בית בוסל בצפת: להבריא את בית ההבראה

בית בוסל. נבנה במאה ה-19

הרעש הגדול ב־1837 (רעידת האדמה הגדולה שהשאירה את חותמה על כל יישובי הגליל). המיסיונרים הם שהגיעו ראשונים לעיר ההרוסה כדי להגיש עזרה לנותרים בחיים.
כמה שנים אחר כך הוקמה בעיר שלוחה של המרכז המיסיונרי שנוסד בירושלים, והפעילים בצפת סייעו לתושבים, אבל לא באופן סדיר.
ב־1867 רכש הארגון שמונה דונמים בצפונה של צפת לבניית בית חולים, והפעילות במקום התחדשה. תהליכי הרישום התארכו, ורק כעבור כארבעים שנה, ב־1904, נחנך המבנה.
יתרונותיו של המקום ברורים היום עוד יותר מאז: המבנה מרוחק מן העיר הצפופה, ועם זאת הוא במרחק הליכה קצר ממנה, משקיף אל ערוץ נחל המתחבר אל נחל עמוד, ויש בו אוויר צח, נוף יפהפה ושקט.
האיש שעמד מאחורי השלמת הבנייה והשגת האישורים היה ד"ר אנדרסון, שצורף לצוות המיסיון עשר שנים קודם לכן ופעל מבית חולים זמני קטן ברובע היהודי. הבנייה נמשכה שש שנים והסתיימה כאמור ב־1904, וב־31 במאי נחנך בית החולים החדש.
הבתים נבנו מאבני גיר מסותתות, כמנהג המקום. רוב החלונות מרובעים, ורק משקופם העליון קמור. במבנה חלונות רבים וגג רעפים, ובבניין הראשי כרכוב ועליו השעון. לטקס הפתיחה הגיעו אורחים רבים ממיסיונים אחרים בארץ. קאדי נשא תפילה בערבית לשלום הסולטן. בית החולים סיפק את שירותיו חינם, והנזקקים היו יהודים וערבים כאחד, מצפת ומן הסביבה. בד בבד גבר אצל היהודים הצורך לספק שירותי בריאות "כשרים" חלופיים. ב־1912 נבנה בית חולים יהודי בעיר, בית החולים רוטשילד, שפעל במקביל לבית החולים של המיסיון האנגלי.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ב־1914, גורשו המיסיונרים מהעיר ובניין בית החולים הוחרם על  ידי התורכים לשימוש הצבא. עם כיבוש הארץ בידי הבריטים הוא הוחזר לידי המיסיון האנגלי, והפך לאכסניה של פליטים ערבים־נוצרים שברחו מלבנון.
שנתיים אחר כך העבירו אנשי המיסיון האנגלי את הבניין לרשות עמיתיהם, אנשי המיסיון הסקוטי. המיסיון הסקוטי פתח במקום בית ספר תיכון, הקולג' הסקוטי. עם פרוץ המרד הערבי, ב־1936, הועתק הקולג' הסקוטי לחיפה, וב־1944 הקימה קופת חולים כללית במקום בית הבראה על שם יוסף בוסל, אחד ממייסדי דגניה. בעת מלחמת השחרור שימש המבנה את כוחות חטיבת יפתח שכבשה את העיר בזכות מיקומו האסטרטגי, בכניסה הצפונית לעיר. בתום המלחמה חזר המבנה לשמש בית הבראה עד 1984, אבל בשל משבר התיירות שפקד את צפת הוא נסגר.

תגובת עיריית צפת
מעיריית צפת נמסר בתגובה: "לאחרונה החל בעל הקרקע והיזם, מר משה חדיף, באמצעות משרד האדריכלים מילוסלבסקי, בשינוי ייעוד הקרקע. בתוכניות הכלליות הובאו בחשבון גם שחזור המבנה ההיסטורי ושימורו, שיכללו בשלב ראשון: שחזור החזיתות, חיזוק קונסטרוקטיבי ועוד. התכנון, השיפוצים הפנימיים והחלוקה ייעשו לאחר הגדרת הייעוד של המבנה ובהתאם לצרכים ולאופי המקום. אנו תקווה כי בתוך זמן סביר, עם סיום ההליכים הפורמליים, נזכה לראות את המבנה עומד בכל הסטנדרטים של שימור אתרים לטובת כולם".

מתוך מחקרה של רבקה אמבון, החוג ללימודי ארץ ישראל, אוניברסיטת חיפה.
> מידע נוסף על מצב השימור, האתרים והמוזיאונים בישראל אפשר למצוא באתר האינטרנט של המועצה לשימור אתרים
> www.shimur.co.il מרכז הסיורים הארצי של המועצה לשימור אתרים, מבטים על בתים, מוציא בכל סוף שבוע סיורים לאתרים ההיסטוריים. פרטים בטלפון: 5030489־03.