אי שם באוקיינוס האטלנטי, ממערב ליבשת אירופה, נמצא אי מיוחד שנוצר מהתפרצויות חוזרות ונשנות של הרי געש. לאי הזה קוראים איסלנד ובין שלל תופעות הטבע המיוחדות המתרחשות בו, מתרחשת אחת התופעות המרשימות בעולם. דווקא היא מתרחשת הרחק מהקרקע הבזלתית שלו – בשמיים. מפעם לפעם, בעיקר בלילות החורף החשוכים, אם כי לא רק בהם, מתחולל בשמי איסלנד "הזוהר הצפוני". מהו אותו זוהר? מה מקור השם ואילו מיתוסים נקשרו בו? לא משנה אם אתם מתכננים להגיע לאיסלנד במסגרת טיול עצמאי או דרך טיול מאורגן לאיסלנד, אם תהיו ברי מזל, תוכלו לחוות את תופעת הטבע המיוחדת הזאת.
מידע נוסף:
הזוהר הצפוני על קצה המזלג
הזוהר הצפוני נדמה כריקוד בו משתתפות קרני אור בצבעי ירוק, אדום וכחול. קרני האור מופיעות ונעלמות בגובה רב ובסדר אקראי. המופע נעלם כלעומת שבא, משאיר שמיים נורדיים גבוהים ושחורים.
מדוע הוא נקרא כך?
הזוהר הצפוני נקרא בלטינית Aurora Borealis, ובתרגום לעברית: "שחר צפוני". תופעה דומה מתרחשת גם בקוטב הדרומי ונקראת "אורורה אוסטרליס", אולם היא נצפית באזורים פחות נגישים למטיילים. הזוהר הצפוני נצפה ממספר מקומות בצפון כדור הארץ: בקנדה, ברוסיה, בסקנדינביה וכמובן – באיסלנד.
נעים להכיר: הראינוע של הטבע
הזוהר הצפוני הוא מפגש של שתי תופעות טבע מעניינות: הראשונה היא הקוטב המגנטי של כדור הארץ והשנייה מכונה "רוח השמש". כל מי שהשתמש אי פעם במצפן יודע שהמחוג נמשך צפונה בגלל כוח מגנטי. הכוח המגנטי של כדור הארץ מרכז סביבו (כמו כוכבי לכת גדולים אחרים) שכבות מגנטיות שמרחפות סביב לכדור הארץ.
סביב לכדור הארץ מצויות שתי חגורות קרינה (שכבות של חלקיקים טעונים בחשמל) שנקראות חגורות ואן-אלן. לעומת זאת, רוח השמש אינה מקובעת למקומה. היא מורכבת מחלקיקים שיוצאים מהשמש אך מאחר והם חמים כל כך, הם מתגברים על כוח המשיכה של השמש ומתרחקים ממנה ושטים ברחבי הגלקסיה.
המפגש שמוליד את הזוהר הצפוני
כאשר חלקיקי רוח השמש נפגשים בחלקיקים הטעונים של המגנטוספירה של כדור הארץ, נוצר גודש של אנרגיה, ומתרחש תהליך שבסופו נפלטים פוטונים של אור בצבעים שונים. הצבעים נקבעים בהתאם לסוג האטום המגיב: אורות קוטב בגווני ירוק וכחול נגרמים על ידי מולקולות של חנקן, ואורות בגווני אדום נגרמים על ידי מולקולות של חמצן. פליטת הצבעים הללו נראית בעיקר באזורי הקטבים משום שהחלקיקים הטעונים נמשכים לשם, ומכאן שמה: זוהר הקוטב (הזוהר הצפוני/ דרומי).
מיתוסים על הזוהר הצפוני
ההסבר המדעי המקיף לתופעה ניתן רק במאה העשרים, למרות שיסודותיו הונחו כבר במאה ה-19.
זוהר הקוטב מוזכר כבר בכתבים יווניים מן המאה הרביעית, ובמאות הבאות הוא מוזכר גם בתרבות הילידית האוסטרלית וגם בתרבויות נורדיות. אצל האבוריג'ינים מתוארת אש בוערת בשמיים, שדרכה מדברים השדים והרוחות עם בני האדם, כמובן רק עם הגברים שבהם (על נשים נאסר לצפות בזוהר הדרומי), אצל הנורדים לעומת זאת ניתנו הסברים פסאודו מדעיים כבר במאה ה-13: האש בשמיים היא בעצם השתקפות של אש שבוערת למטה, באוקיינוס או בקרחונים. במאה ה-18 השוודים כבר הסיקו שמדובר בסערה מגנטית והניחו את היסודות לגילוי של ואן-אלן מאתיים שנה לאחר מכן.
הזמן האידיאלי לצפות בזוהר הצפוני
החודשים ספטמבר-אפריל הם פרק הזמן הטוב ביותר לראות את תופעת הטבע היפהפייה. אך למרות שהחודשים הללו נחשבים ל"מוצלחים" יותר לצפות בתופעה, מטיילים רבים זוכים לצפות בזוהר הצפוני גם בסוף חודש אוגוסט. השעה הטובה ביותר ביממה לראות את הזוהר הצפוני באיסלנד היא בסביבות שעת חצות, אז האורורה הסגלגלה של איסלנד חוצה את השמיים ומעלה את הסיכוי לצפות בתופעת הטבע המהפנטת.