תפריט עמוד

הממלכה הסודית בהוטן

שתפו:

גם כשכל העולם הפך לאתר תיירות אחד גדול, בוטאן, ממלכה זעירה בלב הרי ההימלאיה, נותרה סגורה ומיוחדת. הצצה נדירה אל הממלכה הסודית, שמשמרת מסורות עתיקות ופסטיבלים ייחודיים

עודכן 14.6.19

פגשתי את המשפחה של וואנגמו על הדרך המובילה אל הבירה טימפו. היא נשאה על גבה תיק קלוע מנצרים ובנה הצעיר סחב ילקוט פלסטיק עם הדפסים באנגלית. כמו בסרט "על קוסמים ונוודים" של הבמאי הבהוטני קיינטסה נורבו, גם הם עשו דרכם אל הפסטיבל. הם בחנו את מעיל הרוח שלי ואני בחנתי את הסיכות המתומנות שמשמשות סוגר לבגד הלאומי של נשות בהוטן – הקירה.

וואנגמו הסבירה לי שהבגד כולו עשוי פיסת בד ארוכה שנכרכת סביב הגוף ומותירה פתח בצד לשעת ההנקה. התעניינתי בגרבי הברך של בנה והשתדלתי להסית את עיני מן המכנסיים הקצרים שנחשפו תחת חצאית הגו שלבש. "רק בחורף, מותר ללבוש גרביונים תחת הגו, עד אז גורבים גרבי ברך" הסבירו. נפרדתי מהם לשלום. הם היו בטוחים שנפגש בפסטיבל.

טימפו היא בירת ממלכת בהוטן וכמו בכל הארץ ההררית והקסומה, בתיה בנויים בסגנון המסורתי, מעוטרים בציורים מעשה ידי אמן. בהוטן היא מדינה עצמאית וקטנטונת (46,000 קמ"ר) השוכנת בהרי ההימלאיה, שעושה מאמצים גדולים לשמר את תרבותה הבודהיסטית הימאלאיית.


פסטיבל בבהוטן, מדינה זעירה עם שלל פסטיבלים ססגוניים

ביום הפסטיבל של טימפו עשיתי את דרכי אל הדזונג – המנזר המבוצר שקיים בכל עיר ומחולק לחצרות. חלק מן החצרות משמש את משרדי הממשל ואפילו משרדו של המלך מצוי בו. בחצר הממשל מצויים אולמות של בית משפט, משרד גביית המסים ומשרדי ראש העיר, חלקו האחר של הדזונג משמש את המנזר הראשי של העיר. באווירת ימי הביניים שמאפיינת את המבנים, מצויים גם אולמות תפילה מחופים בציורי קיר מקודשים, שלרגליהם יושבים נזירים לאור נרות חמאה ומשננים מנטרות.

המון רב עשה את דרכו אל הדזונג ואני נדחקתי בין עולי רגל רבים, דרך פתח המנזר המבוצר והעפתי מבט ברחבה העצומה. המקום עדיין לא היה מלא באדם, אבל כל שטח הריצוף כבר כוסה במחצלות של בני משפחה שנשלחו מוקדם לתפוס מקום. עמדתי רגע שואלת את עצמי לאן אפנה, וכבר אחזו בידי וגררו אותי בצהלות שמחה בני משפחתה של וואנגמו. הם פינו לי מקום על המחצלת, וכאשר יצאו הנזירים לבצע את הטקסים והריקודים, יצאו מן התיקים שעל המחצלת ממתקים, וחטיפי אורז מלוחים, משקאות ופירות ושידולים שלא היו מביישים אימא יהודייה.


ילדים נזירים. בכל מקום בבהוטן אפשר לראות נזירים בגלימות כתומות או אדומות

לאחר טקסי טהרה וגירוש רוחות, החלו נזירים לרקוד ריקוד קדוש במיוחד שנקרא "ריקוד המגבעות השחורות", הקהל נכנס לריכוז גבוה, ואני עקבתי בעיניי אחר הצעדים הסבוכים, הקפיצות, והמעגלים ההיפנוטיים שיצרו בגופם. הרגשתי שאני נשאבת אל תוך הקצב ונכנסת למצב של טרנס קל. התחושה נשארה כחוויה מתמשכת הרבה מעבר לזמן הפסטיבל. בהמשך, עטו הנזירים שלל תלבושות עשויות אריגי ברוקייד ממשי, מסכות אימתניות, ורקדו לצלילים שהפיקו נגני כלי הקשה, פריטה, ונשיפה. הפסטיבל נמשך שלושה ימים ברצף ובכל יום הייתה תוכנית שונה של ריקודים וטקסים. התבוננתי במופעים השונים, מוצאת לעיתים את זרם המשפחות שפקד את הפסטיבל מעניין לא פחות. ראיתי את התרגשותם הן מן הטקסים המקודשים, והן מהמפגשים עם בני משפחה וחברים אותם לא ראו זמן רב. מאז ביקרתי לראשונה בבהוטן אני חוזרת בכל שנה להשתתף בפסטיבל, משפחתה של וואנגמו תמיד מוצאת אותי בין הקהל הרב ומפנה לי מקום על המחצלת.

מה כדאי לראות בבהוטן?
פארו היא העיר הראשונה או האחרונה בה מבקרים בדרך כלל בבהוטן מאחר שבה מצוי שדה התעופה היחיד. בפארו מבקרים בדזונג, בטה-דזונג (Ta Dzong) שבו שוכן המוזיאון הלאומי, ומשם יוצאים אל עבר מנזר טקסנג (Taksang) שיושב על צלע הר תלוי בין שמיים וארץ במיקום שנוגד את חוקי הטבע.

עיר הבירה טימפו שוכנת בעמק ובה גם כן דזונג אדיר מימדים, ודזונג נוסף מצוי מחוץ לגבולות העיר בסימטוקה (Simtoka), זהו הדזונג העתיק ביותר בבהוטן שנבנה ב-1629. בעיר מספר מוסדות שאינם פתוחים בעת פסטיבל ולכן כדאי לתכנן בהם ביקור בימים שאינם ימי פסטיבל. אלו הם בית הספר לאמנויות, המכון הרפואי המסורתי, וכן מנזר הנשים ומנזר הילדים שמתרוקנים מדייריהם בזמן הפסטיבל.


דזונג בפארו

מזרחית לטימפו עובר הכביש דרך מעבר ההרים של דוצ'ו לה (Dochu La; 3,150 מטר) אשר יורד אל עמק פונאקה. בעמק שני דזונגים: האחד של העיר וואנגדי (Wangdi) והשני של פונאקה (Punaka). הדזונג של פונאקה הוא מקום מושב הממסד הנזירי בחורף, ושם נערך הפסטיבל שמשחזר ניצחון היסטורי על הטיבטים במאה ה-17. סמוך לשתי ערים אלו מצוי מקדש שיושב על גבעה בין שדות אורז והגישה אליו היא ברגל בלבד. מקדש צ'ימי לקאנג (Chimi Lakang) הוא אתר חובה לכל מי שיש לו משאלה. כל בקשה זוכה למענה, ובאים לשם בעיקר הורים שחפצים בילדים. המקום מוקדש לקדוש המטורף דרוקפה קונליי שמוכר בזכות איברו מלא האון. חולקים לקדוש כבוד ומבקשים את אשר על הלב, ולאחר מתן תרומה, זוכים לברכה מפאלוס עשוי עצם שהוא העתק נאמן למקור.

המשך הנסיעה מזרחה מביא לעיר טרונגסה (Trongsa) בה מצוי דזונג מרשים שבנוי על צלע הר, ועוד מזרחה משם מצוי עמק בומטנג שבו מספר מקדשים ואתר ששמו "האגם הבוער" והוא אינו אגם וודאי שאינו בוער. הרבה מזרחה משם בגישה שאפשרית רק ברגל מצויים שבטים פראיים מעט בשם ברוקפה (Brokpa) וצפונה מן העיר פונאקה מהלך שבוע יושבים בני לאיה (Laya).


מנזר טקסנג, התלוי בין שמיים וארץ

הפסטיבלים הגדולים של בהוטן
טימפו טסצ'ו (Thimphu Tsechu) – נחגג בעיר הבירה טימפו בספטמבר או באוקטובר.
פארו טסצ'ו (
Paro Tsechu) – נחגג בעיר פארו באפריל או במאי.
פונאקה טסצ'ו (Phunaka Tsech) – נערך בעמק פונאקה סמוך לראש השנה הבהוטני ,נדהיינו בינואר או בפברואר.

ישנם חגים נוספים כמו חג האש בעמק בומטנג (Bhumtang) שנחגג בדרך כלל בחודש נובמבר.

מידע מעשי
איך נכנסים לבהוטן?
ממשלת בהוטן מעוניינת בהגבלת כמות התיירים הנכנסים לבהוטן ובכל שנה נכנסים כמה אלפי תיירים ברי מזל. את ההגבלה מבצעים על ידי גביית סכום כסף לא מבוטל עבור כל יום שהות במדינה. תמורת סכום זה מקבלים הסדרי הסעה, הדרכה, ארוחות, לינה ודמי כניסה לאתרים ואפשר גם לקבל טרק בהרים בלוויית מדריך. בתי המלון בסיסיים, והכביש היחיד במדינה מלא מהמורות מפגעי המונסון השנתיים. מישראל מפעילות מספר חברות טיולים ביקורים בבהוטן, הן לנוסעים עצמאיים והן לקבוצות מאורגנות. קניית שרותי הקרקע בבהוטן מבטיחה את הסדרת הוויזה.

מתי כדאי להגיע?
הזמן הטוב ביותר לביקור בבהוטן הוא בסתיו כאשר השדות ירוקים ועונת הגשמים חלפה. בתקופה זו מתקיימים פסטיבלים ואירועי תרבות מעניינים. מוטב לתאם את הביקור לזמן בו מתקיימים הפסטיבלים, אלא שהזמנת מקומות מוקדמת הכרחית, שכן כל הקודם זוכה. כל התיירים משלמים סכום זהה, אולם המקדימים זוכים בבתי מלון ואילו המאחרים עשויים למצוא עצמם מתארחים באכסניות או בבתי מקומיים.

איך מגיעים?
בטיסה
יש בבהוטן רק שדה תעופה אחד בפארו ורק מטוסים בודדים נוחתים בו בכל יום. טיסות יוצאות מקטמנדו, כלכלתה, דלהי ובנגקוק.

דרך היבשה
ניתן להיכנס ולצאת מבהוטן דרך העיר פונטשולינג (Phuntsholing) שעל גבול הודו. הנסיעה מפונטשולינג לפארו אורכת כשבע שעות, בעלייה מתמדת, בכביש משובש עם 17 פיתולים לקילומטר (מישהו ספר…) בתוך יערות, כשמכל פיתול מבצבץ מפל מים ושרכים מצפים את הצוקים הדרמטיים.

 

הרצאת וידאו: בהוטן - הממלכה הסודית

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: