בהוטן (Bhutan), ממלכה קסומה ברכס ההימלאיה, התפרסמה במערב בין השאר בזכות מדד האל"ג (אושר לאומי גולמי). המדד מתייחס למשתנים כמו צמיחה כלכלית הוגנת ובת קיימא, שימור וקידום התרבות, שימור הסביבה הטבעית וממשל תקין ואחראי. על פי ציטוטים בתקשורת המערב, מה שקובע מבחינת ראשי המדינה בבהוטן הוא מידת האושר של אזרחיה, זאת אף יותר ממשתנים כלכליים אחרים. מעניין לחשוב כי מנקודת המבט המערבית, הדברים יכולים להראות אחרת – דוקא בתחום העושר בהוטן נמצאת מאחור, ותושביה נחשבים לעניים. יחס זה לאושר מוסיף לממלכה מידה של קסם.
עוד קודם לכן, ובמשך שנים, זוהתה בהוטן כממלכת שנגרילה האגדית, אותו מקום קסום ומבודד, פרי דמיונו של הסופר ג'יימס הילטון בספרו משנת The Lost Horizon 1933. אמנם כמה מקומות נוספים זוהו עם שנגרילה במשך השנים, אולם לבהוטן שמור מקום מרכזי בקסם ששנגרילה האגדית פיזרה בקרב תיירים מערביים.
מנופי בהוטן. במשך שנים הממלכה הקטנה לא היתה נגישה לתיירים, וגם כיום השלטונות מגבילים את מספר הנכנסים
במשך שנים היתה בהוטן ("ארץ דרקון הרעם") לא נגישה לתיירים, וגם כיום ראשיה שולטים בכמות הנכנסים למדינה, במטרה לשמור על האיזון בין ההכנסות שתיירים מביאים איתם לבין שמירה על קסמה הבודהיסטי המיוחד (הטיול בבהוטן אפשרי עם מדריך מקומי צמוד בלבד).
בין מסורת לשינוי
כ-750 אלף בני אדם חיים במדינה ההררית הקטנה – כ-38 אלף קמ"ר שטחה – שנמצאת בין טיבט מצפון, והודו – בשאר עבריה. הדת הרשמית היא בודהיזם מזרם הווג'ריאנה. השפה הרשמית היא דזונגקה, שמקורה בטיבט. הכתב זהה לכתב הטיבטי. שפה רשמית נוספת היא האנגלית, תוצאה של השלטון הבריטי ששלט במרחב.
נערה בהוטנית. בעוד שבמערב מודדים את כמות העושר, בבהוטן המדד הקובע הוא ממד האושר | צילום: fritz16 / Shutterstock.com
בראש המדינה עומד מלך – ה"דרוק גיאלפו" (Druk Gyalpo), כיום זהו ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק (יליד 1980), בנו של המלך שקבע את מדד האושר עוד בשנות ה-70 של המאה הקודמת. המלך הנוכחי, שהתחנך במוסדות אקדמיים בארצות הברית ובאוקספורד שבאנגליה, החל בתהליך מעבר הדרגתי לשלטון דמוקרטי, ומאז עלייתו לשלטון בשנת 2008, נערכו במדינה שתי מערכות בחירות לפרלמנט – בשנת 2008 ובשנת 2013, מערכת הבחירות הבאה צפויה להתקיים בשנת 2018. הטלוויזיה, שהגיעה לבהוטן בשנת 1999, היוותה אבן דרך משמעותית בתהליך השינוי שעוברת המדינה. כיום לרבים מאזרחיה יש טלפונים חכמים וחיבור לאינטרנט. חלק מתהליך השדרוג הטכנולוגי הגיע במקביל לתהליך הדמוקרטי – במהלך מערכת הבחירות האחרונה נעשה שימוש בטכנולוגיה.
נשים בלבוש מסורתי. למרות שסממנים מערביים החלו לחדור, המסורת עדיין מורגשת בכל פינה | fritz16 / Shutterstock.com
ועדיין, המבקרים במדינה יכולים לחוש את המסורת המקומית בכל פינה. דוגמה אחת לכך היא התלבושת המסורתית שתושביה מחוייבים ללבוש במקומות רשמיים, דוגמה אחרת היא הספורט הלאומי – חץ וקשת (למרות שענפי ספורט נוספים קיימים אף הם במדינה. למשל כדורגל – נבחרת הכדורגל של בהוטן הוקמה בשנת 1982. הנבחרת הנחשבת לאחת הגרועות בעולם, לא ניצחה באף משחק רשמי).
כלכלתה של המדינה מתבססת על חקלאות ומכירת חשמל שמופק מתחנות הידרו-אלקטריות. עיקר קשרי הסחר של בהוטן מתקיימים עם עם הודו שכנתה. אגב, תיירים יכולים להשתמש בתחומיה במטבע הרופי ההודי (לנוסעים לבהוטן כדאי לדעת – אסור לעשן בפומבי ואסור למכור טבק). הבתים בממלכה עשויים עץ ואבן וגגות צפחה, והם מעוטרים בגילופי עץ עם אלמנטים מהמיתולוגיה המקומית, וצבועים בצבעים מרשימים. דגלי הבד הטיבטים אף הם נוכחים בנוף ההררי המקומי.
הדזונג של פונאקה. דזונג הוא שילוב של מבצר ומרכז רוחני
אלמנט מרכזי בתרבות המקומית הוא הדזונג, מעין מבצר ומרכז רוחני, הבנויים במקומות אסטרטגיים, ומחולקים לחצרות המשמשות לשימושים שונים. בעיירות שונות בבהוטאן יש מבני דזונג החולשים על הדרכים. בסמוך לסימטוקה (Simtoka), נמצא הדזונג העתיק ביותר במדינה, שנבנה בראשית המאה ה-17.
אתרים ופסטיבלים
טהימפהו (Thimphu) משמשת כבירת בהוטן מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת. העיר שוכנת במערב המדינה, בעמק מוקף יערות. כאן נמצאים משרדי הממשלה וכאן גם מתקיים פסטיבל טהימפהו (Thimphu Tsechu) שנחגג בחודש ספטמבר או אוקטובר ונחשב לאחד החשובים במדינה. במהלך הפסטיבל נאספים המקומיים ברחבת המנזר וצופים בנזירים רוקדים ריקודי מסכות מלווים בהלמות תופים ונגינת כלי נשיפה. בטהימפהו נמצא גן החיות של בהוטן, המציג בין היתר את ה"טאקין" שילוב של אנטילופת-עז החיה במזרח ההימלאיה, ונחשבת לבעל החיים הלאומי. בבירה נמצאים גם בתי ספר למלאכות יד מקומיות.
הפסטיבל בטהימפהו, אחד הפסטיבלים החשובים בממלכה | צילום: Pema Gyamtsho / Shutterstock.com
ממזרח לבירה ממשיך הכביש דרך מעבר ההרים של דוצ'ו לה (3,150 מטר מעל פני הים) ויורד אל עמק פונאקה. הדזונג של פונאקה משמש את הממסד הנזירי בעונת החורף, וכאן נערך נערך פונאקה טסצ'ו (Phunaka Tsechu), הפסטיבל מתקיים בחודש ינואר או פברואר, בסמוך ליום העצמאות של בהוטן.
העיירה פארו (Paro), שוכנת במערב המדינה, ובסמוך אליה נמצא אחד האתרים החושבים לביקור – מנזר קן הנמרים. על פי האגדה, גורו רינפוצ'ה (שהביא את הבודהיזם לבהוטן וטיבט במאה השמינית) הגיע למנזר, השוכן על מצוק, כשהוא רכוב על גבי נמרה מעופפת. בפארו נמצא המוזיאון הלאומי של הממלכה (דזונג טה), המציג אוסף אומנות מעניין. הפסטיבל של פארו, פארו טסצ'ו (Paro Tsechu), נחגג בחודשים אפריל או מאי. בסמוך לעיירה, נמצא שדה התעופה של בהוטאן.
דגלי תפילה מתנופפים ליד מנזר קן הנמרים
אזור בומטנג כולל ארבעה עמקים: צ'ומה, צ'וקור, טנג ואורה, המשתרעים בגובה 4,000-2,600 מטר מעל פני הים. זהו הלב הבודהיסטי של בהוטאן, ויש כאן מקדשים ומנזרים מעניינים. בג'קר מתקיים בחודש אוקטובר פסטיבל הכולל ריקודים והמחזת סיפורים מהמיתולוגיה הבהוטנית.
בטרונגסה יש מוזיאון מעניין שמשקף את האומנות הדתית של בהוטן. מבצר טרונגסה נבנה בשנת 1648 על ידי שבדרונג, שאיחד את כל בהוטן, והפך אותה למה שהיא היום – ממלכה בודהיסטית, עם תפיסת אושר ייחודית.
אגדה בהוטנית: ארבעת החבריםעל קירות מקדשים בבהוטן אפשר לראות ציור של ארבע חיות עומדות זו על גבה של זו: פיל, קוף, ארנבת וציפור. וזהו הסיפור מאחורי הציור: הארנבת הטילה את מימיה והשקתה את הזרע. הקוף זיבל את האדמה עם הצרכים שלו והפיל שמר על העץ עד שגדל והניב פירות. כשגדל העץ התעוררה בעיה – הפירות היו גבוהים, איך יגיעו עד לצמרת ויקטפו אותם? טיפס הקוף על הפיל, עלתה הארנבת על הקוף, עמדה הציפור על הארנבת וכך הגיעו לפירות ונהנו מהם. כך גם בבהוטן: האנשים חיים בשיתוף פעולה – החקלאים, העובדים במשרדים והמלך, כל אחד תורם את חלקו, וביחד הם מגיעים לארץ יפה ומניבה. |
מפת בהוטן:
אבי הגיב:
מה העונה המתאימה לטיול בממלכת בהוטן?