תפריט עמוד

הונג קונג – סין אבל לא סין

שתפו:

למי שמגיע להונג קונג מהמערב צפויה נחיתה רכה: כולם מדברים אנגלית, המחירים די דומים ויש אוכל מערבי בכל מקום. למי שמגיע להונג קונג מסין צפויה טראומה קשה: כולם מדברים קנטונזית במקום מנדרינית, המחירים יקרים ויש אוכל מערבי בכל מקום

עודכן 18.5.18

נחתנו בנמל התעופה הבינלאומי על האי לנטאו (Lantau) ומשם נסענו באוטובוס דו-קומתי לרובע צים-שה-צוי (Tsim Sha Tsui) שבדרום האי קאולון (Kowloon). כאן, מול המסגד המרכזי של הונג-קונג מצאנו את האכסניה שלנו. בין בנייניהם המפוארים של מלונות שרתון והולידיי-אין רופס בניין עתיק ומכוער בשם Chungking Mansions. אם אתם מוצ'ילרים עניים או סטודנטים קמצנים; אם אתם עובדים זרים מהודו, פקיסטן או בחריין; אם אתם מהגרים אופטימיים מגאנה, ערב הסעודית או מאלי; אם, בקיצור, אתם לא מסוגלים לשלם 200 דולר ללילה תמורת חדר במלון, אתם מגיעים לכאן.

הבניין, שחזיתו השחורה מפיח מתקלפת ומתפוררת, הוא מחנה פליטים ייחודי במינו. כאן ישנים ואוכלים זה לצד זה הודים ופקיסטנים, ישראלים וערבים, אמריקאים ושאר העולם, וכל החדרים מריחים כמו קארי. גם אם לא התמזל מזלכם לשהות באחת מעשרות האכסניות בבניין, מומלץ לבקר. בתוך הבניין ובבניינים מסביב לו מפוזרות מסעדות הודיות, פקיסטניות וערביות, כך שרק כאן אפשר לאכול פלאפל וחומוס.

הונג קונג מחולקת לכמה איים. המרכזיים הם: הונג-קונג, קאולון ולנטאו. המרכז הפיננסי נמצא על האי הונג-קונג ורובו מרוכז ברבעים Central ו-Admirality. כאן צמחו עם השנים עשרות גורדי שחקים בכזו צפיפות שחלק מהם ברוחב משרד אחד בלבד. רוב הבניינים החשובים, אלו של הבנקים הגדולים, מקושרים בגשרים מקורים שמתפקדים כרחובות להולכי רגל, נוסף למדרכות הרגילות.

מידע נוסף: Chungking Mansions: קשה לפספס את הבניין השחור ב-36-44 Nathan Road, בין ה-Holiday Inn לבין ה-Sheraton. החנויות בפנים מתחילות להיפתח בסביבות תשע בבוקר ונשארות פתוחות עד מאוחר בלילה. אל תפחדו יותר מדי ממאכרים שמשדלים אתכם לבוא איתם למסעדות; רוב המסעדות לאורך Nathan Road חבויות בתוך הבניינים מסביב, ובלי המאכרים אי-אפשר למצוא אותן.

פארק הונג-קונג
הונג-קונג יודעת לעשות כסף. כך, למשל, קשה מאו להגיע בעיר מיעד א' ליעד ב' בלי לעבור דרך קניון אחד לפחות. כדי להגיע, למשל, לפארק הונג-קונג ששוכן בין גורדי השחקים ב-Admirality, צריך לצאת מתחנת הרכבת התחתית לתוך קניון בתוך אחד הבניינים, ואז לעבור ברחוב עילי לתוך קניון בבניין אחר, ורק אז לצאת דרך עוד רחוב עילי לתוך הפארק. השילוט ברחובות ובתחנות הרכבת התחתית דואג לכוון את הולך הרגל ליעדו דרך כמה שיותר חנויות.

בניגוד לגנים סיניים סטנדרטיים, פארק הונג-קונג אינו מנסה להיראות כמו ציור סיני. אין בו גשרוני אבן קמורים או אגמים צלולים. הכל בו נראה מלאכותי, החל בריצוף הבטון וכלה באגם המרכזי. מצדו האחד ניצב סוס צבעוני ובצדו האחר פסל בדמות חייל בריטי,כזכר לגדוד שהגן על העיר מהפלישה היפנית במלחמת העולם השנייה.

המבנה המלאכותי ביותר בפארק הוא גם המרשים והמהנה ביותר: חממת הציפורים על-שם Edward Youde. מבקרים מטיילים בתוך כלוב ענקי לאורך גשר עץ שמתפתל בין צמרותיהם של עצים טרופיים. בגובה הזה עשרות הציפורים שמקננות בעצים עפות סביב הבקרים בגובה העיניים וכמעט אפשר לגעת בהן.

לפארק הונג-קונג הרגשה ייחודית. בגלל שטחו הרחב, מי שעומד במרכזו מרגיש שהוא נמצא בתוך מרחב ירוק מלא בעצים, בריכות, וציפורים. מצד שני, מכל נקודה בפארק רואים את גורדי השחקים שמגדרים וחולשים על הפארק. כך, למרות שהוא אחד הפארקים המלאכותיים ביותר בהם ביקרנו בסין, הוא הרגיש כמו אי ירוק שצף בין הבניינים האפורים והבוהקים.

מידע נוסף: פארק הונג-קונג: הכניסה הראשית היא ב-19 Cotton Tree Drive. כשיורדים בתחנת הרכבת התחתית של Admirality צריך לעקוב אחרי השילוט שמוביל, בסופו של דבר, לפארק.
שעות פתיחה: 06:00 – 23:00. חממת הציפורים פתוחה בשעות 09:00 – 17:00.
הכניסה לפארק ולמבנים בתוכו – חופשית.

מקדש וונג טאי סין
מי שקרא את הכתבות הקודמות שלי גילה שפיתחתי חיבה מסוימת למקדשים דאואיסטיים, שנוטים להיות צבעונים ומעניינים יותר מאחיהם הבודהיסטים והקונפוציאניים. מקדש וונג טאי סין (Wong Tai Sin), אחד המרכזיים בהונג-קונג, הוא מרכז מסחרי של מגלי-עתידות.

מול המזבח המרכזי נמתחת אכסדרה דו-קומתית שמלאה בדוכנים של מגלי-עתידות. מתפללים כורעים לפני המזבח המרכזי כשהם מחזיקים בידיהם כוס במבוק ובתוכה מקלות עץ ארוכים. הם מביעים משאלה ואז מטלטלים את הכוס עד שאחד המקלות נופל החוצה. על כל מקל חקוקה סימנייה. את הסימנייה הזאת ממירים למספר בעזרת טבלה, ואת המספר הזה מביאים למגיד-עתידות. הוא, עבור תשלום צנוע, מפענח את משמעותו.

מידע נוסף: מקדש וונג טאי סין: למקדש יציאה משלו מתחנת הרכבת התחתית Wong Tai Sin.
שעות פתיחה: 07:00 – 18:00
הכניסה חופשית.

מי שמתכנן טיול לסין צריך לקחת בחשבון שהונג-קונג אמנם עברה לידיים סיניות ב-1997, אך היא עדיין לא חלק אינטגרלי מסין. היא יקרה פי ארבעה ויותר מסין (קערת אורז שבשיאמן עולה חצי יואן תעלה בהונג קונג עשרה יואן), והיא מרגישה יותר כמו עיר אמריקאית עם צ'יינה-טאון גדול, מאשר עיר סינית עם מרכז פיננסי בינלאומי.

סין של פעם: הכפר שאשי במחוז יונאן

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: