דבשון – טיול רגלי מעין עבדת לעין עקב

מפה: טיולים וסימון שבילים הנגב התיכון (מס' 15) קנ"מ 1:50,000

הגעה: דבשון נמצא בהר הנגב, בין נחל עבדת ונחל עקב, מול שדה בוקר. בנחל דבשון מסומן שביל בצבע ירוק, ולהתחבר אליו, כדי להגיע באמצעותו אל המפל הגדול ואל מפל התמר, יש לכתת את הרגליים ולעלות במעלה דבשון המסתעף מהדרך המוליכה משדה בוקר אל הכניסה לגן הלאומי של עין עבדת. אפשרות אחרת: לנסוע ברכב 4×4 משדה בוקר לעין עקב, ומבריכתו היפה לעלות בשביל הירוק אל רמת דבשון.

מהו דבשון? דבש קטן? האמנם יש בנמצא דבש גדול? כנראה שאותם חכמים, שטרחו ופזרו שמות בעברית על מפתנו שמעו "עסל" בערבית ואצו מיד לתרגמו ל"דבש"; הקטינו מעט, מעשה של חיבה אבהית – ויצא "דבשון". ואילו השם המקורי הוא "אלאסלי", שפירושו – נחל שיחי הסמר, שהם שיחים קוצניים כמסמרים וחובבי מים, אשר יש בהם מלח די תאוותו של תיש, והם עולים פה ושם בנקיקי הנגב, שלחלוחית של כלום מזרזפת מסלעיהם.

דבשון זה, הוא לא מקום בודד, אלא נתכנסו באפיק המדברי היפה הזה מעלה אחד, ומפל אחד ענק ועוד כמה קירות זקופים, וטראסות ביזנטיות או נבטיות – שהרי היינו הך הוא אם הן כאלה או כאלה – ודקל אחד, ואלה אטלנטית אחת, ושיחי סמר הרבה, וגם מחסנים מאולתרים של בדואים ובדואים בעצמם – חמושים בכלבים מחציפי פנים וחורצי לשון ומטופלים לעייפה בבני צאן ועזים.

דבשון הוא גם שביל מפותל מעין עבדת לעין עקב, שכל אחד ואחד מהם הוא מקום לכשעצמו; זה עטור דקלים וזה בעצי צפצפת הפרת, זה מושך מים בין בריכותיו וזה – כולו מפל על קיר של שרכים וטחבים ובריכת איזמרגד יפה, ושניהם מתערסלים בחיק צוקים לבנים כשלג והם היפים שבנקיקי הנגב שלנו.

ודבשון הוא היעלים הפוסעים באיטיות שלווה, מלחכים עשב ועלים עמוסי מלח, קרניהם מעוקלות, זקנם מדלדל, רגליהם עטויות "גרביים" לבנים שחורים, גופם כבד ומבטם מטומטם כמבט העז, קרובתם.

קיר המפל הגדול, שהוא פרסת ענק, הוא אחת הנקודות היפות של הדבשון

כל זה הוא הדבשון, וממילא תיאור של שביל או מהלך עיקוליו של נחל – מתי הוא רדוד והיכן הוא נמלא בחול תחת חצצים וסלעים – נראה מייגע ומאוס, ולשם כך הרי נולדה מפת המטיילים.

שתי פינות יש בו בדבשון, שהן נראות בעיני מכל האחרות; הראשונה, מרוחקת מעט מן האפיק, והיא בינו לבין המתלול הקטן שעולה מעין עקב הסמוך. עיקול חריף יש בשביל, מעל תהום גדולה שצידה האחד פתוח אל סלעי המפולת הגדולים, בטרם שהיא נכנעת למישורו של נחל עקב הגדול. צידה האחר של התהום, הוא קיר זקוף, קעור כפרסה, צח כשלג ועטור אימרת סלעים חומה. צורות מומסות שבו משוות לו חזות של תחרה כהה על שולי בד לבן, אשר סבותינו היו פורשות על שולחן האורחים, להעמיסו גלים גלים של מזון; בתחתיתה של התהום צומח דקל, ולידו שיחי סמר המלעלעים את נגר המים הדל מן הסלעים, והם כה דלים, עד כי אפילו אי אפשר לקראו "מעיין", ושנים שחונות שבמדבר מאיימות להעלימם כליל.

השנייה, היא קיר המפל הגדול, שהוא פרסת ענק, גדולה מן הראשונה, מתנשאת במקום שבו אפיקו של הדבשון צולל ממרומיה אל עמק נחל צין – מצידו האחד הדבשון ועבדת, עקב וזיק ושרב ומצוק הצינים האדיר, ומצדו האחר מיתמרים רמת בוקר והרי חתירה, שמחביאים בפסגותיהם את המכתש הגדול.

יפה היא "הפינה" הזו, שהיא קודקודו של קיר הפרסה. מעבר לעמק צין הפעור תחתיה זרועים בתיה של שדה בוקר, פזורים בוסתני העצים שלה וקולות של אנשים פולחים ממנה את השקט של המדבר; ורחוק מן הקיר, מצטעפים הרי חתירה בערפל, והר חצרה והגבעות האפורות בואכה הערבה, ובימים שקופים של חורף, אף הרי מואב מכחילים באופק.
כל שאר הדבשון, כמו שכבר אמרתי, שביל עובר בפינותיו, כמו חוט מכלב שמורה את הדרך בערך, אך לעולם לא יהיה דוגמת הקישוט הסופי.

מתי להגיע

השאלה הגדולה היא מתי כדאי לבוא לדבשון? האם עם שחר, שאז הוא צונן ככל שחר מדברי, ומטיל רעד בבשר והשיניים נוקשות בקולי קולות, אך אז נראה גלגל החמה, כתום כתפוז ומסמא, מנסר אל השמים מאחורי הר עקב ומישוריו הגדולים של עמק נחל צין; או שמא נאה יותר לבוא אצלו בין הערביים, שאז הקור לא נושך כמו בבוקר, ורק סכנת החשיכה הנופלת על המדבר כחתף מאיימת להעלים את השביל, אלא שאז היום נסוג מעבר לרמת נפחא בצבעי וורוד וארגמן, והם נמסכים אל תוך כחול אפרפר עד היעלמם. הירח עולה במקום השמש של הבוקר, ובמדבר הוא צהוב, גדול ומבהיק, ובלילות שהוא איננו, אוי לו להולך בשביל.

מעבר לשאלה האקלימית הזו, יפה לשבת בראש מפל נחל דבשון בלילה שטוף ירח, או בראש מעלה דבשון, מעל עין עבדת, להתבונן אל פיתולי הנחל ואל אורותיה של שדה בוקר ולהאזין לנבחות הצבוע ולנחירות של היעלים הנרגזים משנתם בסתר המצוק. מי שיקדים את הלילה, ויבוא אל המצוק בערביים, יזכה בדרך כלל לראות את שיירות היעלות ועופריהן מתכנסים אל לינת הלילה בשולי מצוק הצינים.