילאי השווייצרי מרקוס, שניסה לחזור בדרך הקצרה והבטוחה אל הכפר איפורמה בחברת קארל, המדריך האוסטרי. איש אינו יודע מה אירע למרקוס ולקארל בזמן שקווין ויוסי נאבקו על חייהם; היעלמותו המסתורית של מרקוס מטילה אור דרמטי על מרקם היחסים בין ארבעת הטיילים בימים שקדמו לפיצול החבורה. קווין מתאר את הדרמה האנושית בפרספקטיבה של עשרות שנים, עם תובנות של אדם בשל ובוגר.
 זיכרונות משנת 1981, קווין גייל במעבה הג'ונגל בבוליביה | צילום: ארז הלפנד |
לטייל בנהר הטואיצ'י, אז ועכשיו
כתיבת הספר נמשכה מספר שנים, במהלכן חזר קווין אל הג'ונגל שכמעט גבה את חייו. ב-2013 הופתע קווין לגלות שהאינדיאנים המקומיים זוכרים היטב את הסיפור, בעיקר בגלל תרמילאים ישראליים המגיעים לאמזונס הבוליביאני ומבקשים לשחזר חלקים מההרפתקה שהתרחשה בשנות השמונים של המאה הקודמת. בכפר סן חוזה דה אוצ'ופיאמנוס פגש קווין את האינדיאנית שטיפלה ברגליו לפני עשרות שנים, בעזרת משחה שרקחה מצמחי מרפא ותחבושות עלי בננה. הוא פגש גם את שני הציידים שחילצו אותו מהנהר בשארית כוחותיו; אלה סיפרו לו שברגע הראשון חשבו שהוא בעל חיים, וכמעט ירו בו…
חניון לילה על גדת הנהר, במהלך שייט של שישה ימים. גם היום זה אפשרי | צילום: קווין גיילבארבעים השנים שחלפו השתנו דברים בשמורת הטבע מאדידי (Medidi), שיטפונות העתיקו את תוואי הנהר ויובליו הרבים, אבל הנהר והג'ונגל נותרו פראיים ובתוליים כבעבר. בביקורו ב-2013 הבחין קווין שהקופים השאגנים נעלמו מצמרות העצים, אבל הג'ונגל עדיין שוקק חיים: קפיברות משוטטות על הגדה, להקות חזירי בר נוחרות על המצוק, תניני קיימן מתחרדנים על החוף, תוכיי מקאו וקונדורים חגים מעל. כדי לפגוש יגואר צריך להיות בר מזל, אבל קווין ומשפחתו זכו לראות יגואר משחר לטרף, מראה אותו לא יישכחו לעולם.
יגואר משחר לטרף על גדת הנהר | צילום: יובל גייל
תרמילאים קשוחים או תיירים מתפנקים
בסיס היציאה לטיולים בשמורת מאדידי היא עיר המחוז רורנבקה שעל גדות נהר בני. רורנבקה (Rurrenabaque) התפתחה מאוד מאז שנות השמונים, למעשה היא גדלה פי 10 והיום היא מציעה שפע סוכנויות טיולים, בתי מלון, מסעדות וחנויות מודרניות יחסית. מוצ'ילרים צעירים עשויים להגיע לאיזור בנסיעה באוטובוס תיירים, או בדרך המוות המוכרת לשמצה.
הנהר שוקק חיים, הכל מתרחש על גבי סירות, רפסודות ומעבורות | צילום: קווין גייל
התקופה הטובה לבקר בשמורת מאדידי היא בחודשים מאי עד אוקטובר. אל הכפר סן חוזה ניתן להגיע בשייט של חמישה עד שישה ימים, ברפסודה מאולתרת. מאז 1981 לא נבנו כפרים חדשים לאורך הנהר, והתחושה עדיין ראשונית ומנותקת מאוד. יש סירות מנוע, אבל גם קאנו ורפסודות מסורתיות, המובילות אינדיאנים, בעלי חיים וגידולים חקלאיים. בסיס יציאה טוב למסע הרפטינג היא העיירה אפולו, אליה ניתן להגיע בטיסה קצרה מלה פאס, או בג'יפ העובר במסלול הררי יפהפה.
הדרך אל הנהר היא מסע מרתק בזכות עצמו, מעבר לפסגות האנדים | צילום: קווין גייל
מהעיירה אפולו נוסעים בג'יפ עד לכפר אסריאמס שעל גדות נהר הטואיצ'י. בכפר הנידח אין חשמל או גנרטורים, הבקתות עשויות בוץ, חימר וקש. גינות ירק נמצאות בכל חצר ומספקות ירקות טריים לתושבים. פרות וסוסים, תרנגולות וחזירים משוטטים חופשי בכפר. התושבים נדיבים ומסבירי פנים, מארחים היטב, ואף יציידו אתכם למסע השייט. מדריכים מקומיים יסייעו לכם לבנות רפסודה מגזעי בלזה ואבובי משאיות, ולהעמיס עליה את הציוד האישי. את המזון ישמרו בתוך מי הנהר הצוננים, בחניון הלילה ידוגו דגי נהר וייצלו את ארוחת הערב מסביב למדורה.
אשדות של מים לבנים ממתינים למי שייבחר לשוט בערוצו של נהר הטואיצ'י | צילום: גרג גייל
לא בא לכם להיטלטל שישה ימים על הטואיצ'י או לנסוע בדרך המוות? אין בעיה. תוכלו להגיע מלה פאס לרורנבקה בטיסה מרהיבה של 40 דקות מעל צמרות הג'ונגל, עם תצפית ייחודית על פסגות האנדים המקיפות את האזור. מרורנבקה תיקחו סירת מנוע שתביא אתכם אל לודג' אקולוגי על גדת הטואיצ'י, בבעלותו של פדרו מקואפה – זהו בנה של האידיאנית שטיפלה ברגליו הפצועות של קווין. הלודג' אינו מפנק בסגנון הלודג'ים האפריקאים, אבל הוא מספק תנאי מחיה מצוינים למי שרוצה לתור את הג'ונגל וסביבתו הפראית, שם משוטטים בעלי חיים נדירים.
בחזרה לטואיצ'י, 30 שנה אחרי המסע המקורי
פסטיבל 1 במאי בסן חוזה
אם תשכילו להגיע לסן חוזה לקראת תחילת מאי, תוכלו להשתתף בפסטיבל ה-1 במאי, Primero de Mayo. הכפריים עוטים מסכות המדמות את הקונקוויסטדורים הספרדים שהגיעו לכאן לפני 500 שנים. הפסטיבל כולל ימים של שירה, ריקודים ושתייה חריפה. המוזיקה מתנגנת בעזרת חלילי קנה וחלילי סמפונה, ומעגלי מתופפים. הנגנים רוקעים ברגליהם וממשיכים לשתות, מבטיהם מזדגגים ככל שהשתייה מבסמת אותם.
מוזיקה, שתייה וריקודים, בקצה העולם | צילומים: קווין גייל
אין בכפר מלון אבל אפשר לישון בביטחון מלא באוהל אישי. תושבי סן חוזה אוהבי אדם ובעניין הזה, הם שמרו על אותנטיות מלאה. פסטיבל ה-1 במאי אינו דומה לפסטיבלים הנוצצים של דרום אמריקה, אבל הוא מעניק למטייל מבט פנימי לקהילה עתיקה ומגובשת.
המסע לטואיצ'י – אז והיוםרק שניים חזרו מהמסע ההוא, בשנת 1981, במעמקי הגונג'ל הבוליביאני: יוסי גינסברג וקווין גייל. כמעט 40 שנה אחרי הטיול הטראומטי, קווין גייל, צלם אמריקאי, מטפס הרים וחותר קיאק בתנאי אקסטרים, כתב ספר סוחף ומרתק בשם "טואיצ'י שלי – הסיפור שטרם סופר" (הוצאת כנרת זמורה-דביר, תרגום מאנגלית אמנון כץ, עורכת יעל ינאי), הפורש בפני הקורא את קורותיו של גייל במהלך המסע הרגלי והשייט שהסתבך. כיום קווין גייל חי בישראל עם אשתו אורנה, שאותה הכיר במשלחת החילוץ שאירגן בלה פאס, ושני בניהם • לרכישת הספר לחצו כאן >>; האתר של קווין גייל www.kevingale.net |
עשרות שנים של זיכרונות ארוזים בספר "טואיצ'י שלי" של קווין גייל