גאורגיה – השועל הכסוף, אדוארד שוורנדזה

ביולי 2014 הלך לעולמו אדוארד שוורנדזה. הוא התפרסם כשר החוץ של ברית המועצות בתקופת הפרסטרויקה והגלסנוסט (הפתיחות למערב). ביחד עם גורבצ'וב הוביל שוורנדזה את ברית המועצות לפופולריות חסרת תקדים בקרב מדינות המערב והפך לפרסונה אהודה בכל בירה בעולם. זהו הסיפור על סיבוב הפרסה המפואר ביותר באיזורנו, סיפורו של "השועל הכסוף", שוורנדזה.

שוורנדזה נולד בגאורגיה ב-1928. בשנת 1946 הצטרף לקומסומול, תנועת הנוער הקומוניסטית הגאורגית, וב-1948 הפך לחבר המפלגה הקומוניסטית הגאורגית. דרכו של שוורנדזה לפסגה נסללה על ידי הוצאות להורג והיעלמות של חברי מפלגה גאורגים שסטלין ראה בהם איום. כבר בשנת 1957 נבחר שוורנדזה לראש תנועת הנוער הקומוניסטית בגאורגיה, תפקיד שהיווה קרש קפיצה למשרה בכירה באמת במפלגה הקומוניסטית.

כפריים בקווקז. הגאורגים ראו בשוורנדזה בוגד

בשנת 1968 נבחר שוורנדזה להיות שר הפנים של המפלגה הקומוניסטית בגאורגיה. הוא נלחם בשחיתויות של חברי מפלגה, ניהל מלחמת חורמה בשוק השחור שהתפתח בגאורגיה וכבר ב-1972 התמנה לתפקיד הרם של מזכיר המפלגה הקומוניסטית הגאורגית. בנאום ההכתרה שלו למזכיר המפלגה אמר: "השמש אינה זורחת במזרח, כי אם בצפון! ברוסיה!".

ברז'נייב קידם את שוורנדזה וקיבל אותו כחבר המפלגה הקומוניסטית במוסקבה, חבר פוליטביורו. שוורנדזה שהאמין בכל נימי נפשו בדרכה של המפלגה הקומוניסטית וברעיון ברית המועצות הגדולה, תמך ברוסיפיקציה של גאורגיה ובהחלת השפה הרוסית במדינה. הוא למד להלך בין הטיפות בין רצונות המפלגה ושאיפות החירות של העם הגאורגי.

מסורות לא נעלמות במהרה בגאורגיה, כמו עבודתו של השען הזה

בשנת 1983, שנת ה-200 לשלטון הרוסי-סובייטי בגאורגיה, ארגן שוורנדזה חגיגות ומפגן גדול לציון האירוע בטביליסי. מיותר לציין כי רוב העם הגאורגי לא ראה בחגיגות, המנציחות את כיבושה הרוסי של גאורגיה, סיבה למסיבה. שמונה נערים ניסו לחטוף מטוס סובייטי על מנת לקלקל את החגיגות של שוורנדזה, אך משנכשלו חיכה להם שוורנדזה על מסלול ההמראה ודאג להעלים אותם בדרך סטליניסטית.

שוורנדזה הפך לדמות שנואה בגאורגיה, הוא נתפס כבוגד בעמו, כרוצח חסר מעצורים. מ-1983 התחילו חילופים תכופים של מזכירי המפלגה הקומוניסטית, ברז'נייב מת, אנדרופוב נפטר בפתאומיות, צ'רננקו היה זקן, ולבסוף המפלגה בחרה מנהיג צעיר עם רעיונות חדשניים ואופק משילות – מיכאיל גורבצ'וב.

גורבצ'וב, שראה בשוורנדזה אדם עם ראש פתוח ורעיונות יצירתיים, מינה אותו לשר החוץ של ברית המועצות ויחד עמו הוביל לעידן של פתיחות למערב. שוורנדזה הסתובב בבירות העולם והתקבל כגיבור. קיר הברזל נופץ ושוורנדזה נחשב לנושא הבשורה.

בעוד שוורנדזה התקבל על שטיחים אדומים בעולם, בגאורגיה השנאה אליו רק גברה. ברחוב הגאורגי הוא נתפס כשקרן ותחבולן וקיבל את הכינוי "השועל הכסוף" – על שום עושרו וערמומיותו. מנהיגים גאורגים אמרו עליו כי הוא "עכביש בינלאומי העומד מאחורי קונספירציה של גלסנוסט ופרסטרויקה".

למרגלות רכס שחארה

בינואר 1991 ערך בוריס ילצין פוטש לגורבצ'וב והשתלט על ברית המועצות. תור הזהב הבינלאומי של שוורנדזה תם. לא עוד שדות תעופה, בתי מלון מפוארים, מסעדות יוקרה ושטיחים אדומים. שוורנדזה מוצא את עצמו בן בלי בית ומובטל… למזלו, הוא צבר מערכת קשרים ענפה וחזקה עם מנהיגי העולם החופשי והערכה רבה במסדרונות הבית הלבן.

בשלהי 1991 גאורגיה מכריזה על עצמאותה מברית המועצות. זביאד גמסחורדיה, לוחם חירות שהיה כלוא במרתפי הקג"ב, הופך להיות נשיאה של גאורגיה המשוחררת ומיד מצעיד אותה למלחמה על אוסטיה. התבוסה המהדהדת שנוחלת גאורגיה במלחמתה הראשונה גוררת את הדחתו של גמסחורדיה.

גאורגיה מוצאת את עצמה עם תבוסה, עם עצמאות ובלי אבא. לגאורגים לא היה מנהיג מקומי בעל שיעור קומה שיכול להיכנס למיטה הגאורגית החולה כול כך ולשקם אותה מהריסות ברית המועצות ומהריסות המלחמה. שוורנדזה לא נתפס על ידי הגאורגים כמועמד, שכן תמיד התנגד לעצמאותה של גאורגיה, תמך ברוסיפיקציה שלה, חגג בפרהסיה את כיבושה על ידי רוסיה והרג בבניה שלא סרו למרותו. אבל ההיסטוריה מתעתעת, ולעיתים מפתיעה מעבר לכל דמיון.

ארצות הברית, שראתה את שוורנדזה "עושה לביתו", הציעה לגאורגיה לקחת אותו לעמוד בראש המדינה. בדברי כיבושין האמריקאים הודיעו שיתמכו רבות במדינה הקטנה, שעושה את צעדיה הראשונים, אם שוורנדזה יהיה נשיאה, הגרמנים ומדינות אירופאיות רבות הצטרפו להתלהבות האמריקאית, ולפתע שוורנדזה מצא עצמו כנשיא גאורגיה, אחרי שהגאורגים רצו לגולל אותו בזפת ונוצות כבוגד…

רועה צאן בקווקז הגבוה

כך הושלם סיבוב פרסה היסטורי נדיר של אדם שעשה כל בשביכולתו להפוך את גאורגיה לרוסיה והפך להיות מוביל עצמאותה של המדינה בה בגד. שוורנדזה היה נשיאה של גאורגיה במשך עשור ואיבד את כל הקרדיט האדיר שקיבל ממעצמות העולם בשל מעשיי שחיתות רבים. ב-2003 התרחשה הפיכה שקטה ולא אלימה ושוורנדזה הודח.

מאז ועד לפני כחודש נעלם שוורנדזה מאור הזרקורים, השמועות דיברו על כך שהוא כותב את זכרונותיו, בעוד שרבים חושבים שהוא לא הספיק לספור את הטעויות שעשה בחייו נגד העם והמדינה ממנה יצא.