חורף חם בגליל המערבי

הגליל המערבי, על חופיו ונחליו, מקושר אצלנו לרוב עם חופשת קיץ, אבל גם אם בחורף אי אפשר לרחוץ בחוף אכזיב או לטבול במעיינות של נחל כזיב, יש לגליל המערבי המון מה להציע – ממסלולי טיול שתענוג לעשות ביום שמש חורפי ועד למקומות מקורים שמציעים חוויה גלילית ייחודית, בדגש קולינרי, שלא תמיד נמצאים על מסלול הטיולים הרגיל. בנוסף, בחודש דצמבר, לקראת חג המולד, הכפרים הנוצרים בגליל המערבי מתקשטים ומוארים בתאורה מיוחדת, ואז הביקור בגליל המערבי פוטוגני במיוחד.

בחרנו כמה מקומות שכדאי במיוחד לבקר בהם בגליל המערבי בחורף, שמציעים שילוב של חוויה קולינרית עם סיפור מעניין ולרוב גם נוף יפה. כל המקומות המוזכרים יככבו גם בפסטיבל החורף שיתקיים בגליל המערבי ב-21-19 בדצמבר.

הבזאר התורכי בעיר העתיקה

עכו נמצאת בשנים האחרונות בפריחה תיירותית. מבנים רבים בעיר העתיקה שוחזרו ושופצו, אטרקציות חדשות נפתחו ומלונות בוטיק נפתחים בעיר חדשות לבקרים. גם הסצנה הקולינרית של עכו היא כבר מזמן הרבה יותר מחומוס, ובעיר נפתחו מסעדות רבות מכל הז'אנרים. ההתחדשות הזו מביאה לעכו בשנים האחרונות כשני מיליון תיירים בשנה – המשמעות היא שכל תייר שני שמגיע לארץ, מגיע גם לעכו.

הבזאר התורכי בעכו על הגלריות שבו | צילום: RnDmS / Shutterstock.com

לצד אטרקציות כמו הנמל ואולמות האבירים, אחד המקומות שחודשו לאחרונה אך עדיין לא מוכר לכל התיירים הוא הבזאר התורכי. הבזאר הוקם במאה ה-18, במטרה לספק תעסוקה לבעלי מלאכה שעבדו בחנויות קטנות לאורכו של הרחוב המקורה. ב-1948, עם כיבוש העיר העתיקה על ידי צה"ל, השוק ננטש, ורק בשנים האחרונות הוא שוחזר ונפתח מחדש. לאורך רחוב השוק המרוצף באבן יש מסעדות וברים, חנויות מזכרות וגלריות.  משה  אפוטה, תושב צפת, הוא אחד מהאחראים לפריחה של השוק כמרכז של אמנות. הוא רצה לפתוח גלריה אך צפת כבר היתה רוויה, ולאחר שחיפש מקום לפתוח בו גילה להפתעתו שלמרות הפריחה התיירותית של עכו אין בה אמנות. לפני שנה הוא פתח את הגלריה הראשונה בשוק ומאז נפתחו כבר ארבע גלריות, ובהן גלריה שמציגה יצירות של אמנים מעכו, ערבים ויהודים, ובדרך עובדים על גלריה שתציג  עבודות של אמנים בעלי מוגבלויות. אחת הגלריות המעניינות היא זו שמוקדשת לעבודותיו של האמן דוד גרשטיין. אמנים מוכרים נוספים שעבודותיהם מוצגות הם יצחק טרקאי, מנשה קדישמן, יעקב אגם, רות בלוך ועוד.

עבודותיו של דוד גרשטיין בגלריה בבזאר התורכי | צילום: סימי שאואר

בסמטה של הבזאר התורכי פועלות כמה מסעדות, אחת המעניינות שבהן היא המשביע, גם היא בבעלותו של אפוטה, שמהווה אלטרנטיבה נהדרת למי שמגיע לעכו ורוצה ארוחה חלבית וכשרה שלא מבוססת בהכרח על חומוס. גם כאן ניכרת האהבה של אפוטה לאמנות, עם יצירות שמעטרות את הקירות. בהתאם למיקום של המסעדה, בסמוך לנמל עכו, התפריט כולל דגים טריים שהדייגים מביאים למסעדה מדי יום, אבל גם צמחונים וטבעונים לא יישארו רעבים, עם מבחר גדול של סלטים, פסטות, מאפים נפלאים מהטאבון ומנות מבוססות ירקות כמו כרובית אפויה בשמן זית ומלח אטלנטי או חציל בלאדי קלוי על גחלים ברוטב טחינה.

המשביע, כתובת: וייצמן 1, עכו, טלפון: 04-902-1515

ארוחה חלבית ים תיכונית בהמשביע. הוכחה שעכו היא לא רק חומוס | צילום: אנטולי מיכאלו

אודט – שוקולד בעבודת יד

מי היה מאמין שאחת מהשוקולטריות הטובות בארץ נמצאת ביישוב רגבה? את מותג השוקולד אודט פתחה שלומית זמיר, מהנדסת חומרים במקצועה, אשר לפני כן עבדה ברפא"ל 18 שנה.  לפני שמונה שנים זמיר חלתה בסרטן השד, והמחלה הובילה אותה להחלטה להקים עסק ולנסות להיות עצמאית. היא הקימה עסק שקשור לתחום שלה – הנדסת חומרים – ועסקה בעשיית שוקולד כתחביב. תוך זמן קצר קרו כמה דברים שרמזו לה שהיא צריכה להפוך את התחביב לעיסוק מרכזי. בין היתר, היא הכינה פרלינים לסוכה הגדולה בעולם שהוקמה בקיבוץ רגבה, והמבקרים הרבים שהגיעו התלהבו וביקשו לקנות את השוקולד. זמן קצר לאחר מכן, היא נפגשה ממש במקרה עם יבואן שוקולד שתפקידו לטייל בעולם ולהחליט איזה שוקולד לייבא לארץ, הוא אהב את השוקולד שלה ושאל אם תוכל לייצר אלפי פרלינים.

שלומית זמיר מאודט מציגה את הפרלינים המעוצבים שלה | צילום: אנטולי מיכאלו

שלומית לא יכלה להתעלם מהסימנים והחליטה להקים מותג שוקולד. ולא סתם שוקולד – מותג על בינלאומי שיהיה השוקולד הטוב בעולם. היא חברה לקונדיטורית יעל זימן ושתיהן החלו ללמוד בצורה מקצועית אצל מורים מהארץ ומחו"ל. העסק של זמיר בהנדסת חומרים אפשר לה להשקיע שנתיים במחקר ופיתוח לפני שהיא התחילה בייצור ומכירה. מחשבה רבה הושקעה באיך שוקולד על צריך להיראות. ההחלטה שהתקבלה – פרלינים בצורת חצאי כדור מושלמים, המופרדים זה מזה בטקסטורה של הצביעה ובצבעים. הפרלינים של אודט נעשים בשיטה הבלגית של יציקה לתבנית, והם מגיעים בשלל טעמים מענגים כמו נוגט, מרציפן תפוז, פרג ועוד. יש גם ליין של שוקולדים טבעוניים  מצוינים.

במקום מועברות סדנאות שוקולד, ובהן סדנת פרלינים למבוגרים וסדנת שוקולד לילדים שכוללת טימפרור, יצירת מקופלת, סוכריות שוקולד ועוד הפתעות. יש גם סדנאות לקטנטנים מגיל שלוש. בחודשים הקרובים מפעל השוקולד של אודט צפוי לעבור לעכו, שם יהיה צמוד לו מרכז מבקרים.

אודט, כתובת: הדקל 7, רגבה, טלפון: 052-8890381

יעל זימן מאודט מטמפררת שוקולד | צילום: סימי שאואר

מזקקת יוליוס

הדרך לקיבוץ חניתה שעל  גבול הלבנון היא דרך רבת פיתולים שמטפסת בתלילות דרך יער חניתה ומציעה תצפית עוצרת נשימה על הים.  בתוך הקיבוץ  מחכה למבקרים הפתעה – מזקקת יוליוס, מזקקת הבוטיק הראשונה בישראל. את המזקקה הקים יובל ג'וב הרגיל, עיתונאי אוכל ואלכוהול לשעבר שהחליט להתמסר לאהבה הגדולה שלו. כמו כל האנשים שמוזכרים בכתבה הזו, גם ליובל היה חזון – הוא רצה לייצר אלכוהול משובח אשר עשוי אך ורק מחומרי גלם עונתיים ומקומיים. נראה שהוא הצליח. במזקקת יוליוס מייצרים תזקיקים משובחים שעשויים מענבים, דבש ופירות שגדלים בגליל ובכרמל, כמו שזיפים ואפרסקים בקיץ ופירות הדר ואתרוגים בחורף.  כל התזקיקים מיוצרים בעבודה ידנית ובאופן מסורתי, כאשר לא מזרזים תהליכים ולא משתמשים בצבעי מאכל ובסוכר. הכל מיוצר באביק נחושת דודי שנבנה ביד על ידי לוקאס מילר. המזקקה, אגב, עובדת על אנרגיה סולארית.

כיום ניתן להגיע למזקקה רק בימי שישי בתיאום מראש וכן באירועים מיוחדים. אפשר להתרשם מתהליך הזיקוק, להתבשם מאדי האלכוהול ולטעום מהמשקאות שיובל מייצר. יובל מייצר בסך הכל כתשעה – עשרה  סוגי משקאות, ובהם ג'ין עכו, ברנדי יוליוס – קרופניק – תזקיק דבש, או דה וי אתרוגים ועוד.

מזקקת יוליוס, כתובת: קיבוץ חניתה, אתר

יובל ג'וב הרגיל במזקקת יוליוס | צילום: אנטולי מיכאלו

הכפר מעיליא ויקב ג'וליה

הרבה פעמים כשאנחנו מביטים בנוף הגליל יש לנו נטייה לומר שהוא ממש מזכיר את אירופה. אחד המקומות בהם אפשר לראות בצורה הטובה ביותר את נקודת המפגש בין הגליל לאירופה היא הכפר הערבי-נוצרי מעיליא, ששוכן על הכביש שמוביל למצפה הילה. הכפר הזה ייחודי בנוף הגליל משום ש-99 אחוזים מ-3,200 תושביו הם מזרם יווני קתולי. בכפר היו בעבר צלבנים, חלקם לפי ההערכות נשארו והתחתנו עם מקומיות ולכן המראה של תושביו אירופאי. גם הארכיטקטורה של הכפר אינה טיפוסית לאזור ומזכירה יותר כפר ביוון, עם סמטאות תלולות המשובצות בבתי אבן עתיקים עם קשתות ותקרות עץ וגינות פורחות. הצלבנים השאירו גם הם שרידים, כמו המבצר שנמצא בראש הכפר ואליו עוד נגיע בהמשך. המיקום, בלב נוף הררי ועם תצפית על כל האזור, והשקט השלווה ששוררים במקום הופכים אותו ליחיד במינו.

הכפר ציורי כל השנה, אבל הוא יפה במיוחד בתקופה שקודמת לחג המולד. בזמן זה של השנה הרחובות מוארים בתאורה צבעונית, בובות סנטה קלאוס ניצבות בכל פינה, חלונות הראווה מקושטים ועצי אשוח מקושטים ומוארים ניצבים בחזיתות הבתים, כמו גם עץ אשוח גדול בסמוך לכנסייה שבראש הכפר. אם זה לא מספיק, בעיירה פועל שוק חג מולד מסורתי בו מוכרים קישוטים וממתקי חג, ואם מגיעים במועד אפשר ליהנות ממצעד חג המולד השל ילדי מעיליא וממרוץ ה"קריסמס ראן" שהפך למסורת מקומית.

עץ האשוח המואר בכפר מעיליא | צילום: מיכל שילוח

גם במעיליא יש אנשים חולמים שהגשימו את החזון שלהם והפכו אותו למציאות. אחד מהם יקב ג'וליה. ג'ורג', אגרונום תושב הכפר, קרא ליקב על שם אשתו, אחות בטיפול נמרץ. בכרם שלו מגדל ג'ורג' ענבי קברנה סוביניון, וביקב הוא מייצר יינות נוספים כמו מרלו ושיראז שמבוססים על ענבים שמגיעים מהכרמים של ברעם. ג'ורג' מייצר יין טוב בשיטות ידניות מסורתיות, וביקב עובדים כל בני המשפחה, כשגם אשתו והילדים מתגייסים לעבוד בימים עמוסים. היקב של ג'ורג' פתוח לביקורים בסופי שבוע בתיאום מראש וכולם מתקבלים בחיוך.

יקב ג'וליה, כתובת: מעיליא, טלפון: 054-5656281

אורות חג ראשונים במעיליא | צילום: סימי שאואר

אישה נוספת שהגשימו חלום היא סלמה עסאף, שקנתה את שרידי המבצר שבראש הכפר, ושחזרה ושיפצה אותו בקפדנות במשך 17 שנה. במהלך העבודות נחשפה במקום גת עתיקה. בחודשים האחרונים עסאף פתחה במקום מסעדה איטלקית-ים תיכונית עם בר, כשקירות האבן עם הקשתות, שרידי הגת שניבטים מתחת לפאנלים שקופים ברצפה והנוף הנשקף מהחלונות משמשים תפאורה הולמת לארוחה.

שאטו דה רואה, כתובת: מבצר המלך, מעיליא, טלפון: 04-8850088

לה פמפה, הילה

מסעדת לה פמפה במצפה הילה היא בדיוק מה שצריך כשחושקים בארוחה בשרית מלאת אוירה ביום חורפי. המסעדה, שפועלת רק יומיים בשבוע, בימים חמישי ושישי, בצמוד לביתם של הבעלים, ערן ואילנית, מציעה את התפאורה המושלמת לארוחה אינטימית. היא שוכנת במבנה ספון עץ בלב חורש טבעי, עם אח מבוערת ומרפסת גדולה (מקורה בחורף) שמציעה תצפית עוצרת נשימה לנוף הררי ירוק, לים  ולשקיעות מדהימות.

סגנון האירוח מתאים גם הוא לארוחות אינטימיות – התפריט קבוע מראש – fixed menu ומבוסס על בשרים הנצלים במעשנת. עם ההגעה האורחים מקבלים מרק בוקרים עשיר, כזה שתענוג להתחמם אתו מהקור שבחוץ, ולשולחן מגיעות פוקאצ'ות ריחניות עם מטבלים ורוטב צ'ימיצ'ורי. אחר כך מגיעות המנות הראשונות – אמפנדס ונקניקיות צ'וריסוס מעושנות, ולבסוף מגיעים לעיקר – לשולחן מתחילות לזרום המנות הבשריות, נתחים מובחרים שערן, שמוצאו ארגנטינאי, צולה בדיוק במידה הנכונה. המנות מגיעות לשולחן בקצב איטי, בכל פעם מנה אחרת, מלוות בתפוחי אדמה ואנטיפסטי, וביחד נוצרת חווית אכילה נינוחה שנמשכת לפחות שעתיים, ומסתיימת בקינוח טעים ותה צמחים מהגינה.

ארוחה בלה פמפה בשיתוף יקב כישור. בשרים עסיסיים, מרק בוקרים ויין משובח | צילום: אנטולי מיכאלו

את האורחים מקבלת אילנית, אישה עם חיוך רחב והמון אור בעיניים, ואפשר בהחלט "להאשים" אותה באנרגיות החיוביות שבמקום. במסעדה מארחים בכל ערב יקב אחר מהאזור, כך שלצד האוכל יש גם יין משובח שמותאם בקפידה לכל מנה. בערב בו אנחנו היינו במקום התארח בו יקב כישור מהכפר כישורית בו עובדים מבוגרים בעלי מוגבלויות.

לה פמפה, כתובת: מצפה הילה, טלפון: 052-2951177, אתר