דואגים לסביבה: היישובים הכי ירוקים בארץ

ההתחממות הגלובלית, שהשפעותיה מורגשות גם בחיי היומיום שלנו, אחראית לכך שהמילה ירוק הפכה ליותר מסתם ססמה, ויותר ויותר אנשים מאמצים את האקולוגיה כדרך חיים. המגמה הזו לא פסחה על ישראל, והיא באה לידי ביטוי, בין היתר, בהקמה של יישובים אקולוגיים ובניסיונות של רשויות מקומיות להפוך לידידותיות עד כמה שאפשר לסביבה.

אבל מה זה בעצם "ידידותי לסביבה"? והאם השימוש במילה "ירוק" הוא בסך הכל תעלול שיווקי מוצלח? התשובה מורכבת. עד לפני שנים לא רבות התפיסה המקובלת היתה שיישוב ירוק פירושו יישוב כפרי מבודד, שעושה שימוש באנרגיה חלופית, תושביו גרים בבתים צמודי קרקע הבנויים מחומרים ממוחזרים ומגדלים ירקות בגינה ותרנגולות בחצר. בשנים האחרונות התפיסה הזאת השתנתה, ולא תמיד מה שנראה ירוק, הוא בהכרח ידידותי יותר לסביבה. מגורים בסביבה כפרית אולי עושים פלאות לאיכות החיים של התושבים, אבל לא בהכרח תורמים לאיכות הסביבה. למעשה, מגורים בסביבה כפרית אחראים להידללות של שטחים פתוחים, לסלילת כבישים ולהקמת תשתיות עבור כמות קטנה של אנשים ולשימוש מוגבר ברכבים פרטיים מזהמים, שכן בהיעדר תחבורה ציבורית יעילה, זאת הדרך היחידה להגיע למקום העבודה. הטענה המקובלת כיום היא שאם כולם יעזבו את הערים ויעברו להתגורר בכפר, לא יהיו יותר שטחים פתוחים.

המגורים בישוב כפרי קטן מבטיחים איכות חיים לתושבים, לא בהכרח לסביבה | צילומים: שאטרסטוק

בעיר, לעומת זאת, יש מפעלים מזהמים, פקקים ורעש, אבל במגדל אחד אפשר לאכלס כפר קטן שלם. הכל נמצא בהישג יד ואפשר להגיע כמעט לכל מקום ברגל או בתחבורה ציבורית. כמובן שבעיר צריך להתאמץ יותר בשביל להיות ירוק, והיום עוד ועוד ערים מבינות את זה ונרתמות למאמץ הסביבתי כדי לספק לתושביהן את איכות החיים הנגזרת ממגורים ביישוב ירוק. רשויות רבות יותר מבעבר מקפידות על בנייה ירוקה, על מיחזור, על פיתוח תחבורה ציבורית ועל שטחים ירוקים. אבל גם כאן מדובר בסוגיה מורכבת: אין בארץ ערים שהן ירוקות במאה אחוז, כיוון שמרבית הערים הגדולות סובלות מזיהום במידה זו או אחרת. יש ערים, כמו אשדוד למשל, שעושות מאמצים כבירים לשמור על הסביבה, אך הן סובלות מזיהום אוויר כבד בשל מפעלים תעשייתיים, ויש ערים, כמו ירושלים, הנחשבת לאחת הערים המלוכלכות בארץ, אולם מצטיינת בכל הנוגע לשטחים ירוקים וטבע עירוני.

שביל אופניים בתל אביב. סלילת שבילי אופניים היא אחת הדרכים שעיריות נוקטות כדי להפחית את עומס התנועה והזיהום

אין עדייו הכרעה ברורה בדיון הזה, אבל יש חשיבות רבה למאמץ ולדרך. בחרנו להציג כמה יישובים ברחבי הארץ, מכפרים אקולוגיים זעירים ועד לערים גדולות, העושים מאמץ מיוחד לשמור על כדור הארץ שלנו, כל מקום בדרך שלו.

יישובים כפריים

קיבוץ צבעון

קיבוץ צבעון נמצא בלב יער אלונים בגליל העליון, מצפון לשמורת הר מירון. בקיבוץ מתגוררים פחות מ-100 תושבים, בעיקר משפחות עם ילדים קטנים, אבל הוא עומד בפני פרויקט הרחבה, שהוכרז בידי משרד השיכון כפיילוט אקולוגי. כל בתי היישוב נדרשים לעמוד בתקנון בנייה מחמיר המגביל את השטח הבנוי, עושה שימוש בחומרים טבעיים ומחייב העתקת עצים במקום עקירתם. צבעון הוא קיבוץ ירוק להפליא, במובן המקורי של המילה, ובשטחו פזורים בוסתנים המיועדים לצריכה מקומית וגינון בר קיימא שמותאם לתנאי האקלים באזור. יש כאן גם כרם ענבים אורגני, דיר עזים, גן ירק אורגני ומטעי פרי. אחת הבעיות המרכזיות של יישובים מהסוג הזה היא היעדר מקומות תעסוקה וההכרח לנסוע לעבודה מחוץ ליישוב, אבל בצבעון יש מגמה ליצור מקומות תעסוקה במקום כדי שהתושבים לא יצטרכו להרחיק על מנת להתפרנס.

כליל

היישוב כליל, הנמצא בגליל המערבי, כעשרה קילומטרים ממזרח לנהריה, הוקם ב-1979 ככפר האקולוגי הראשון בארץ. בכליל מתגוררים כ-700 תושבים והוא יוצא דופן בנוף הישראלי. בתיו פזורים על גבעות, המכוסות בכרמי זיתים ובחורש טבעי, והם אינם מוקפים בגדרות. היישוב לא מחובר לתשתיות החשמל וכל החשמל בו מופק מאנרגיה סולארית. בנוסף, יש הקפדה על מיחזור אשפה ועל שימוש חוזר במים. בכליל אין רחובות ויש מעט מאוד דרכים סלולות, אין מרכזים או שירותים קהילתיים, למעט גן שעשועים מקסים, שמהווה מקום מפגש ובקיץ מתקיים בו שוק. הכפר גדוש ביוזמות של התושבים – צימרים, מסעדות, גלריות וסדנאות רוחניות, המושכים אליו מבקרים רבים.

קיבוץ גזר

קיבוץ גזר, שהוקם לראשונה ב-1945, ננטש ויושב מחדש בשנת 1973, הוא אחד היישובים האקולוגיים הראשונים בארץ. מייסדיו, עולים מארצות הברית, בחרו באורח חיים של קרבה לאדמה ובתזונה צמחונית אורגנית הרבה לפני שזו הפכה לטרנדית.

שדה חמניות בקיבוץ גזר | צילום: אלעד ספורטה, מתוך אתר פיקיויקי

הקיבוץ חרת את האידאולוגיה של המייסדים על דגלו וכיום יש בו גינות קהילתיות, גן ירק אורגני ומטע זיתים אורגני, שמשמן הזית המופק בו מייצרים סבונים טבעיים. מרכז המיחזור והקומפוסט של הקיבוץ ממחזר כשישים אחוז מהפסולת ועל גג הרפת יש פאנלים סולאריים לייצור חשמל.

על גג הרפת של קיבוץ גזר יש פאנלים סולאריים להפקת חשמל | צילום: Юкатан – CC BY-SA 3.0

עזוז

היישוב עזוז, הנמצא בפתחת ניצנה, כשלושה קילומטרים מהגבול עם מצרים, הוא אחד היישובים הקטנים, המבודדים והנידחים בארץ. מתגוררות בו רק 17 משפחות והוא משאיר טביעת רגל סביבתית מינימלית: הבתים בנויים ברובם מחומרים טבעיים וממוחזרים, כמו אוטובוסים ישנים, קרונות רכבת, קונטיינרים וכדומה, ואין בו כל מוסדות ציבור או מבנים שפוצעים את הסביבה. לא תמצאו בעזוז בית ספר, גן ילדים או אפילו מכולת. ביישוב יש בית קפה אחד, השוכן בתוך אוהל. בעזוז אין תאורת רחוב, והבתים הבודדים לא מפיצים אור למרחקים, כך שאין זיהום אור וזהו אחד המקומות הטובים בארץ לצפייה בכוכבים.

ביישוב עזוז כמעט כל הבתים בנויים מחומרים טבעיים וממוחזרים | הצילום באדיבות צימר בוס

נאות סמדר

קיבוץ נאות סמדר, הנמצא בדרום הנגב, סמוך לצומת שיזפון, נראה כמו נווה מדבר של ממש. מסביב הנוף מדברי ושומם למראה, בנאות סמדר משגשגים כרמי ענבים וזיתים, מטעי תמרים, שדות מעובדים וגן ירק גדול, והכל אורגני. חקלאות אורגנית ידידותית לא רק למי שצורך אותה, אלא גם לסביבה והיא תורמת לשיפור איכות האוויר, הקרקע והמים. התוצרת החקלאית של נאות סמדר משווקת בכל הארץ, ובשביל כמויות כאלה צריך הרבה מים, משאב נדיר במדבר. לכן משתמשים פה בטכנולוגיות השקיה מתקדמות וממחזרים מים.

נאות סמדר. נווה מדבר אורגני | צילום: זלדה10, cc by sa 3.0

ההיבט הסביבתי לא מסתכם בחקלאות אורגנית, אלא גם בבנייה מדברית אקולוגית: מרבית הבתים בנויים מבוץ או מקש, ויש גם בתים שהם יצירת אמנות של ממש הבנויים מחומרים טבעיים.

יישובים עירוניים

נתניה: טבע עירוני ותחבורה ציבורית בחינם

נתניה מתגאה בהרבה שטחי טבע הצמודים לשכונות בנויות וברצועת חוף עירונית מהיפות בארץ. בשטח העיר יש כמה שמורות טבע, כמו שמורת האירוסים, עם כמויות ריכוזים של אירוס הארגמן מהגדולים בארץ, שמורת נחל פולג ופארק אגם החורף.

בנתניה יש שטחים פתוחים ואתרי טבע רבים, ובה נמצא גם אחד מהריכוזים הגבוהים בארץ של אירוס הארגמן

נתניה נחשבת לעיר ירוקה מצטיינת לא רק בגלל ערכי הטבע. היא העיר הגדולה בארץ שהוסמכה בתו תקן ירוק איזו 14001 (2010) לניהול סביבתי. בשנים האחרונות נעשו בנתניה צעדים רבים לשמירה על הסביבה, ובהם מיחזור והפרדת פסולת, הסמכת בתי ספר ב"תו ירוק" והתייעלות אנרגטית, שמתבטאת בהתקנת 11 מערכות של תאים פוטו-וולטאים בבתי ספר בתחומה, להפקת אנרגיה סולארית. אחת היזמות המעניינות ביותר, שראוי שתיושם גם בערים אחרות, היא הפעלת שאטל מרכז העיר – תחבורה ציבורית ללא תשלום במרכז העיר, במטרה לצמצם את פליטת מזהמי האוויר, להקל על עומסי התנועה ומצוקת החנייה ולהחיות את המרכז העסקי של העיר.

נתניה התברכה בנכסי טבע, כמו רצועת חוף יפה | צילום: leshiy985 / Shutterstock.com

תל אביב: מובילה בשטחים הירוקים

לערים ירוקות, כאמור, יש פרמטרים רבים, ומעט מאוד ערים גדולות מצליחות לעמוד בכל הקריטריונים הנדרשים. מי שיטייל ברחוב אלנבי בצהרי היום, עם הפיח ושאון האוטובוסים, יתקשה להאמין שעל פי כמה מדדים בינלאומיים שנערכו בשנים האחרונות, תל אביב מדורגת כאחת מהערים הירוקות בעולם, בכל הנוגע לכמות עצים (מפחיתים זיהום ומשפרים את איכות האוויר) ולשטחים ירוקים. על פי מדד ה-Green City, תל אביב נמצאת במקום ה-16 בעולם, מתוך 50 שנבדקו, בכמות השטחים הירוקים לתושב – ב-2018 היו בעיר 96 מ"ר של שטחים ירוקים לכל תושב. ובאמת, תל אביב גדושה בפארקים ירוקים, דוגמת פארק הירקון בצפון העיר ופארק מנחם בגין בדרומה, לצד פנינים של טבע עירוני, בהם פארק ראש ציפור, מתחם מערות אפקה, עמק הגלילות, שבחורף מתכסה בפריחת נרקיסים, גבעת השקמים, נחל פרדסים ועוד.

פארק הירקון. למרות הצפיפות והפקקים, תל אביב מובילה בכמות השטחים הירוקים

תל אביב היא גם עיר ידידותית למדי לרוכבי אופניים, עם הרבה שבילי אופניים שנסללו בשנים האחרונות ועמדות להשכרת אופניים, תל אופן, הפזורות ברחבי העיר. חלק מהרחובות הסואנים, כמו רחוב לוינסקי, הפכו למדרחובים, אחרים, כמו רחוב שינקין, יהפכו לכאלה בעתיד.

ברחבי תל אביב פזורות עמדות להשכרת אופניים | צילום: Michael Gm / Shutterstock.com

כפר סבא: גינות קהילתיות ומרכזי קיימות

כפר סבא ממתגת עצמה בשנים האחרונות כעיר ירוקה, מה שבא לידי ביטוי גם בסלוגן העירוני: "כפר סבא העיר הירוקה". המהלך התחיל עם בנייתן של שתי שכונות ירוקות, מהראשונות מסוגן בארץ, שכוללות מערך של סילוק אשפה תת קרקעי, בנייה על פי תקנים ירוקים, הרבה גנים ושטחים ירוקים ושבילי אופניים. על אף שמידת האקולוגיות של השכונות הללו נתונה במחלוקת, כפר סבא נוקטת בשנים האחרונות הרבה מאוד צעדים כדי להפוך את העיר לירוקה באמת, ולא רק  על הנייר, מה שהפך אותה לעיר הראשונה בארץ שהוכרה כעיר בת קיימא על ידי הארגון העולמי לרשויות בנות קיימא (ICLEI).

גינה קהילתית בכפר סבא, אחת מיני רבות בעיר | צילום: סימי שאואר

בכפר סבא נוקטים בשנים האחרונות במדיניות אפס פסולת, שמשמעותה הפרדת פסולת בכ-35 אלף משקי בית ומרכזי מיחזור הפזורים ברחבי העיר. בעיר פועלים גם להתייעלות אנרגטית, מקימים גגות ירוקים על מבני ציבור, מפעילים 17 גינות קהילתיות בתמיכת העירייה ונסללה רשת של שבילי אופניים. בכפר סבא פועלות יוזמות אקולוגיות שונות, כמו מרכז קיפוד – מרכז מיחזור וקיימות המוקדש לצמצום הצריכה ומציע ספריית משחקים וצעצועים, מתחם השאלת ציוד לקהילה תמורת סכום סמלי, סדנאות מיחזור ומתחם תיקונים לקהילה על ידי מתנדבים.

פארק כפר סבא. העיר משובצת בפארקים וגינות | צילום: בן ניקסון

חולון: פארקים ירוקים וחינוך סביבתי

חולון, הממתגת עצמה בשנים האחרונות כעיר הילדים, עם הרבה פארקים, גינות ואטרקציות משפחתיות, מספקת סיבה טובה נוספת למשפחות לעבור לתחומה: העיר זכתה בשנים האחרונות בתחרות קלינטק כאחת מארבע הערים הירוקות הגדולות בישראל.

הגן היפני בפארק פרס בחולון. עיר הילדים הפכה להיות עיר ירוקה הגדושה בפארקים וגנים

הפארקים,  הגנים והשטחים הירוקים הרבים, דוגמת פארק פרס, הגן היפני, גן הקקטוסים, בריכת החורף, פארק החולות וחורשת היובל, הם רק סיבה אחת לתואר עיר ירוקה. עיריית חולון פועלת במישורים נוספים: שיפור התחבורה הציבורית וסלילת שבילי אופניים, חינוך סביבתי בבתי הספר ובגנים, אימוץ עקרונות של בנייה ירוקה בפרויקטים החדשים וחיסכון באנרגיה ממקורות מתכלים.

יבנה: בנייה ירוקה והתייעלות אנרגטית

גם יבנה נבחרה בשנים האחרונות כאחת מעשר הערים הירוקות בישראל. יבנה מובילה במיוחד בכל הנוגע לבנייה ירוקה, והיא עומדת בראש הערים בהן נבנים מבני מגורים עפ"י תקן בנייה ירוקה של מכון התקנים הישראלי. למעשה, יותר ממחצית הדירות הירוקות שנבנו בישראל נמצאות ביבנה! יבנה מובילה בעוד פרמטרים: בשכונה הירוקה בעיר מופעלת מערכת פנאומטית לפינוי אשפה, שמשנעת את הפסולת מבניינים ומבני הציבור בוואקום ומפרידה אותם לפסולת יבשה ורטובה. המשמעות – אין מפגעי ריח ואין משאיות אשפה ברחובות.

בנוסף, נעשים ניסיונות להתייעלות אנרגטית, למשל, על ידי החלפת תאורת הרחוב בתאורת לדים והתקנת מערכות פוטו-ולטאיות על גגות בתי הספר בעיר. העירייה גם מפעילה ביחד עם פעילים סביבתיים חנות יד שנייה מקסימה בשם "שנייה וחצי", שנועדה לסייע במיחזור ובצמצום הצריכה.