"החקלאות צריכה לעבור שינוי מהותי"

בנוגע לצריכה הביתית אמר ארדן כי "המגזר הביתי צריך לעבור זעזוע באספקת המים, בעיקר בצריכת המים לגינון ועלינו "להחליף דיסקט" בכל נושא הצריכה במגזר זה- לא עוד צמחים טרופיים, מרבדי פרחים עונתיים מהולנד ומשטחי דשא המשמש לנוי בלבד, אלא צמחיה ארצישראלית המסוגלת לשגשג גם בכמויות מים פחותות בהרבה. תפקידו של החיסכון הוא לא רק למנוע את התייבשות הכנרת אלא לעודד את הערכים שפעם משלו בכיפה, כמו צניעות, ודאגה לסביבה ולדורות הבאים, שמירה על ערכי הטבע והנוף וחינוך להתנהגות אחרת, שונה מההתנהגות הבזבזנית של היום, המתעלמת מצרכי הכלל".

הדברים נאמרו היום, רביעי, 27.5.09, בכנס ירושלים לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע שהתקיים בבנייני האומה בירושלים תחת הכותרת "חזון ירוק למשאב כחול", בנושא המדיניות העתידית של משק המים בישראל. מטרת הכנס היא לסייע בגיבוש מסמך מדיניות שיהיה מוסכם על כל הצדדים לניהול עתידי של משק המים, ובתום הכנס תגבש החברה להגנת הטבע מסמך על בסיס חוות הדעת והעמדות השונות שהוצגו במהלך הכנס.

בתגובה לדבריו של השר ארדן, אומר משה פרלמוטר, רכז חופים מים ונחלים של החברה להגנת הטבע: "למתקני התפלה השלכות סביבתיות מרחיקות לכת, הכוללת תפיסת שטחים פתוחים בחופי הים, חלקם שטחים ערכיים מבחינה נופית וסביבתית וכן סיכונים נוספים לסביבה הימית. הדרישה של החברה להגנת הטבע מהגופים האחראיים על משק המים היא שקידום מתקני ההתפלה ייעשה כפתרון אחרון ומשלים, לא כפתרון עיקרי ויחיד, אלא רק אחרי שמוצה הנושא של הקטנת הביקושים

והגברת החיסכון, בעיקר בצריכה הביתית, אך גם בשימושים האחרים. מדינת ישראל, אזרחים ומוסדות, חייבת לסגל לעצמה אורח חיים חסכני, המותאם למדינה המצויה במחסור חמור במים."

ח"כ אופיר פינס, יו"ר השדולה החברתית סביבתית של הכנסת, אמר בכנס כי "צר לי לומר בביקורת עצמית, שהכנסת נכשלה בשני התפקידים- של פיקוח על הממשלה ושל חקיקה, בכל מה שקשור למשק המים.
"כמו בממשלה, גם בכנסת, אבל ביתר שאת, נושא המים מאוד מבוזר בין המון ועדות, אין בעל בית בכנסת למעקב רציני אחר מה שקורה במשק המים. אני חושב שהגיע הזמן להקים ועדת מים בכנסת, מצידי עם שלושה חברי כנסת, אבל שיעסקו בנושא המים כל יום, ושהכנסת תיתן לוועדה הזו את הסמכויות הפרלמנטריות שניתנות ושנעשה בעניין הזה את ההבדל. זה נושא שזועק לשמיים.
"הממשלה לא באמת שמה על הכנסת. לפחות בכל מה שקשור לנושא המים. ועדת החקירה, שהיה לי כבוד להיות היו"ר שלה, עשתה עבודה רצינית, שמעה מומחים, הקדישה זמן, הביאה שורת המלצות (2001-2002), והממשלה לא עשתה עם זה כלום. ואם מימשה אפס קצהו, אז לטווח זמן קצר.
"גם בנושא האכיפה, אין שום קו מנחה. פעם הולכים לקו מאוד קיצוני ובאיזשהו מקום מתפשרים. בעניין הגינון שרצו לעשות מעשה ובסוף לא באמת נעשה, ואם נעשה זה באופן מינורי. אינני יודע, יש תחושה שעולם כמנהגו נוהג למרות המשבר הקשה אותו אנו חווים, והדבר הבעייתי הוא שאנחנו לא מצליחים לראות את התמונה הכוללת ואין אסטרטגיה לעשור שניים קרובים למדינת ישראל בנושא המים. על זה צריך לעבוד, בנושא הזה אסור לוותר בשום פנים באופן, וצריך להיות תקיפים. האכיפה צריכה להיות מאוד חזקה ללא פשרות או משחקים פוליטיים. יש דברים שעליהם לא עושים דילים פוליטיים, והמים ביניהם. ובעניין הזה, הפרה הקדושה שאני מכיר זה המים, את כל היתר אפשר לשחוט. זו שאלה של נחישות, של עד כמה הדבר חמור. נדמה לי שמהבחינה הזו האסימון עדיין לא נפל. "אם אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו בפני שוקת שבורה תרתי משמע, יש לקבל החלטות אמיצות, לעמוד אחריהן ולתת להן גיבוי. הממשלה, והכנסת שתעשה שינויים ארגוניים בתוכה, מקווה שנביא את משק המים בישראל למקום של ניהול אחראי, רציני ויעיל.