תפריט עמוד
• עונה מומלצת: חורף או אביב, כשהכל מוריק והטמפרטורות נמוכות יחסית.
מומלץ במיוחד בסוף ינואר או תחילת פברואר, עונת פריחת הכלניות.

• התאמת המסלול: לכל המשפחה.

• אופי המסלול: דרך עפר טובה, המתאימה לכל רכב עם שפע אפשרויות לעצור ולטייל לאורכה.

• קושי המסלול: קל מאוד!

• אורך המסלול: 17 קילומטר.

• משך המסלול: כשעתיים נסיעה איטית עם עצירה לתצפיות. אפשר כמובן להאריך את הסיור.

• מפה: "מישור חוף הנגב [הנגב המערבי]", מפה מספר 13.

• הגעה מהמרכז: הדרך הקלה ביותר להגיע לדרך נוף הבשור היא לנסוע בכביש החוף, מספר 4, דרומה עד צומת יד מרדכי. בצומת פונים שמאלה בכביש 34 אל צומת גבים. בצומת גבים פונים ימינה לעבר מפלסים וסעד. נוסעים עד צומת סעד, מעין צומת T כפולה, בה פונים שמאלה ומיד ימינה (כביש 232 דרום). ממשיכים בנסיעה ישר, חולפים על פני עיקול גדול שמאלה (תל גמה נראה מימין) וצומת גמה. כעבור שמונה קילומטרים נגיע אל צומת מעון, בה נפנה ימינה לעבר נירים. כעבור שלושה קילומטרים וחצי נגיע לפניה אל בית הכנסת העתיק של מעון (או נירים או מגן – שמות רבים לו).

הגשר התלוי, אטרקציה אמיתית לילדים

הפעם נצא אל צפון מערב הנגב, אזור מוזנח מבחינה תיירותית. בעונה זו של השנה הוא מתחייה ומחדש פניו באדרת ירוקה ורעננה. שילוב הירק עם הנופים הרכים מבטיח לנו חוויה רוגעת עם ניחוח של חוץ לארץ.

במרחק קטן מהכביש, תחת סככת בטון נמצאת רצפת פסיפס מרהיבה של בית כנסת שנבנה בתקופה הביזנטית. הרצפה עשויה כולה מדליונים דמויי ענפי גפן שבתוכם בעלי חיים ועופות. בתחתית הפסיפס שני טווסים גדולים. בעבר שיבוץ זכוכית צבעונית יצר את עיני הזנב. ניתן לדעת שמדובר בבית כנסת בהיותו פונה צפונה, לעבר ירושלים, לפי הכתובת העברית והמוטיבים היהודיים (מנורה, לולבים, אתרוגים, אריות ושופר). חבל רק שלצד ההשקעה שבחשיפת הפסיפס ובניית הקירוי, הוא כה מוזנח ופגום עד שחלק מאבניו מפוזרות סביב.

מבית הכנסת נשוב אל צומת מעון באותה דרך בה באנו. בצומת נפנה ימינה ומיד שמאלה, לעבר אופקים. כעבור ארבע קילומטרים וחצי נגיע אל פניה של דרך עפר משולטת ומסומנת כחול. זוהי 'דרך נוף הבשור' בה ניסע. לכל אורך הדרך יראו לנו ממערב (ימין) משטחי הלס המישוריים של האזור. רבים מהם מעובדים ומוריקים. נתקל בחיטה נובטת ולהפתעתנו גם בעצי הדר. בכל מקום בו לא עברה המחרשה נפגוש פרחי בר. משמאלנו זורם נחל הבשור, אחד הנחלים הגדולים ביותר בארץ. לאורך הערוץ שיצר לעצמו הנחל ישנם ביתרונות, מצוקוני לס ושפע צמחיית נחלים. זהו גן עדן לחיי בר וניתן אף לראות כאן צבאים, שועלים ואף צבועים חומקים. כעבור קרוב לשלושה קילומטרים נגיע את תל שרוחן, אתר ארכיאולוגי חשוב. המקום, שהיה חלק משרשרת הערים לאורך נחל הבשור, היה מיושב מתקופת הברונזה ועד התקופה הרומית. החפירות במקום הניבו ממצאים מעניינים. את חלקם ניתן לראות בתמונות המופיעות על גבי שלטים באתר. מראש מגדל התצפית נשקף נוף יפה על הסביבה.

ממש לפני החזרה אל הכביש הסלול נתקל באטרקציה נוספת – הגשר התלוי, אטרקציה אמיתית לילדים. הוא נמתח מעל הנחל לצורכי תיירות ומשמש להולכי רגל בלבד. עם החיבור לכביש, פניה ימינה תוביל אותנו צפונה, חזרה באותה דרך בה הגענו. פניה שמאלה ושוב פעם שמאלה בצומת צאלים, תאפשר לנו לשוב בדרך אחרת.

לטייל עם אופניים בנגב

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: