המדינות הבלטיות: טיול באירופה הפחות מוכרת

קשה להאמין שיש עדיין אזורים באירופה שהישראלים פחות מטיילים בהם, אבל המדינות הבלטיות בהחלט נמצאות מחוץ למסלול הטיולים הרגיל של רובנו. מהן המדינות הבלטיות, היכן הן נמצאות ומה אפשר לראות שם? בואו נצא לדרך:

נתחיל בהיסטוריה על קצה המזלג. הכינוי "המדינות הבלטיות" ניתן לשלוש מדינות השוכנות לצד הים הבלטי בצפון-מזרח אירופה: ליטא, לטביה ואסטוניה. השלוש, שהיו בעבר חלק מהאימפריה הרוסית, זכו לעצמאות ב-1918, אחרי מלחמת העולם הראשונה. אולם העצמאות לא נמשכה זמן רב. ב-1939, בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, בין גרמניה הנאצית לברית המועצות, המדינות הבלטיות סופחו לברית המועצות. שנתיים לאחר מכן גרמניה כבשה אותן וב-1944 הן חזרו לשליטת ברית המועצות. רק ב-1991, חודשים אחדים לפני התפרקות ברית המועצות, הכריזה כל אחת מהשלוש על עצמאותה. בשלב הזה החלו המאמצים לחבור למערב אירופה, ואלה נשאו פרי: ב-2004 המדינות הבלטיות התקבלו כחברות בנאט"ו וכחודש וחצי לאחר מכן צורפו לאיחוד האירופי. מה שאומר, שאין צורך בהצגת דרכון במעבר בין המדינות הבלטיות לחברות אחרות באיחוד האירופי (אם כי בכניסה אליהן מישראל יש כמובן צורך בדרכון).

הולנד? ממש לא! טחנות רוח ובתים כפריים באי סאראמה, הגדול באיים של אסטוניה | צילומים: שאטרסטוק

לאורך השנים ההתייחסות לשלוש המדינות הבלטיות היא כאל מקשה אחת, ואכן הדמיון ביניהן רב, אבל בהחלט יש גם הבדלים רבים. כדי להכיר אותן טוב יותר, נתחיל בצפון, באסטוניה, ונרד דרומה – ללטביה וליטא.

אסטוניה: הנמר הבלטי

אסטוניה (Estonia) היא הקטנה מבין השלוש והצפונית שבהן, והיא גם המקורבת ביותר מבחינה כלכלית, מדינית ותרבותית לצפון ולמערב אירופה, בעיקר לפינלנד. אסטוניה היא גם החזקה מבין השלוש מבחינה כלכלית, עם אחוזי צמיחה מרשימים וללא חובות ציבוריים (למעשה, היא המדינה עם מספר החובות הנמוך ביותר בכל האיחוד האירופי). החוזק הפיננסי והעובדה שחברות טכנולוגיה רבות קבעו בה את בסיסיהן העניקו לה את הכינוי "הנמר הבלטי" (על משקל הנמרים של אסיה – הונג קונג, סינגפור, דרום קוריאה וטייוואן).

חוף סלעי בצפון אסטוניה

שטחה של אסטוניה כפול משטח מדינת ישראל, אולם חיים בה רק כמיליון וחצי תושבים, וחלקים ניכרים ממנה מכוסים ביערות. זוהי מדינה שטוחה ברובה, עם רמות נמוכות, מישורים ועמקים. קו החוף שלה ארוך מאוד, כמעט 4.000 ק"מ (לשם השוואה, אורכו של חוף הים התיכון בישראל הוא 196 ק"מ), ויש בו לשונות ים ומפרצים רבים. מול חופי אסטוניה פזורים איים רבים, וכדאי מאוד לבקר בכמה מהם במהלך הטיול.

לאן כדאי לטייל באסטוניה?

עיר הבירה של אסטוניה, טאלין (Tallinn), היא מקום מושלם לביקור ראשון במדינות הבלטיות ואחריו יש סיכוי שתרצו לחזור שוב ושוב. זוהי עיר יפהפייה, השוכנת על חוף הים הבלטי, מצדו השני של המפרץ הפיני ממש מול הלסינקי, בירת פינלנד. מרגע שתגיעו, ספק אם תצליחו להניח את המצלמה: העיר העתיקה פוטוגנית להפליא, עם חומות מרשימות, כנסיות עתיקות, סמטאות צרות ובתים נאים מימי הביניים. למרות המראה העתיק, טאלין היא עיר עכשווית ותוססת, עם מסעדות מצוינות, מלונות בוטיק טובים ושירותי תיירות איכותיים, והכל במחירים נמוכים מאלה של ערי בירה מערב אירופיות, ודאי מאלה של הלסינקי. יש לקוות שכל היתרונות האלה לא יהיו בסופו של דבר בעוכריה, שכן כמויות גדולות מדי של תיירים יעמיסו על התשתיות ויפגמו ברווחת התושבים (כמו שקורה, למשל, בפראג או ונציה).

טאלין, בירת אסטוניה. אי אפשר להניח את המצלמה…

בצפון אסטוניה, במרחק נסיעה לא ארוכה מטאלין, נמצאת שמורת לאהמה (Lahemaa), השמורה הראשונה במדינות הבלטיות שהוכרזה כפארק לאומי. השמורה מרכזת את תמצית היופי האסטוני: חופים ומפרצים, אגמים ויערות, כפרים קטנים ובאופן מפתיע – גם לא מעט גלריות ומוזיאונים מצוינים. אפשר להגיע לשמורה במסגרת טיול יום מטאלין או לבלות בה כמה ימים שלווים, ללון במלונות כפריים, לטייל ברגל, לרכוב על סוסים ולבקר באתרים היסטוריים.

נוף בשמורת לאהמה

מעבר לטיול באסטוניה היבשתית, כדאי מאוד לבקר לפחות באחד מ-1,500 האיים השייכים לה. הגדול והמתויר שבהם הוא סאראמה (Saaremaa). באי, המאופיין בנוף שטוח וחופים סלעיים, יש תופעה מעניינת במיוחד: מקבץ של תשעה מכתשים שנוצרו כאשר מטאוריט נפל על האי לפני אלפי שנים.

האי סאראמה, הגדול והמתויר מבין איי אסטוניה

מלבד רחצה בחופים (מי שרגיל לים התיכון יופתע מעט: בשיא הקיץ טמפרטורת המים של הים הבלטי לא עולה על 20 מעלות, בחורף כמובן קר בהרבה – בין אפס לארבע מעלות צלסיוס), אפשר גם לצאת לטיולים בטבע השופע, שבו מגוון גדול של צמחים, בהם מינים רבים של סחלבים. אל סאראמה אפשר להגיע במעבורת היוצאת מהעיר וירטסו (Virtsu), הממוקמת בחוף המערבי של אסטוניה.

לטביה: חשיבותה של רצינות

כריסטין רו, בכתבה של ה-BBC, הציעה דרך מעניינת להבין את אופיים של תושבי לטביה (Latvia): היא מתארת סיפור קומיקס מקומי, שגיבורו מציץ מהחלון, רואה שמיכה עבה של שלג מכסה את הרחובות ומחייך חיוך נדיר. "יום מצוין לצאת החוצה, במזג אוויר כזה אין סיכוי שאפגוש מישהו ברחוב", אומרת הבועה המצוירת מעל ראשו. אפילו בריגה, בירת לטביה, יש אווירה שקטה ורצינית ומקומיים שהולכים יחדיו ברחוב או יושבים בבית קפה לא ידברו בקולי קולות או יפרצו בצחוק מתגלגל. רו מציינת שהאיפוק הזה מתבטא אפילו בפסטיבל השירה והמחול המפורסם של לטביה, שבמהלכו יש הופעות של אלפי זמרים ולהקות, שכן הוא מתרחש רק אחת לחמש שנים, כאילו צהלות ושמחה אינם משהו שניתן לחוות בכל שנה. כמובן שלשקט והמופנמות האלה יש יתרון גדול למי שמחפש לשנות אווירה מהחום (תרתי משמע) המזרח תיכוני.

רגע של מנוחה והרהורים בפארק הלאומי קמרי בלטביה

לאן כדאי לטייל בלטביה?

ריגה (Riga), בירת לטביה, היא הגדולה בין שלוש ערי הבירה של המדינות הבלטיות. היא ממוקמת על חוף הים הבלטי, בשפך נהר דאוגבה. השיטוט ברובע העתיק הוא חגיגה של ממש לאוהבי אדריכלות, שכן בריגה יש את הריכוז הגדול ביותר באירופה של בניינים בסגנון אר-נובו. זוהי עיר תרבותית מאוד, עם מוזיאונים מעולים (אל תחמיצו את מוזיאון האמנות הממוקם בבניין הבורסה, Art Museum Riga Bourse), האופרה הלאומית של לטביה, התיאטרון הרוסי והספרייה הלאומית. בשטחו של מה שהיה גטו ריגה בתקופת מלחמת העולם השנייה נמצא מוזיאון גטו ריגה, הכולל שחזור של רחוב ובו שמותיהם של 75 אלף יהודי לטביה שנספו בשואה.

כיכר יפהפייה בעיר העתיקה של ריגה

אולי דווקא בגלל המופנמות של המקומיים, מתחת לפני השטח פורחת בריגה סצינה סוערת, עם מסעדות נושאיות שחלקן גובלות בביזאר ומועדונים מחתרתיים. חובבי קניות מכל הסוגים ימצאו את מבוקשם בשוק העירוני המקורה, הגדול מסוגו במדינות הבלטיות, או לחלופין, במרכז הקניות Domina, אף הוא הגדול במדינות הבלטיות, עם עשרות רבות של חנויות עם מותגים מקומיים ובינלאומיים.

אוהבי אדריכלות יחגגו בריגה, עם כמות גדולה במיוחד של בניינים בסגנון אר-נובו

כחצי שעה נסיעה מריגה נמצאת עיר הנופש יורמלה (Jūrmala), המושכת נופשים רבים מלטביה עצמה ומהמדינות השכנות, שבאים לבלות בחופים החוליים הרחבים ובאתרי המרחצאות והספא המקומיים (הזדמנות להתפנק בבריכת זרמים ובעיסוי מקצועי במחירים נוחים). יורמלה שוכנת על חוף הים, בפאתי הפארק הלאומי קמרי (Ķemeri National Park) שרוב שטחו מכוסה ביערות ובביצות. בפארק יש מסלולי הליכה יפים, אחד מהם וכדאי מאוד גם לטפס לראשו של מגדל תצפית למראה יפה של נופי השמורה. בשטח הפארק נובעים מעיינות מינרליים וגם כאן הוקמו אתרי ספא המעניקים טיפולים שונים, כולל טיפולי בוץ מהבוץ המקומי.

חוף ביורמלה, עיר נופש פופולרית עם חופים חוליים רחבים

בדרום לטביה, באזור חקלאי פורה בין שני נהרות, נמצאת העיירה באוסקה (Bauska) שבה יש טירה מרשימה מהמאה ה-15. מהטירה המקורית נותרו רק שרידים, אבל הארמון שנבנה בשטחה בתקופה מאוחרת יותר שופץ ושוחזר ויש בו מוזיאון ובית קפה וממנו נשקף נוף יפה של האזור. במאה ה-19 חייתה בבאוסקה קהילה יהודית גדולה ומשגשגת, בין השאר יצא ממנה הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה), שהיה הרב הראשי האשכנזי הראשון בישראל ומאבות הציונות הדתית. במוזיאון המקומי יש תצוגה המוקדשת להיסטוריה של יהדות באוסקה.

טירת באוסקה

ליטא: המרכז הגיאוגרפי

ליטא (Lietuvos Respublika בליטאית, Lithuania באנגלית) עברה שנים לא פשוטות בתחילת דרכה כמדינה עצמאית בראשית שנות ה-90. היא היתה הראשונה מבין הרפובליקות הסובייטיות שהכריזה על עצמאות, דבר לא התקבל בעין יפה על ידי הרוסים. טנקים רוסים נכנסו לווילנה, בירת ליטא, וחיילים תפסו כמה בניינים ציבוריים. הליטאים הגיבו במחאה שקטה (למעשה, כל המדינות הבלטיות הביעו את התנגדותן לשלטון הרוסי בהפגנות שלוות ומחאות לא אלימות), מה שלא עצר בעד הרוסים להרוג ולפצוע אזרחים לא חמושים. התנועה לעצמאות ליטא לא ויתרה ובמשאל עם יותר מ-90% מתושבי המדינה הצביעו בעד עצמאות. בסופו של דבר ברית המועצות, שהיתה בשלבי התפוררות מתקדמים, הכירה בעצמאותה של ליטא. לאחר שקיבלה את עצמאותה, ליטא החלה בתהליך הפרטה מאסיבי ובשורה של צעדים כלכליים שהתבררו כשגויים, מה שהביא למצב כלכלי רעוע, שממנו עדיין לא התאוששה. היחסים שלה עם מערב אירופה פחות חמים מאלו של אסטוניה, והיא מנהלת קשרי מסחר בעיקר עם רוסיה, פולין, אוקראינה ובלרוס.

נוף טיפוסי בליטא: ארץ מישורית, ירוקה מאוד, עם הרבה מים

הנופים בליטא מזכירים את אלו של שכנותיה הבלטיות: רמות, מישורים ועמקים, הרבה אגמים, נהרות ואזורי ביצות ושטחים מיוערים נרחבים. פרט קטן אך מרתק: בליטא נמצא המרכז הגיאוגרפי של יבשת אירופה.

לאן כדאי לטייל בליטא?

וילנה (Vilnius), בירת ליטא, ממוקמת בדרום המדינה, במפגש הנהרות וילניה ונריס. בשונה מערי הבירה הבלטיות האחרות, וילנה אינה נמצאת על חוף הים הבלטי, ולמעשה, מסיבות היסטוריות, היא אינה ממוקמת במרכז המדינה. למרות שאין לה את השיק והזוהר של ערי בירה אחרות באירופה, המבקרים בה יגלו קסם רב. ברובע העתיק, מהמאה ה-14, כיף לשוטט בסמטאות הצרות, ללכת לאיבוד ולמצוא שוב את הדרך, לשבת בבית קפה בכיכר קטנה ולהתפעל מהבניינים הבארוקיים – דוגמה נאה במיוחד הוא ארמון הדוכסים הגדולים ששופץ ושוחזר להפליא בשנת 2013.

וילנה אולי חסרה את השיק והזוהר של ערי בירה אירופאיות אחרות, אבל היא מלאת קסם

אי אפשר לבקר בווילנה בלי להתייחס לעבר היהודי. בעיר, שכונתה "ירושלים דליטא", היתה קהילה יהודית משגשגת והעיר היוותה מרכז ללימודי תורה, שמשך אליו מלומדים ורבנים מרחבי אירופה. הרב אליהו בן שלמה זלמן, "הגאון מווילנה", חי ופעל בעיר במאה ה-18. בסוף המאה ה-19 יהודים היוו כמעט מחצית מתושבי וילנה. הכיבוש הנאצי הביא לסופה של הקהילה המפוארת, וכמעט כל יהודי העיר נרצחו. לרוצים להעמיק בסיפורה של יהדות וילנה כדאי לבקר במוזיאון היהודי הגאון מווילנה (כתובת: Naugarduko 10), בתערוכה של  שואת יהודי ליטא בבית הירוק (כתובת: Pamėnkalnio g. 12) ובבית הכנסת הכוראלי, היחיד ששרד מתוך יותר מ-100 בתי כנסת שהיו בעיר בעבר.

בית הכנסת הכוראלי. בעבר היו בווילנה יותר מ-100 בתי כנסת, כיום זהו בית הכנסת היחיד שנותר בעיר | צילום: Kamil Saks / Shutterstock.com

כ-30 ק"מ ממערב לווילנה נמצאת העיר המקסימה טרקאי (Trakai), הממוקמת על חצי אי, מוקפת באגמים. האתר המפורסם ביותר בטרקאי הוא הטירה המרשימה שנמצאת על אי בלב אגם גאלבה. בטירה, שעברה שיפוץ ושיחזור, יש מוזיאון גדול עם מוצגים היסטוריים רבים ובחצרה מתקיימים אירועים ומופעים. אל הטירה מוביל גשר עץ צר כך שקל להגיע אליה ברגל מהעיר.

הטירה בטרקאי ניצבת על אי קטן באגם וגשר עץ צר מוביל אליה מהעיר

בעבר התגוררו בטרקאי יהודים רבים ולצדם משפחות של קראים (זרם ביהדות שמקבל רק את עקרונות התורה שבכתב). הנאצים, שפסקו כי הקראים אינם יהודים, לא פגעו בהם וגם היום אפשר לראות בטרקאי את בתי העץ שלהם, עם שלושה חלונות בחזית המסמלים את נאמנותם לאלוהים, לערכי המשפחה ולשלטון המקומי. בעיר יש גם בית כנסת קראי ומוזיאון לתולדות הקראות בליטא.

כ-130 ק"מ מדרום-מערב לווילנה נמצא אתר יוצא דופן, שיעניין חובבי היסטוריה וביזאר. גרוטאס פארק (Grūtas Park) נמצא בלבה של שמורת יער ירוקה. ברחבי הפארק מוצגים 86 פסלי ענק של מהפכנים קומוניסטים ומנהיגים סובייטיים, בהם לנין, סטלין, ראשי המפלגה הקומוניסטית של ליטא ורבים נוספים.

פסל של לנין, אחד מ-86 פסלים של מנהיגים קומוניסטיים בגרוטאס פארק | צילום: Bokstaz / Shutterstock.com

את האתר הלא צפוי הקים בשנת 2001 (כעשור לאחר שליטא השתחררה מעולה של ברית המועצות) איש עסקים  מקומי – לבקשתו, הממשלה העניקה לו עשרות פסלים שהורדו, הופלו או נזרקו מכיכרות וממבני ציבור ברחבי המדינה לאחר קבלת העצמאות. מלבד פסלים, בפארק יש גם מתקני משחק לילדים, פינת חי ומסעדה.