גאורגיה בסתיו – טיול בקווקז הלא מוכר

יש כל כך הרבה סיבות להתאהב בגאורגיה. ראשית, הנופים המהפנטים, שאי אפשר לשבוע מהם: פסגות הקווקז המעוטרות בקרחונים, הנהרות הזורמים בשצף, היערות האדירים המכסים את מורדות ההרים, הכפרים הקטנים שבתיהם העתיקים חבוקים בין הרים לעמקים. ובתוך התפאורה המפעימה הזאת יש מפגש עם אנשים שופעי חום וחיוכים, וגם אם אין ביניכם לבינם אפילו מילה אחת משותפת, החיבור מיידי וחזק מכל שפה. במעט מקומות בעולם תתקבלו במאור פנים שכזה, וכשפותחים כאן שולחן בין רגע הוא מתמלא באינספור צלחות והיין והצ'צ'ה (המשקה האלכוהולי המקומי שיעיף אתכם לשמיים…) באמת נשפכים כמים, לא בדרך של מליצה. זוהי "ארץ הלב הרחב" וגם הלב של מי שמטייל כאן מתרחב – מיופי, מהצבעים, מהטעמים, מהצלילים, מהתרבות ומהמפגשים לאורך הדרך.

בסתיו מורדות ההרים נצבעים אט אט בצבעי צהוב, כתום, אדום וחום | צילום: שאטרסטוק

גאורגיה יפה כל השנה, ובסתיו היופי הלא ייאמן הזה מתעצם עוד יותר. מורדות ההרים נצבעים אט אט בצבעי צהוב, כתום, אדום וחום, מעין גל ססגוני שמתחיל בהיסוס ומתגבר ככל שחולפים הימים. השילוב הקסום של לובן השלג בפסגות, שחור הסלעים והמצוקים וצבעי השלכת על צלעות ההרים עוצר נשימה ממש. והיופי הזה הוא כמעט שלכם בלבד – המוני המטיילים של הקיץ עזבו זה מכבר, כשהחורף יגיע אי אפשר יהיה לנסוע בדרכי השטח ההרריות, שיחסמו על ידי השלגים. זוהי הזדמנות כמעט אחרונה בשנה להגיע לכל פינות הקווקז. לנסוע בדרכים מפותלות שחותכות את הנוף ומטפסות בנוף שיגרום לכם להחסיר פעימה.


בדרך לחפצורטי. בסתיו אפשר לנסוע בדרכי השטח ההרריות רגע לפני שהן נחסמות על ידי השלגים | צילום: טריפולוג'י

יש כמה מסלולי טיול בקווקז הגבוה, המגיעים ללב הקווקז, עוברים מתחת לפסגות אדירות, חוצים מעברי הרים דרך  כפרים קטנים שבהם אפשר להתארח ולהכיר את אורח החיים השונה כל כך מזה שלנו. כאן לא תקועים בכל בוקר בפקקי תנועה, בין צפירות מכוניות, לא יושבים עד אמצע הלילה במשרד שחלונותיו לא נפתחים. הטבע, השדות, חיות המשק, אלה ממלאים את יומם של הכפריים וגורמים למטייל שהתנתק, ולו לזמן קצר, מטרדות היום-יום לחשוב על מה חשוב בחיים. אבל נעזוב את ההרהורים ונחזור לנופים.

אגם ז'ינוואלי. הטבילה במים מיועדת לאמיצים בלבד | צילום: שאטרסטוק

הטיול הסתווי יכול לקחת אותנו אל חבל טושטי, בפינה הצפונית-מזרחית של גאורגיה. אל האזור המופלא הזה מובילה רק דרך עפר אחת, המטפסת דרך יערות ונהרות עד מעל גובה העצים, שם נפרשים נופים שקשה לתאר את יופיים ועוצמתם – צריך להיות שם כדי להבין. חוצים את מעבר אבאנו בגובה של 2,900 מ', בדרך מצוקית למדי, וגולשים אל לבו של החבל המבודד, המרשים בנופיו ולא פחות מכך – באנשיו. למעשה, תחילת הסתיו היא ההזדמנות האחרונה בהחלט להגיע לכאן – באוקטובר הדרך הזאת נסגרת והיא תיפתח מחדש רק בסוף האביב או בתחילת הקיץ. מתחת לפסגות פראיות וסלעיות, שפסים לבנים של שלג מעטרים אותן, יש קניונים עמוקים, גבעות ירוקות ונהרות הזורמים בעמקים. רק ישובים בודדים פזורים ברחבי החבל ומפגש עם תושביהם מרתק. מעל בתי האבן האפורים מתנשאים פה ושם מגדלים עתיקים, חלקם מתפוררים לאיטם, אחרים שומרו ושופצו, והם מוסיפים לאווירה המהפנטת של האזור.

הכפר שתילי, הנחשב ליפה ביותר מבין כפרי הקווקז | צילום: טריפולוג'י

מטושטי ממשיכים מערבה. חוצים מעבר הרים מיוער בשלל צבעי שלכת נדירים וגולשים אל אגם ז'ינוואלי, שמימיו הקרירים מתאימים לטבילה לאמיצים בלבד… מכאן ממשיכים על הדרך הצבאית המפורסמת, שממשיכה צפונה אל הגבול הרוסי. באנדרטת האחווה, שהוקמה לציון האחווה השוררת בין העם הגאורגי לרוסי (צריך דמיון די מפותח כדי לתאר את היחסים בין שתי המדינות כ"אחווה"), ממרפסת על קצה מצוק אדיר נפרשות למולכם הפסגות הגבוהות של הקווקז לתמונה של יופי צרוף.

שלכת בחבל חפצורטי | צילום: טריפולוג'י

שיא רודף שיא בטיול סתווי בקווקז. ולמרות שקשה להאמין, עוד כמה שיאים לפנינו כמו הביקור בקזבגי, הכפר השוכן מתחת לפסגת הקזבק, הפסגה השלישית בגובהה בגאורגיה, שהגאורגים מכנים "הר הקרח". ומכאן אל לב הקווקז, אל חבל חפצורטי, שנופיו צובטי הלב ישאיר אתכם חסרי מילים: תצורות סלע נדירות, קניונים ומגדלים עתיקים. גם לכאן אי אפשר להגיע מסוף הסתיו ועד תחילת הקיץ שכן הדרך נחסמת בשלגים. בחפצורטי נמצא הכפר הנחשב ליפה מבין כפרי הקווקז – שתילי. התחושה שחזרתם אחורה בזמן מתחזקת אל מול בתי המצודות הימי ביניימים של הכפר. ערב בבית מצודה עתיק, עם אוכל טוב והרבה צ'צ'ה ישכנע באופן סופי למה דווקא גאורגיה ולמה דווקא בסתיו.
עוד טיולי ג'יפים כאן
בתמונה הפותחת: קזבקי בסתיו, למרגלות פסגת הקזבק | צילום: טריפולוג'י

עוד על טיול בגאורגיה