מדי שנה, ב-17 במרץ, הירוק של אירלנד הופך לירוק עוד יותר, וכל מקום מחוץ לאירלנד שיש בו קהילה אירית מספיק גדולה נצבע גם הוא בירוק. זהו יומו של פטריק הקדוש, הקדוש הפטרון של אירלנד ומבשרה של הנצרות באי האזמרגד. פטריק הקדוש נולד במאה החמישית בכפר קטן בבריטניה, אך בהיותו בן 16 הוא נחטף על ידי שודדים אירים והפך לעבד באירלנד. בתקופת שביו הוא התחזק באמונתו הדתית. בגיל 22 הצליח להימלט מן השבי ולהתאחד עם משפחתו בבריטניה. כמה שנים לאחר מכו פקדו את פטריק הקדוש חזיונות שקראו לו לשוב לאירלנד ולהפיץ שם את הנצרות. לאחר שהכשיר עצמו במשך שנים הוא הגיע לאירלנד והצליח במהרה להפיץ את הנצרות ברחבי האי שעד אז רבים מתושביו היו עובדי אלילים. לפי האגדה, פטריק הקדוש לימד את אנשי אירלנד על השילוש הקדוש והדגים זאת באמצעות עלה תלתן, שהפך מאז לסמלה של אירלנד. ב-17 במרץ 491 הלך פטריק לעולמו, ומאז מקדישים האירים את היום לחגיגות עבור פטרונם הקדוש.
מה שהחל כחגיגה דתית קיבל עם השנים פנים נוספות והפך למסיבת רחוב עליזה וענקית. את האופי המודרני של החגיגות, שכוללות תהלוכות ענק, החל יום פטריק הקדוש לקבל רק בסוף המאה ה-19. בשנות התשעים של המאה העשרים החליטה ממשלת אירלנד להפוך את החג לפסטיבל לאומי – והשאר, היסטוריה. ב-1996 התקיים הפסטיבל הראשון, שנמשך רק יום אחד; אבל עם השנים הלך הפסטיבל והתארך, ומאז 2009 מדובר בחגיגה בת חמישה ימים.
ומה עושים בחמשת הימים האלה? הפסטיבל כולל אינספור אירועים, ובהם תהלוכות ומצעדים, נאומים וסימפוזיונים, ערבי שירה, מופעי סטנד אפ קומדי, הופעות וקונצרטים, ריקודים, הצגות רחוב וכמו בכל חגיגה אמיתית – גם זיקוקי דינור. החגיגות המפורסמות ביותר מתקיימות בדבלין, ובהן משתתפים למעלה מחצי מיליון אנשים, וכ-3,000 אמנים מאירלנד ומחוצה לה. בכל שנה הפסטיבל מוקדש לנושא אחר, והתהלוכות והאירועים כולם בהתאם. גולת הכותרת של האירועים בדבלין היא התהלוכה הגדולה שמתקיימת ב-17 במרץ לאורך 2.6 קילומטרים בלב העיר, ומלווה בבמות נעות ושלל מופעים. בנוסף, בכל ימי הפסטיבל מבנים רבים ברחבי העיר מוארים בירוק, מתקיימים בעיר ירידים עם מתקני שעשועים; מתקיים פסטיבל בירה עם מוזיקה, הופעות ודוכנים; בפארק סט. סטפן גרים מתקיימים מופעים של רקדנים, מוזיקאים ואקרובטים; ועוד. החגיגות הגדולות ביותר מחוץ לדבלין מתקיימות בדאונפטריק. חגיגות ותהלוכות נוספות מתקיימות בכל רחבי אירלנד, כשהתהלוכה הקצרה מכולן מתקיימת בין בין שני הפאבים של הכפר דריספי.
בנוסף לחגיגות, יש ליום פטריק הקדוש כמה מנהגים מסורתיים. אחד המרכזיים שבהם הוא ענידת בגדים ירוקים או ענידת תלתן ירוק לדש הבגד. למען האמת, עד המאה ה-17 היום היה מזוהה דווקא עם הצבע הכחול, אבל מאז, הירוק הפך לצבעו של היום. יש לכך כמה סיבות: ראשית, ירוק הוא אחד משלושת הצבעים בדגל של אירלנד. בנוסף, אירלנד מכונה גם "אי האזמרגד" בשל הנופים הירוקים שלו. הירוק הוא גם צבעו של האביב, ושל התלתן שמסמל את החגיגות. מי שלא לובש ירוק, אגב, עשוי להסתכן בצביטה. מנהג הצביטות החל בארצות הברית במאה ה-18. המהגרים האירים שחגגו את החג האמינו שלבישת ירוק הופכת את הלובש לבלתי נראה בעיני הלפריקונים, שנוהגים לצבוט את כל מי שהם רואים (ובעצם, כל מי שלא לובש ירוק). וכך החלו המשתתפים בחגיגות לצבוט זה את זה, כתזכורת לכך שהלפריקונים עשויים להתגנב ולצבוט.
מנהג נוסף קשור בארוחה המסורתית של החג – קורנביף (בשר כבוש) עם כרוב. למעשה, לא מדובר באוכל אירי מסורתי. הכרוב אמנם מהווה, ביחד עם תפוחי האדמה, חלק בלתי נפרד מהתפריט האירי, אבל ארוחת החג בשנים עברו היתה מורכבת דווקא מבייקון וכרוב. המהגרים האירים באמריקה לא יכלו להרשות לעצמם לרכוש בייקון ולכן השתמשו בקורנביף, שהיווה תחליף זול לבייקון. מעבר לכך, כמו בכל חגיגה, גם בחגיגות סנט פטריק האלכוהול זורם כמים ומסייע להעצים את תחושת השמחה והשחרור של החוגגים. אחרי החגיגות והתהלוכות הגדולות, רבים מהחוגגים בוחרים לצאת לפאבים ולשתות עד אור הבוקר.
לא רק באירלנד בכל רחבי ארצות הברית מציינים את היום בחגיגות ובתהלוכות. בשיקגו, בה נמצאת אחת מהקהילות האיריות הגדולות ביותר מחוץ לאירלנד, מציינים את היום בשלל תהלוכות ואירועים שמתקיימים ברחבי העיר. אבל האירוע הבולט ביותר בשיקגו הוא צביעתו של נהר שיקגו בירוק – אלפי אנשים מתגודדים על גדות הנהר וצופים בסירה ששטה בנהר ומפזרת צבע במים, שהופכים לירוק עז.
חגיגות סנט פטריק מתקיימות גם מחוץ לצפון אמריקה: בבריטניה (התהלוכה בברמינגהם היא השלישית בגודלה בעולם), בשוויץ, ברוסיה, בארגנטינה, ביפן, באוסטרליה וניו זילנד ואפילו באי הקריבי הזעיר מונסראט. תהלוכות, בגדים בצבע ירוק והרבה אלכוהול הם מהמאפיינים הבולטים של החגיגות ברחבי תבל, וכך גם צביעת מונומנטים מקומיים בירוק. בלונדון, למשל, צבעו בשנים עברו את המים של המזרקות בכיכר טרפלגר בירוק, ובית האופרה של סידני מואר גם הוא בירוק ביום הזה. |
