חתונה ישראלית באירופה: אירוע שהוא סיפור אגדה

סיפורה של הכתבה הזאת מתחיל בבוקר שאחרי החופה של הבת שלי, תמר, ב-Haras du vieux château שבנורמנדי. התעוררתי עדיין עם התחושה של אלכוהול של אתמול בערב, מוקדם כאשר מרבית האורחים וגם הזוג הטרי עדיין ישנו את שנתם, ירדתי אל קומת הקרקע ויצאתי אל השביל המוביל אל שער האחוזה והבטתי לעבר השער, לעבר עצי האלון הניצבים משני צידי השביל, שיח תותי הבר שלצד החניה, הסוסים הרועים בנחת באפרים שבצדדים, ואז חצה את השביל בריצה ארנב ונעלם בין השיחים.

אם תרצו זה מגלם את הייחוד של חתונה מהסוג שעליו אני כותב כרגע. יש בארגון שלה מורכבות שאין בחתונה בישראל, אבל גם יחוד גדול, זה אירוע שגם האורחים זוכרים שנים מאוחר יותר, זה אירוע שהוא סיפור אגדה, שיש בו ניחוחות של מקום רחוק, של איכות אירופאית, רומנטיקה, ובעצם מה אמורה חתונה להיות אם לא כל אלה?

זה קונספט שונה מחתונות בקפריסין ויוון שמאפשרות הגעה מהירה וזולה יחסית יחד עם נישואים אזרחיים. נורמנדי לא מאפשרת את אלה, קרובה היא לא וצרפת לא מאפשרת חתונה למי שאינו תושב מקומי, היא דורשת מהאורחים מאמץ מיוחד של טיסה ורכב שכור על מנת להגיע, אך היא מגישה קרואסונים וקפה-או-לה בבוקר שלמחרת, והיא מעניק תפאורה מהרומנים הצרפתיים.

החתונה בטירת Haras du vieux שבנורמנדי

זה אירוע שגם האורחים זוכרים שנים מאוחר יותר, זה אירוע שהוא סיפור אגדה, שיש בו ניחוחות של מקום רחוק, של איכות אירופאית, רומנטיקה, ובעצם מה אמורה חתונה להיות אם לא כל אלה?

כן, ההגעה מורכבת, כי קל יותר להגיע לגן אירועים או אולם בישראל מאשר לשאטו שמעבר לים וזה מציב דרישה בפני האורחים. הדרישה הזאת עורכת סלקציה, צפו שהאירוע יהיה מצומצם יותר, רק מי שהמתחתנים מאוד קרובים לליבו ישקיע את הנדרש ויגיע. כאשר הם מתחילים להגיע, חלקם בנסיעה ישירה משדה התעופה, חלקם לאחר מספר ימים של טיול שהוא משחק מקדים, מחנים את הרכב השכור במשטח החצץ שליד האורוות ויוצאים משם לאחר נסיעה ארוכה באוטוסטרדה, הם מביטים סביב ומחייכים חיוך רחב, היה להם Build up משמעותי לפני ההגעה. יותר מאשר השגת בייבי סיטר ונהיגה לרחובות, או אולי נתניה.

ארגון מלא ונכון של אירוע כזה צריך לדאוג לקבלת הפנים למגיעים: כוסית? פינגר פוד? במקרה שלנו נסעתי בבוקר עם עמית, החתן המיועד, לסופרמרקט המקומי ויחד קנינו נקניקים, גבינות, יין נתזים ושתיה קלה. צריך להכין חדרים, ניהול אירוע במשך מספר ימים, כי לא סביר להזמין אנשים מעבר לים לאירוע של ערב וגמרנו, דיג'יי, קייטרינג של מספר הארוחות הנכללות באירוע, הטקס, אולי אטרקציות, מאפרת, תפאורה.

זה נשמע יקר אבל זה לא, ישראל יקרה מאוד בתחום האירועים ואילו אירופה היום נותנת הנחה. במקרה שעליו אני מדבר עלה אירוע בן ארבעה ימים, כולל ארוחות בוקר וערב ותוספות בסביבות ה-50 אלף אירו לכ-60 איש ששמחו לקנות כרטיס ולבוא, בערך כמו שהיה עולה בישראל אירוע למספר דומה של אנשים במהלך ערב יחיד.

אתגרים יש למכביר, ספקי שירותים מקומיים פועלים בדרך המקומית, מקפידים בדרכם האירופאית על דברים ש"ככה זה צריך להיות" ונוטים הרבה פחות מספקים ישראלים לקחת יוזמה. פעמם רבות צריך ללוות אותם מישראל, וזה לא קל בשיחות ועידה, ולתת להם הנחיות מדויקות. האופציה החלופית היא להביא צוותים ישראליים, אבל אז צריך להטיס ולשכן אותם וזה מעלה את העלויות.

מורכב גם לבחור את נותני השירותים, קשה למצוא המלצות מחברים שהתחתנו לאחרונה באזור זה, צריך לאתר אותם מרחוק והתוצאות יכולות להיות נהדרות או כושלות. בחתונה הזאת המאפרת למשל הייתה מעולה, כך ידעה לספר בתי, הכלה, המעצבת של האירוע, לעומתה הייתה בעייתית, יקרנית ומנפחת עלויות ברגע האחרון, צוות הקייטרינג האנגלי – צרפתי עשה עבודה מצוינת, המקום היה מקסים, החדרים חלומיים, והדיג'יי עשה עבודה טובה, דיג'יי ישראלי כי לא מצאו איש מוזיקה צרפתי שידע לקלוע לטעמו של הזוג, וכאמור צריך היה לשכן ולהטיס אותו.

הסעיף המרכזי, החדרים לשכן בהם את האורחים, היה זול באופן מפתיע, כאשר חדר אחד לעד שלושה אנשים בשאטו, עם ירוק וקסום מסביב, מרוהט בסגנון אירופאי של פעם עם נוחיות מוקפדת מעל ומעבר, עלה 206 אירו ל-3 לילות, שהם 740 ₪, ואת זה צריך לחלק למספר הלילות ולמספר האנשים: אתם מכירים צימר בישראל במחיר הזה? ארוחת הבוקר עלתה 5 אירו למבוגר, הסיור ביקב הסיידר ל-60 איש – 530 אירו, כולל סלסלות מתנה. אפשר להמשיך.

לא ניתן היה לאתר בנורמנדי צלם של מגנטים, ככה זה שם, אבל לעומת זאת כשהגיע הזמן להחליט על אטרקציות לאורחים היה שפע שאין כמוהו. מה תעדיפו? לקחת אותם לשיט בנהר? לבקר בעיירה מימי הביניים? טיול לאורך החוף עם השפל? לבקר במחלבה של קממבר? לבסוף הזוג החליט לארגן ביקור ביקב של סיידר וקלבאדוס שבמהלכו חולקו למבקרים שקיות הפתעה מארץ מטעי התפוחים הזאת.

מה תעדיפו? לקחת את האורחים לשיט בנהר? לבקר בעיירה מימי הביניים? טיול לאורך החוף עם השפל? לבקר במחלבה של קממבר?

מה החלום שלכם?

למי זה מתאים? ברור שלא לכל אחד, ויש כמה בירורים לעשות: עד כמה חשוב לזוג ליצור אירוע ייחודי ולהשקיע בכך מאמץ מתמשך, האם האנשים שחשוב להם שיגיעו הם אנשים שטסים בקלות לחו"ל, עד כמה הם מסתדרים עם האירוע שאינו דתי, מסורתי, כשר ועם רבי. מורכב לארגן את כל אלה בכפר הצרפתי. במקרה הנוכחי הנחו את הטקס שני חברים טובים בטקסט משעשע ואישי, פורמלי זה לא היה, אבל חברי ומאוד אנושי, אפילו נוגע ללב.

אם החלטתם שאתם הולכים על זה הביטו בלוח מזג האויר השנתי, באיזה חודש בשנה זה יתרחש? מה תהיינה הטמפרטורות? מה הסיכוי שיהיה גשום? האם ניתן יהיה לקיים אירוע באוויר הפתוח? האם ניתן להשיג מספיק חדרים בקרבת מקום האירוע?

השאלה הכי חשובה היא: מה החלום שלכם. לוקיישנים יש רבים ולכל אחד הסיפור שהוא מספר. תרצו להתחתן בהרי האלפים באוסטריה? בפרובנס? על ספינת נהר בתעלות של אמסטרדם? בפאב אנגלי? מאחורי כל לוקיישן כזה יש רקע וסיפורים, טיול שערכנו בו פעם, תמונה מסרט שנחקקה בזיכרון, ומי שמעלה את אורחיו על מטוס בדרך לחתונה באירופה יכול לבחור איזה חלום להגשים, איזה סיפור לספר.

—————

תודה ומזל טוב לזוג המתחתן: תמר רשף ועמית וולפוס

טל רשף – לשעבר חוקר היסטוריה ותרבויות באוניברסיטת תל אביב ובסרבון ואחר כך מנהל פעילויות בחברות הייטק ברחבי העולם, והיום הוא מרצה בחוגי בית בנושא תרבויות העולם (https://intelectual.co.il/lectures/world-cultures/), ועוסק ביעוץ, הרצאות ופיתוח בתחום העסקים במדינות אירופה (https://intelectual.co.il/markets/west//)