זה כמה חודשים שאני חולמת על טיול נשים לרומניה, במיוחד רומניה כי שם נולדו ההורים שלי, כי זאת שפת האם שלי, כי זה מה שהכי הולך עכשיו – טיול העצמה נשית בחו"ל. אז יצאתי למסע בזמן ברומניה, מסע עם קבוצת נשים שלא הכרתי לפני כן, מסע המשלב סדנאות התפתחות אישית, הפעם זה היה באמצעות המצלמה והמילה הכתובה, שני התחביבים האהובים עלי עד מאוד.
מידע נוסף:
מה שאפיין את הטיול הזה הוא העובדה שלא ידעתי את התכנית מראש, זה איפשר לי תחושה של קלילות וזרימה כי לא דאגתי לכלום, דאגו בשבילי וכל דבר שקרה איפשר לי להיות ברגע מבלי לצפות לדבר.
נופים כפריים ברומניה. מסע בזמן | צילומים בכתבה: קיטי לוי
נחתנו בעיר יאשי ויצאנו לטיול רגלי במרכז העיר. הארמון המפואר והגנים למרגלותיו, עם צלילי המוזיקה הבוקעים מהשבילים בהם פסעתי, השרו עלי תחושה של נינוחות ורוגע. לאחר זמן חופשי הגענו למפגש היכרות במסעדה מקומית, שם כל אחת סיפרה את סיפור חייה בקצרה, מה שגרם לנו מיד להתחבר האחת לשנייה.
הארמון ביאשי
ילדה משתעשעת במי המזרקה בגני הארמון
משם יצאנו במיניבוס עם נהג מקומי לאיזור בוקובינה, לכפר פוטנה, נסיעה של כשלוש שעות. בדרך לכפר ירדנו מהמיניבוס באמצע הכביש, כשגשם מטפטף מעלינו, לקולות השיר של גלי עטרי "תעשי מה שאת אוהבת" קפצנו ורקדנו כמו שרק נשים יודעות להיות ביחד.
הטיול הפגיש לא רק עם הנשים בקבוצה אלא גם עם נשות הכפרים ברומניה
בכפר חיכתה לנו ארוחת ערב מקומית בווילה בוטיק שבה התארחנו במשך ארבעה ימים. השהות בווילה הפכה עד מהרה לתחושה שזה בית "האח הגדול" שלנו, כל אחת הביאה את עצמה, וביחד חווינו עוצמה נשית במיטבה.
השכם בבוקר, לפני שכולן התעוררו, נהגתי לצאת להליכה ברחבי הכפר, לפגוש את הכפריות, דרכן חוויתי את העוצמה הנשית, את הכוח הנשי שקיים מקדמת דנא. הן עובדות את האדמה, חוטבות את העצים, חולבות את הפרות, הכל בכוחות עצמן. היה מרתק לשוחח איתן ברומנית ולשמוע אותן מספרות על חייהן הפשוטים, שנדמה שהזמן עצר מלכת, ויחד עם זאת הן שמחות בחלקן.
הנשים עוסקות בעבודות המשק הקשות, אפילו חוטבות עצים
מדי יום יצאנו לטיולים, הגענו לכפרים ציורים ומנזרים באיזור בוקובינה. ביקרנו בביתה של אורגת שטיחים בנול בכפר סאדובה, פגשנו צוענים בצדי הדרך, מוכרים פירות יער שקטפו – אוכמניות, תותים ופטריות יער, יצאנו לטיול רגלי בחבל ראראו, שמורת טבע מרהיבה ביופייה. נסענו ברכבת קיטור, פגשנו עגלה רתומה לסוס, ראינו כיצד שואבים מים מהבאר ואת המקומיים בתלבושת מסורתית אוכלים ממליגה. זה היה מסע מעורר של כל החושים.
טיול ברכבת קיטור בנופים הירוקים
בערב ציפתה לנו הופעת פולקלור, ריקודי עם רומניים שהתערבבו עם ריקודי העם הישראלים שרקדנו עד כלות בסיומה אכלנו ארוחת ערב מקומית ממבשלת הכפר.
טעמים עם טעם של פעם (וטעם של בית) – בצדי הדרכים, בשווקים ובמסעדות המקומיות
רגע לפני שחזרנו, עצרנו לשופינג, כי נשים חייבות קניות… התחבקנו והבטחנו זו לזו שנשמור על השבט הנשי שנולד בנופים הקסומים של רומניה.
נחמה שטילמן הגיב:
לקרא את הכתבה ורק לרצות להיות שם כבר מחר……
בהחלט משכנע .
תודה