עשרות ערוצים חורצים את הרי הפינדוס התלולים של חבל זגוריה, צפון יוון, מפרידים בין הכפרים התלויים במדרונותיהם. יש בהם נחלים שיוצרים קניונים אדירים, עיינו ערך קניון ויקוס; אחרים, גם אם צנועים יותר ומפורסמים פחות, חפרו ערוצים עמוקים משלהם. הרוחות הנוהמות בחורף בתוך הקניונים והשלג שנערם במדרונות הציבו מכשולים נוספים להולכים בדרכים.
לקריאה נוספת
• גשרים בעולם – עשרה שוברי שיאים
• צפון יוון – מדריך מסע אחר
• יוון – מדריך מסע אחר
במאות 18 ו-19, ימי השלטון העות'מאני, זכה חבל זגוריה לפריחה. הטורקים העדיפו שלא להשחית את זמנם בקרבות באזור הפראי והנידח. במקום זאת, הגיעו השלטונות להסכם עם תושבי זגוריה והעניקו להם, תמורת מיסים גבוהים, זכות לממשל עצמי. זגוריה נעשתה אזור "סחר חופשי". סוחרים עשירים, בעלי קשרים חובקי עולם במונחים של הימים ההם, התיישבו בזגוריה. אומנים ובנאים ידועי שם בנו עבורם בתי אחוזות, כנסיות נאות וגשרים מקושתים.
בניית הגשרים דרשה מיומנות מיוחדת. רוב הבנאים באו מהכפרים וויו (Voio) וקוניצה (Konitsa). המממנים היו עשירים, אנשי ממשל עות'מאניים ולפעמים מנזרים סמוכים, ורבים מהגשרים נקראים על שמם. בימינו שרדו בהרי פינדוס כ-80 גשרים, החושפים מיומנות וחוש אומנותי.
בנאי הגשרים עשו את מלאכתם נאמנה. הם עברו מכפר לכפר, בנו גשר אחר גשר והתאימו כל אחד מהם לאופיו של המקום. רוב הגשרים עשויים קשת גדולה אחת, אך יש בהם גם בני שתיים ואף שלוש קשתות. שבילים מרוצפים וגרמי מדרגות מפותלים מוליכים אל הגשרים מראשי המדרונות.
במרחק כחצי מטר זה מזה בולטים מהריצוף פסי רוחב בגובה סנטימטר בערך, כדי להפחית את סכנת ההחלקה בעת גשם ושלג. רוב הגשרים אינם מצוידים במעקה, והעוברים בהם נדרשים להתרכז במשימת חציית הגשר, אחרת ימצאו את עצמם בתהום. בגשרים שניצבו במקומות שבהם נושבת רוח חזקה, נהגו לתלות פעמונים, ולפי עוצמת הצלצול ידעו עוברי האורח עד כמה החציה מסוכנת.
הגשרים של חבל זגוריה עומדים מול שיני הזמן זה יותר מ-200 שנה. עתה, במקום רוכלים וחקלאים, שנעזרו בחמורים ובפרדות עמוסי משא להובלת משאותיהם, הם משמשים את המטיילים הרבים המבקרים באזור, הד רומנטי לימים שהיו ואינם.
לפניכם חמישה גשרים בחבל זגוריה.
גשר פלאקידָס (קָאלוֹגֶרִיקוֹ) (Plakidas (Kalogeriko
שלוש הקשתות המרשימות שעליהן נשען הגשר, המזכירות את קימורי הגוף של זחל פרפר בתנועתו, הן שהעניקו לגשר את תהילתו. הגשר נבנה בשנת 1814 על קניון ויקוס המפורסם. המעקה אינו רציף, אלא עשוי עמודונים עמודונים המלווים את הגשר לכל אורכו. במקום הזה הפעיל מנזר פרופיטיס איליאס טחנת קמח, שניצלה את כוח המים של הנהר. מאוחר יותר נבנה במקום גשר עץ, אבל בזכות תמיכתו של סֶראפים, אב המנזר של קיפוי, החליף אותו גשר האבן הניצב במקום עד ימינו, דבר שהעניק לו את הכינוי "קאלוגריקו" (של אב המנזר). בשנת 1863 תיקן את הגשר אלכסיס פלאקידאס ואילו יוגניוס פלאקידס הגדיל לעשות כששיקם את הגשר ובנה לידו מזרקה לשירות אנשי הכפרים שעברו בו. ברור שהגשר נושא גם את שמם.
גשר קונטודימוס (לָזָארידיס) Kontodimos (lazaridis)
גשר האבן נבנה בשנת 1753 בתרומתו של טליס קונטודימוס מהכפר וַרְדֶטו, שהיה מתורגמן של שגרירות צרפת באיסטנבול. הגשר נקרא גם על שמו של קוסטאס לזארידיס, מורה בכפר קוּקוּלי ובעליה של טחנת קמח שפעלה ליד הגשר ושירתה את הכפרים בסביבה. הגשר נטוי על ערוץ הנחל מיקרוס ויקוס ליד הכפר קיפּי ומגיעים אליו בקלות בשביל בנוי אבן. מעל הגשר נמצא סלע "קנדילה". על פי האגדה, בשנת 1853 שרפו שודדים את כנסיית הכפר קיפי וגנבו את הסמלים של קונסטנטינוס הקדוש ואלני הקדושה. מאז, מדי לילה בערב חג שני הקדושים, יכלו המקומיים לראות נר תלוי על הסלע שמעל הגשר. המנהג נפסק כאשר אנשי קוקולי מצאו את הסמלים ליד הנהר.
גשר קוֹקוֹריס (נוּטְסוֹס) Kokoros (Noutsos)
קשה להאמין שיש מטייל שמחמיץ את הביקור בגשר הזה, משום שהוא נטוי בלב אזור הטיולים של זגוריה, בין הכפרים קוּקוּלִי, דִילוֹפוֹ וקִיפּוֹי. הגשר המרשים, על קשת האבן הייחודית שלו, נבנה בשנת 1750 על הנהר ווידומאטיס, בכספו של נוֹטְסוֹס קוֹנְְטוֹדִימוֹס. הגשר הזה סבל מחוסר מזל ופעמים רבות היה צורך לתקנו ואולי אף לבנותו מחדש. רבים מתושבי זגוריה השתתפו בתחזוקת הגשר ובהם גם גריגוריס קוקוריס מהכפר קוקולי, שהפעיל טחנת קמח סמוך לגשר וזכה שהגשר יישא גם את שמו. מאוחר יותר שיפץ את הגשר אלכסיס נוטסוס.
גשר קלידוניה (ווידומאטיס) Klidonia (Voidomatis)
הגשר בעל הקשת המוארכת נבנה בשנת 1853, ליד המקום שבו קניון ויקוס יוצא לאוויר הפתוח והופך לנהר ווידומאטיס. מכאן אפשר לצאת לשיט נהרות רגוע, או לצאת לטיול רגלי בשביל המלווה את הנהר עטור העצים.
גשר פפיגו Papigo
גשר פפיגו אינו גדול במיוחד, אבל הדבר אינו גורע מיופיו ובעיקר מהיופי שמסביבו. הגשר נטוי על ערוצו הקניוני של הנחל ווגוס (Vogos), היורד היישר אל קצה קניון ויקוס. הגשר חיבר בעבר את הכפר פפיגו עם הכפר מיקרו פפיגו, כפר קטן יותר שממנו מוביל שביל הררי אל אגם הדרקון (Drakolimni) ואל לב הרי הפינדוס. אפשר לעקוב גם בימינו אחר חלקים מהדרך הישנה.
הגשרים של זגוריה בווידאו. צילום: ישראל פיילר
הגשרים של זגוריה בווידאו. צילום: ישראל פיילר
—————–
יעקב שקולניק – עוסק בכתיבה, בעריכה ובאוצרות שילוט תיירותי