בארץ חמה ויבשה כשלנו, עצים מתקבלים תמיד בעין יפה, אבל קשה לצפות להפתעות של ממש בתחום הזה. לעומת זאת, ברחבי העולם גדלים כמה עצים שישאירו אתכם נפעמים וחסרי נשימה. ליקטנו פה כמה עצים נפלאים במיוחד, שמפגש איתם יכול לשפר כל טיול. באובב: זיכרונות מאפריקה אנטון דה סנט אכזיפירי הזהיר ילדים מפניו בספרו הנפלא "הנסיך הקטן" ("ילדים, היזהרו מעצי הבאובב"), ונחום גוטמן תיאר אותו כ"כרובית ענקית" בספר "בארץ לובנגולו מלך זולו". מסוכן לכוכב הלכת או דמוי כרובית, אין ספק שהבאובב מותיר את המתבונן נפעם. זהו אחד העצים הגדולים בעולם, שיכול לצמוח לגובה של 30 מטר ולרוחב של 11 מטר. למראה המיוחד של הגזע אחראית היכולת של הבאובב לאגור כמויות אדירות של מים בגזע, דבר המאפשר לו לשרוד גם בתנאים יובש קיצוניים. מקורו של עץ הבאובב באי מדגסקר, מול חופיה הדרום-מזרחיים של אפריקה, ומכאן הוא התפשט אל תוך היבשת ולאיים צפוניים יותר, דוגמת זנזיבר. לאוסטרליה הגיע הבאובב דרך פירות שנשאו ספנים בכליהם. עצי באובב במדגסקר. לכל אחד חלקי העץ יש שימוש אחד הדברים המופלאים בבאובב, מלבד מראהו יוצא הדופן, הוא שלכל אחד מחלקיו יש שימוש: העלים והשורשים משמשים להכנת תרופות טבעיות כנגד כאבי בטן, מהקליפה הסיבית אורגים חבלים, השרף משמש כדבק, הזרעים הם מקור מזון זמין ובריא. פרי הבאובב, שצורתו מזכירה מלפפון, אהוב במיוחד על קופים, ועל כן העץ זכה לכינוי "עץ לחם הקופים".
נחום גוטמן דימה את עצי הבאובב לכרובית ענקית | צילום: Daniel Montesino, flickr פיקוס בנגלי: עץ שהוא גם חורשה עצי הפיקוס מוכרים היטב בישראל, עם עלוותם הירוקה, גזעיהם העבים, ובעיקר פירותיהם האדומים, שבעונה נושרים ומכתימים את המדרכות ואת המכוניות החונות מתחתם. יש כמה מינים וזנים של פיקוסים, בהם הפיקוס הבנגלי המרשים, שאת הראשון הביא לישראל קרל נטר, אשר שתל אותו במקווה ישראל, המוסד שבראשו עמד. היום הפיקוס הזה, שגילו מעל 120 שנה, מרהיב במראהו.
עץ שהוא יער בפני עצמו. עץ הבניאן בבנגל | צילום: Kiran Gopi, GFDL מוצאו של הפיקוס הבנגלי בתת היבשת ההודית, שם הוא גדל לממדים מרשימים ביותר. למעשה, עץ הבניאן ההודי (Indian Banyan) כפי שהוא מכונה, הוא העץ בעל הנוף הרחב והגדול בעולם. הוא מצמיח שורשי אוויר, וכאשר אלו מגיעים לקרקע הם משתרשים והופכים לגזעים התומכים בעץ המקורי. התוצאה – עץ אחד שנראה כמו חורשה שלמה. בהודו מיוחסות לעץ הזה תכונות של קדושה ופעמים רבות מקימים מתחתיו מקדשים.
פיקוס בנגלי בהוואי | צילום: Billy Crafton, flickr
הפיקוס שקרל נטר נטע במקווה ישראל | צילום: ד"ר אבישי טייכר זהירות, כדורי תותח נופלים! אם יש עץ שכדאי להימנע מישיבה תחתיו, זהו העץ המדהים הזה, שמקורו ביערות הגשם של אמריקה המרכזית והדרומית. שמו המדעי Couroupita guianensis, אבל הוא מוכר יותר בשמו הפופולרי – עץ כדורי התותח (Cannonball Tree) על שום פירותיו הענקיים שצורתם העגולה וקליפתם הקשיחה מזכירה כדורי תותח. גם פגיעתם של הפירות האלה מסוכנת בדומה לנשק – כל פרי שוקל כמה קילוגרמים ונפילה שלו מגבוה על ראשו של אדם, עלולה לגרום לפציעות קשות ואפילו למוות. מסיבה זאת נמנעים לשתול את העצים האלה סמוך לשבילי הליכה או לשים מתחתם ספסלי ישיבה.
עץ כדורי התותח, שפירותיו עגולים וקשחים | צילום: Christopher hu, flickr
אבל זה עוד לא הכל: הפירות, הגדלים בצמוד לגזע, מפיצים ריח איום ונורא, בעיקר בלילות. גם הפרחים המרהיבים, שגדלים בקבוצות ענקיות, מפיצים ריח מוזר, אם כי גרוע פחות מזה של הפירות. ברפואה עממית משתמשים בחלקים שונים של העץ לריפוי שלל תחלואים: בפירות משתמשים לניקוי פצעים מוגלתיים, מהעלים מפיקים חומר אנטי בקטריאלי, מהגזע מפיקים חומר להקלת הצטננות ולעיסה של עלים צעירים אמורה להקל על כאבי שיניים. הפרחים המרהיבים של העץ מפיצים ריח מוזר | צילום: Scott Zona, flickr למרות שמקורם בטבע הוא במרכז אמריקה, אפשר למצוא את העצים הללו במקומות רבים בעולם, בהם תאילנד וסרי לנקה, שם ניתן לראותם נטועים מסביב למקדשים בודהיסטים רבים.
שלט המזהיר מפני פירות של עץ כדורי התותח | צילום: Andrew Laing, flickr
עץ דם הדרקון: חבר מעולם אחר בסוקוטרה, אי באוקיינוס ההודי כ-350 ק"מ מדרום לתימן לה הוא משתייך, גדלים לא מעט עצים מוזרים, כולם אנדמיים. המפורסם שבהם הוא עץ דם הדרקון (Dragon’s Blood Tree), הנקרא כך על שום השרף האדום כדם שהוא מגיר. מהשרף הזה מפיקים צבע המשמש לקוסמטיקה וכן חומרי חיטוי לניקוי הפה והשיניים. על פי אמונה עממית, בכוחו של השרף להחזיר אהבות אבודות ולהרעיף כסף על המשתמשים בו. עץ דם הדרקון הגדל רק באי סוקוטרה | צילום: Boris Khvostichenko העלים, שיכולים להגיע לאורך של 60 ס"מ, צומחים בקבוצות צפופות בקצות הענפים ויוצרים צמרת רחבה ושטוחה הנראית כמו מטריה. העצים האלו, בעלי הצורה הייחודית, תורמים למראה החייזרי של האי הצחיח.
עצי דם הדרקון תורמים למראה החייזרי של האי | צילום: אייסטוק
גנרל שרמן ויער הענקים גנרל שרמן הוא אחד העצים הגבוהים, הרחבים ומאריכי הימים ביותר בעולם. והוא לא לבד: הוא צומח באזור המכונה יער הענקים (Giant Forest) בשטח הפארק הלאומי סקוויה (Sequoia National Park) שברכס הסיירה נבדה במזרח קליפורניה. מסביבו מיתמרים עוד עצים רבים לגובה של מאות מטרים. עץ הסקוויה הענקית המכונה גנרל שרמן | צילום: Jim Bahn, flickr עצי הסקוויה הענקית בהחלט מצדיקים את שמם. הכל ענק אצלם: הם נחשבים לעצים הגדולים בעולם מבחינת נפח, גובהם המרבי מגיע ליותר מ-90 מטר והם יכולים להגיע לגיל מופלג של 3,000 שנה. העץ המכונה גנרל שרמן, על שמו של המפקד הנערץ ממלחמת האזרחים האמריקאית (שגם טנק אמריקאי קיבל את שמו), הוא בן 2,700-2,500 שנה – כבר לא תינוק, אבל בהחלט לא בסוף דרכו.
החברים של שרמן: יער הענקים בפארק סקוויה | צילום: Rose Robinson, flickr העץ של טולה: עתיד לוט בערפל הסתכלו על הגזע הזה, השייך לעץ מסוג ברוש מונטזומה, העומד בחצר כנסייה בעיירה סנטה מריה דל טולה (Santa María del Tule), כעשרה ק"מ מוואחקה (Oaxaca) שבדרום מקסיקו:
גזעו של העץ בסנטה מריה דל טולה. בדיקות DNA הוכיחו שמדובר בעץ יחיד | צילום: Gengiskanhg, GFDL
58 מטרים של מפרצים, בליטות, שקעים ויבלות של גזע מורכב כל כך עד שרבים חשבו כי זהו אינו עץ יחיד אלא כמה עצים שגזעיהם התחברו. אבל בדיקת DNA הוכיחה מעל לכל ספק שזהו עץ בודד, שגילו מוערך בכ-1,500 שנה והוא מספר סיפור ארוך ומרתק. כל כך מרתק, עד שמקסיקו הגישה בקשה לאונסק"ו לכלול את העץ ברשימת אתרי המורשת העולמית (בקשה שטרם אושרה). הכנסייה של טולה מתגמדת ליד העץ | צילום: Alejandro Mejía Greene, flickr
אלא שגורלו של הברוש אדיר הממדים הזה אינו מובטח: בשנים האחרונות הוא סובל מתחלואים שונים, תוצאה של מחסור כרוני במים ושל זיהום אוויר שיוצרות אלפי המכוניות שעוברות ביום בכביש המהיר הסמוך. קרקס העצים יש כל מיני תחביבים בעולם, חלקם נפוצים ומוכרים, אחרים מוזרים ואקסצנטריים, כמו זה של אקסל ארלנדסון, חוואי אמריקאי ממוצא שוודי. ארלנדסון, שמת ב-1984 בגיל 80, נהג לעצב את העצים שגדלו בחוותו שבקליפורניה. מה שהתחיל כתחביב הפך עד מהרה לעסק, כשארלנדסון החל להציג את מה שכינה "קרקס העצים" – Tree Circus- בפני מבקרים, ששילמו עבור הזכות לחזות ביצירות המעוצבות (יש שיגידו מעוותות) הללו. עץ בעיצובו של ארלנדסון | צילום: Jay Peeple, flickr
לפני מותו מכר ארלנדסון את אוסף העצים שלו למיליונר, אשר העביר אותו בשלמותו אל פארק השעשועים שלו בעיר גילרוי שבקליפורניה. המבקרים בגני גילרוי (Gilroy Gardens) יכולים גם היום לראות את קרקס העצים המוזר הזה. עוד עץ מתוך "קרקס העצים" | צילום: vladi22
|