תפריט עמוד

הנגב פורח בחורף

שתפו:
החלמונית הגדולה
החלמונית הגדולה, הבולטת למרחק בשל צבעה, צהוב-חלמון זוהר, מקדימה לפרוח. היא פורחת בחודשים אוקטובר – דצמבר ובחודש נובמבר הפריחה בשיאה. זהו פרח גדול (15-10 ס"מ) וייחודו בכך שהוא יוצא ישר מתוך הקרקע וחלקו התחתון טמון באדמה. יופיו של הפרח , שמושך אליו "עולים לרגל" שרוצים לחזות בפריחתו, מרשים במיוחד על רקע העובדה שהוא נוטה לפרוח במרבדים באזורים בהם הנוף קמל ואפור. בנגב גדל הפרח בסדקים במשטחי סלע. באזור הנגב אפשר לראות את החלמונית הגדולה בנחל אלות, ביער להב, ביער יתיר, ברכס בוקר ובשמורת חלמוניות ירוחם שבה נצפים ריכוזי החלמוניות הגדולים והמרשימים בהר הנגב.

צבעוני המדבר
פרח דמוי גביע בעל שישה עלי עטיף צבעוניים. צבעו אדמדם, עם פסים שחורים עדינים. הוא פורח בחודשים פברואר – מרץ. ניתן לראותו בנגב הצפוני, במדבר יהודה ובהר הנגב. ריכוזים יפים שלו יש באזור מכתש רמון, בנחל צין העליון, בבורות לוץ ובנחל נוקד (נחל העץ) ברמת הנגב.

אירוס הנגב
פרח מפואר זה הוא הדרומי ביותר מקבוצת אירוסי ההיכל. צבעו כחול-סגול ועליו צרים וקשתיים. ניתן לראותו פורח בחודשים פברואר- מרץ בחולות הנגב המערבי. זהו אחד הפרחים היפים והמרשימים בארץ. גובה הגבעול נע בין 35-10 ס"מ וגודל הפרח מגיע עד ל- 12 ס"מ. ניתן לראות ריכוזים יפים שלו בקרבת קיבץ ניר יצחק, בדרך השדות שבחבל הבשור ובנחל הבשור.

כלנית מצויה
הכלנית המצויה היא פרח ממשפחת הנוריתיים, אחד מכ-120 המינים של הסוג כלנית. הכלנית היא מהפרחים האהובים על הישראלים, בשל צבעה האדום העז ובשל מרבדי הפריחה המרהיבים שיוצרות הכלניות בחורף. למרות שהצבע האדום הוא סימן ההיכר של הכלניות, יש גם כלניות לבנות, כחולות, ורודות וסגולות. הכלנית פורחת בחודשים ינואר עד מרץ, ונפוצה מצפון הארץ עד צפון הנגב. בנגב ניתן לראות מרבדי פריחה אדומים של כלניות באזור שמורת בתרונות בארי ופארק הבשור.

רותם המדבר
שיח מדברי בעל ענפים ירוקים וחסרי עלים רוב השנה. בעת פריחתו בתקופת החורף הוא מתכסה בתפרחת מרהיבה של פרחים פרפרניים קטנים, לבנים עם כתם קטן בצבע בורדו. הפרחים מלאים בצוף ופריחתו שופעת ריח מתוק. באזור הנגב השיח שכיח בשטחי החולות שבצפון הנגב וערוצי נחלים בכל האזור המדברי. ניתן לחזות בפריחתו בסוף ינואר ובמהלך פברואר.

נרקיס מצוי
לנרקיס המצוי, "מלך הביצה", שישה עלי כותרת לבנים ועטרה צהובה – חומה, והוא ידוע בריחו המתוק החזק. בניגוד לצמחי בצל אחרים, לנרקיס אין שושנת עלים ועליו מסודרים בשני טורים נגדיים ומקבילים. בישראל גדלים שני זנים של נרקיס מצוי, "זן הביצה" שגדל בקרקעות כבדות בעמקים ופורח בחודשים ינואר-פברואר ו"זן ההר" שגדל בכיסי סלע ופורח בחודשים אוקטובר עד דצמבר. באזור הנגב גדל הנרקיס המצוי בריכוזים קטנים, בחודשים דצמבר – ינואר. נרקיסים בנגב ניתן לראות בין היתר בנחל חצץ ובנחל דימונה. נרקיסי הר הנגב מצליחים לשרוד הודות למקום גידולם – מתחת לשכבות סלע גיר קשה התורמות מי נגר רבים לקרקע שתחתם. את ריכוזי הנרקיסים יש לבקר בשבתות שכן חלק מהם נמצאים בשטחי אש.

כדן סגול

צמח קטן, בגובה של 10 סנטימטרים, בעל בצל. העלים דקים ומלבלבים לאחר הגשמים הראשונים, מביניהם יוצאים עמודי תפרחת עליהם תלויים פרחים קטנים בצורת כד שראשו נוטה כלפי מטה וצבעו סגול עמוק. הכדן הסגול גדל בכל אזורי הארץ, ופורח בין דצמבר למרץ. בנגב הצפוני הוא פורח בדרך כלל רק בחודש פברואר, לאחר גשמי ברכה. בנגב ניתן לראותו במפער המכתש הגדול.

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: