התמקדות: לפנות את המרחב הפנימי

דבורי גתי-יוסף | ציור: ג'ון פטו, 1885

אכן, עומס פיזי ורגשי עלול להתיש, לדכא, לעצבן ואף לגרום למחלות. ואפשר גם אחרת.
בספרו "התמקדות" (הוצאת "מרקם"), כותב הפסיכולוג האמריקני ד"ר יוג´ין ג´נדליין: "אינך רוצה ליפול אל תוך בעיותיך, לשקוע בהן, להפוך להיות הן. מצד שני, אינך רוצה לברוח מהן, להתעלם מהן, להדחיק אותן. הגישות הללו, בדרך כלל אינן מניבות תוצאות חיוביות. קיימת דרך שלישית מועילה בהרבה. זוהי הפעולה הפנימית של יצירת מרחק בינך לבין מה שמטריד אותך, תוך כדי שאתה עדיין מותיר אותה לפניך. אינך נכנס אל הבעיות. אתה עומד במרחק קצר מהן – רחוק דיו כדי להפסיק את התחושה שהן מוחצות אותך, אך קרוב דיו כדי שתוכלו להרגיש אותן." נשמע פנטסטי? עבור ד"ר עצמאות פרלשטיין, פסיכולוגית קלינית ונציגת שיטת ה"התמקדות" בישראל, זוהי גם דרך טיפול וגם דרך חיים. היא גם מאמינה שכמעט כל אחד יכול להשתמש ולהיעזר בטכניקה פשוטה כדי לבצע את אותה פעולה פנימית של יצירת מרחק, או כפי שנכנה אותה מעתה: "פינוי מרחב". אני מביאה את עיקרי שיחתנו לתועלת הקוראים.

שאלה: בשני משפטים, מהי "התמקדות"?

ד"ר פרלשטיין: "´התמקדות´ היא טכניקה שמהותה יצירת מערכת יחסים ושיתוף פעולה בין האדם ותודעתו, לבין הגוף שחווה ומרגיש. התמקדות מבוססת על ההבנה שהגוף מטבעו יודע מה נכון לו, ויודע להיות בנוחות ובטבעיות בכל רגע, אם האדם מניח לו לעשות זאת.
השלב הראשון בטכניקה הוא ´פינוי מרחב´."

למה צריך "פינוי מרחב"?
"המטרה של פינוי מרחב היא לעזור לאדם להניח את הבעיות בצד כך שהגוף יהיה משוחרר מהן לזמן מה, כדי שהאדם יוכל להתייחס אליהן אחת-אחת ולפתור אותן. תחושות מתח נובעות מכך שכל הבעיות מגובבות באי-סדר בתוך החוויה הפנימית של הגוף.
"בדרך כלל גישת האדם היא לברוח מבעיות, להתעלם ולהדחיק, או ליפול אל הבעיות, לשקוע בהן או להיות מוצף על ידן. גישות אלה לא מניבות פרי. הן רק מגדילות את המתח ועלולות להוות מקור לחרדות לאורך זמן.
"הדרך השלישית היא זו שיוצרת מרחק נוח בין הבעיות שמטרידות, לבין האדם שנושא אותן. זה אומר שהאדם יכול במקום להיכנס לבעיות, לעמוד במרחק נוח מהן בחוויה הפנימית.
"זה נמצא שם, אך יש לגוף הזדמנות לחוש רווחה. זה עוזר לגוף לשאת את המתח ומאפשר לאדם לתפקד טוב יותר לתקופת מה."

איך זה מתבצע?
"אדם שחש מתוח, יעצור, יעשה פאוזה, וישאל את עצמו: מה מטריד אותי? כמו שעושים רשימה לסופרמרקט או כמו שמנקים את השולחן, אני מנסה לזהות את הנושאים. בדרך כלל אוכל לגלות בין נושא אחד לארבעה נושאים שגורמים למתח. אפשר לקחת דף ועט ולערוך רשימה.
"אדם שמרגיש מתח גדול, יכול לדמות את עצמו נכנס לחדר מגובב חפצים באי-סדר, ובפינוי מרחב זה להזיז את החפצים לזמן מה כך שייווצר מרחב נוח שמאפשר נשימה עמוקה. הוא מזהה בעיה לפניו, הוא רוצה להכניס אותה לקופסה שמתאימה לגודל הבעיה, שם עליה כותרת מזהה ומזיז אותה למרחק שהוא נוח. טוב יהיה לנשום נשימה במרווח שנוצר בינו לבין הקופסה בחדר הדמיוני.
"ואז הוא שואל פנימה: האם יש עוד משהו שיוצר את המתח? אם יש בעיה נוספת, שם גם אותה בקופסה שמתאימה לגודלה, שם כותרת, מזיז הצידה ונותן לעצמו זמן לנשום למרווח שנוצר. וחוזר חלילה עם כל מה שמטריד כרגע."

להזיז הצידה, זאת לא עוד דרך להדחיק בעיות?
"לא, משום שאנחנו נמצאים בתשומת לב ובמודעות לבעיות. אנחנו מניחים אותן בצד כדי לאפשר לגוף לחוש את הנוחות והזרימה הטבעית. זו נקודת פתיחה טובה להמשך עבודה עם הנושאים שעלו."

איך ממשיכים לעבוד איתם?
"פינוי מרחב הוא הצעד הראשון בתהליך ההתמקדות, שעוזר להיכנס יותר לעומק הנושאים ומשתמש בתחושות הגוף למטרה זו. אפשר להסתכל על הרשימה הקופסאות/, ולבחור נושא שמרגישים שהוא הכי מטריד כרגע.
לשאול פנימה: איפה אני חווה את זה בגוף?
איזו איכות יש לתחושה? (כבד, צמיג, מכווץ, מעיק, כואב, חסום, קשה וכן הלאה)
כמו מה זה מרגיש? (קשה כמו אבן, כבד כמו טון של משקל על הכתפיים, לוחץ כמו צבת על הראש…)
מה זה זקוק כדי להרגיש יותר טוב?
איך הגוף היה מרגיש ללא הבעיה?
רצוי לשהות קצת בחוויית הגוף ללא הבעיה."

למי יכולה הטכניקה הזאת לעזור?
"פינוי מרחב מתאים לכל גיל, לכל מצב בו האדם חווה לחצים שונים. מניסיון אנחנו יודעים שהגוף נענה לטכניקה הפשוטה הזו. זה יעיל ביותר במצב שהאדם צריך לתפקד, וצצה בעיה או טירדה, למשל בזמן העבודה, תלמידים לפני בחינות, או כשרוצים ליצור ריכוז לכיוון מסוים – למשל, אנשים שרוצים לכתוב או ליצור. ילדים עם פחדים לומדים ´לשים את הפחדים על המדף´. פינוי מרחב נהדר לפני השינה. הגוף לא יכול להיכנס למצב של שינה כשהמוח עובד שעות נוספות ומלא טרדות. להזיז את הטרדות הצידה יכול לזרז את הכניסה לשינה."

את יכולה לתת דוגמה?
"אדם בא לעבודה, חש בתוכו מערבולת ולא יכול להתחיל את משימות היום. הוא שואל את עצמו: מה נמצא בלב המערבולת? הוא מזהה את המריבה הגדולה עם אשתו בבוקר, שם את זה בקופסה גדולה, מזיז את זה הצידה לזמן מה. הוא עדיין חש בתוכו מערבולת. שואל את עצמו: מה עוד יש שם? הוא מזהה דד-ליין של פרויקט שצריך להגיש למחרת. הוא שם גם את זה בקופסה, מזמין את זה לזוז הצידה ונושם במרווח שנוצר. בבדיקה שלישית עולה גם מפגש שצפוי היום עם הבוס ודוח שהבוס מצפה לקבל ממנו, וגם את זה הוא מזיז הצידה. כשהוא בודק בפנים, הוא רואה שהמערבולת שהיתה קודם מרגישה יותר נינוחה והגוף פחות מתוח. אז הוא יכול להסתכל על שלושת הנושאים שעלו, ממקום יותר נינוח, ויכול לברר איזה מהנושאים דורש תשומת לב כאן ועכשיו. הוא לא התעלם, לא ברח, אלא יצר סדר פנימי ומרווח שיכול לשחרר אותו לתפקוד טוב יותר ולטיפול בבעיה ממקום נוח יותר.
"שלב פינוי המרחב מוכיח את עצמו גם בפני עצמו ולא רק כהקדמה לתהליך, והוא גם הקל יותר לביצוע בסגנון ´עשה זאת בעצמך´. אם זה קשה לבד, אפשר להיעזר בחבר שיקשיב, או להצטרף לאחת מקבוצות הלימוד והתרגול שפועלות במסגרת ´המרכז הישראלי להתמקדות´."
תודה לעצמאות, ושיהיה לכם "מרחב פנימי" רב עד הכתבה הבאה בסדרה.