וינה החדשה

קראו עוד:
וינה – מדריך מסע אחר
אוסטריה – מדריך מסע אחר
טיפים והמלצות לווינה
החיים הטובים בוינה
שטרודל עם נוף – טיול באוסטריה

צעצועים, ממתקים וקישוטי חג נוצצים הם המצרכים המבוקשים בשוק בכיכר העירייה. רוב המבקרים באו עם ילדים קטנים, קנו כמה ספלי משקה ועוגות באחד הדוכנים בכיכר וצעדו לעבר חלקו הפנימי של הבניין, שם נערכות סדנאות אפייה ויצירה לילדים. מלבד השוק בכיכר ראתהאוז, הגדול והחגיגי ביותר מבין השווקים בווינה, מתקיימים ברחבי העיר עוד כמה שווקים דומים. אחד מהם פועל סמוך מאוד לרובע המוזיאונים, בסמטאות הצפופות באחד החלקים העתיקים של העיר. שוק מפורסם אחר נפרס לפני ארמון שונברון המואר בתאורה חגיגית ונוצצת.

השוק המסורתי הזה, שמצליח ומושך הרבה סקרנים, מוכיח לדעת אלקסה בראונר, ילידת העיר, היסטוריונית של האמנות ומדריכת תיירים חדורת מוטיבציה, את הכפילות שמאפיינת היום את וינה: "עד לאחרונה זו הייתה עיר שמרנית מאוד, עם מסורות חזקות וקושי גדול לחרוג מהן." היא מסבירה. "בשלוש השנים האחרונות נעשה מאמץ אדיר לנער קצת את השמרנות הזו. חלק מן המקומות החדשים, מוזיאונים, מלונות, מסעדות, מוכיח את זה. אבל יש עוד המון דוגמאות לכוח של השמרנות והמסורת".

התבוננות ברשימת המוזיאונים החדשים בווינה מבהירה בדיוק למה מתכוונת בראונר. הלהיט העכשווי בעיר הוא מוזיאון האלברטינה. המוזיאון נפתח מחדש במרץ 2003 בתום שיפוץ מקיף שנמשך ארבע שנים. האלברטינה המשופץ הוא ארמון מכובד מאוד, שגונב לא מעט מתשומת לב המבקרים. יש בו גרמי מדרגות מרשימים, מעברים מעוטרים, אולמות רחבי ידיים וכמויות בלתי נדלות של שמרנות מכובדת ומכופתרת. לא קל לראות כמאתיים עבודות קטנות של דירר בתפאורה גרנדיוזית כזו.

התנופה הגדולה בסצינת המוזיאונים הוינאית התחוללה עם פתיחת "רובע המוזיאונים" במתחם ענק בקצה הדרום מערבי של "הרינג". בראונר רואה במתחם הזה, ששימש פעם כאורוות המלכותיות, משל לאופי הוינאי: החזית החיצונית של רובע המוזיאונים שמרנית להפליא – בניין צהבהב, בעל אופי צבאי, מרובע, ארוך מאוד, עם חלונות ופתחים סימטריים לחלוטין. כאשר נכנסים לחצר הפנימית מחכה למבקרים הפתעה. משני צידי החצר הענקית ניצבים שני בניינים חדשים לגמרי, שני מוזיאונים שמכילים אמנות מודרנית ותערוכות מתחלפות. המבנה הצפוני והמושך יותר את העין הוא קוביית אבן בזלת שחורה, כמעט ללא חלונות. זהו ה- MUMOK המוזיאון לאמנות מודרנית, שמכיל יצירות מן המאה העשרים. בשל צורתו בראונר מכנה אותו "הטוסטר" ומבהירה שהביקורתיים יותר מבין תושבי העיר מכנים אותו "ארון המתים". מצידה השני של החצר הפנימית במתחם האורוות ניצב מוזיאון ליאופולד, הלבן ומחופה השיש. "למרות שהתוכנית המקורית היתה שונה, בסופו של דבר שני המוזיאונים החדשים מוסתרים היטב מאחורי הקירות השמרניים של בניין האורוות המסורתי" מדגישה בראונר, "זאת וינה. המון חידושים, אבל עדיין, באופן קצת שמרני, מסתתרת מאחורי החזות המכובדת".

במרץ 2004 נפתח בווינה מוזיאון ליכטנשטיין, שמציג, גם הוא בארמון משופץ, אמנות של בית המלוכה מן המאות ה17- וה-18. בחלקו האחורי של מוזיאון האלברטינה, בקצה הבורגארטן, אחד הגנים היפים במרכז העיר, שופצו חממות הענק בהן צומחים עצים טרופיים. חלק מן החממה משמש כאחד מבתי הקפה הנעימים ביותר בעיר.

העובדה הבולטת ביותר במהלך ביקור של סוף שבוע בווינה היא שרוב האתרים שנזכרו כאן נמצאים באופן נוח מאוד במרחק הליכה קצר זה מזה. חציית ה"רינג" כולו, בו מרוכזות רוב אטרקציות התיירות ואתרי התרבות בעיר, נמשכת כחצי שעה בלבד. חלק מן ההליכה הזו נעשה בלב פארקים ירוקים כוולקסגארטן ובורגארטן וחלקה נעשה במדרחוב המפורסם של העיר, הקארנטנר שטראסה, שמחבר את חלקו הדרומי של ה"רינג" ואת אזור המוזיאונים, עם הקתדרלה המרשימה של סנט סטפאן, במרכז העיר העתיקה, עם גדת תעלת הדנובה (הנהר עצמו זורם קצת צפונה יותר) ועם פארק הפראטר הענק, שמשמש כריאה הירוקה של רוב תושבי וינה ומשתרע בין תעלת הדנובה לנהר, ממזרח לרינג.

כאשר הולכים במסלול הזה מכיכר העירייה, לרובע המוזיאונים ומשם חוצים את מרכז העיר העתיקה וממשיכים לכיוון תעלת הדנובה כדאי לטרוח ולהגיע לשתי אטרקציות נוספות, הקשורות באמן וינאי שהתמודד עם השמרנות המוכרת של העיר בדרכים מקוריות. פרידריך הונדרטוואסר, יליד וינה בן 75, אמן פופולרי ונודע מאוד, נחשב היום בעיני רבים בווינה בעיקר כקוריוז ופחות כאמן חשוב ומשפיע, אבל שני אתרים שקשורים בו מסקרנים, מושכים הרבה מאוד מבקרים ומשעשעים מאוד כאשר מתבוננים בהם. שני האתרים – בית הונדרטוואסר ומוזיאון קונסטהאוס וינה, עוצבו בידי האמן ומורדים, בדומה ליצירות המצוירות שלו, בכל קו סימטרי או מוסכמה אדריכלית. שניהם מזכירים (אולי כחיקוי לא כל כך מוצלח) את הבתים של אנתוניו גאודי בברצלונה. שני הבניינים שוכנים מצפון מזרח ל"רינג", מוזיאון קונסטהאוס על גדת התעלה ובית הונדרטוואסר במרחק כמה מאות מטרים מזרחה משם. שניהם צבעוניים מאוד, מסקרנים ומשעשעים את המתבונן ובשניהם כדאי מאוד לשתות או לאכול בבתי הקפה המקוריים שהוקמו בהם בהשראת האמן.

מסעדות בווינה
בסמטה קטנה מאחורי רובע המוזיאונים נמצאת מסעדת "בוהם" (BOHEME). זו מסעדה מסורתית, עם אוכל וינאי טוב, שעיצובה שואב השראה מיצירות אופרה. על הקירות תלויות כרזות ודפי תווים של אופרות מפורסמות ובמהלך ארוחת ערב אחת שמעתי בה פעמיים ברציפות את האופרה ממנה לקוח שם המסעדה. השירות מצוין והמחיר כעשרים יורו לאדם.
טלפון: 43-1-523-31-73.

ליד נאשמארקט, אחד השווקים הפעילים והצבעוניים בוינה, פועלת מסעדת ארטנר (ARTNER). זו מסעדה חדשה, שנחשבת עכשיו לפופולרית מאוד בווינה. היא מעוצבת להפליא, מלאה מאוד באנשי עסקים שעובדים בסביבה וגאה במיוחד במרתף היינות העשיר שלה. כדאי מאוד להזמין מקום מראש, גם בצהריים.
הכתובת: פלורהגאסה 6.
טלפון: 43-1-503-5033.

בתי מלון
מלון אלטשטאדט (Altstadt) קרוב מאוד לרובע המוזיאונים (מרחק כחמש דקות הליכה). זהו מלון קטן ואיכותי עם 28 חדרים בלבד, בבעלות ובניהול משפחתי. האלטשטאדט אמנם בעל ארבעה כוכבים, אבל התחושה בו היא של מוסד ביתי. הסיבה העיקרית היא שהמלון תופס חלק מבניין מגורים רגיל. במעלית פוגשים את דייריו הקבועים של הבניין ומול אולם הקבלה פועל מכון פסיכואנליטי. זה נותן הרגשה נעימה בעירו של זיגמונד פרויד. ארוחת הבוקר, בחדר שקירותיו אדומים ובפינתו אח, מצוינת. המחירים נעים בין 110 ל- 130אירו ללילה. כתובת Kirchengasse 41 טלפון 43-1-522-66-66.

שואפי הידור ובעלי ממון יגיעו למלון "דאס טריאסט" (Das Triest) ליד נאשמרקט. העיצוב כאן חדשני מאוד, דיוויד בואי, נינה האגן וכוכבים אחרים מופיעים בקביעות ברשימת האורחים ולדברי רונלד האמברגר, אחד ממנהלי המלון, התקציב השנתי לסידורי הפרחים של המלון עומד על 50 אלף יורו. סידורי הפרחים אמנם מדהימים, החדרים יפים ומרווחים ובקיץ יש אפילו גינה משובבת נפש, אבל המחירים בהתאם – החל מ-220 יורו ללילה.

בקצה הזול יותר של הסקאלה אפשר למצוא את "פנסיון סוזאנה". המיקום מצוין – כמה מאות מטרים ממוזיאון האלברטינה. המקום פשוט ונקי מאוד והמחיר כמאה יורו ללילה.
טלפון: 43-1-513-2507.