1. מחנה הבסיס של האוורסט
אם חושבים על טיול אתגרי ברגל, נפאל היא בדרגה אחת מעל כולם. את הטרק למחנה הבסיס של האוורסט, הנמצא בגובה של 5,300 מטר, אפשר להתחיל בעיירה ג'ירי (Jiri) ממזרח לקטמנדו, או בכפר לוקלה (Lukla). אף על פי שלבד לא תהיו שם – זהו מסלול מתויר למדי ומשופע בדוכני מזכרות – פנורמות ההרים, מן היפות בעולם, הן עוצרות נשימה, וכך גם שעות ההליכה הרבות בכל יום, בגובה של אלפי מטרים. המסלול נמשך בין שבועיים לשלושה.
עונה מומלצת: אוקטובר־נובמבר, מרץ־אפריל
הגעה: מתאילנד או מהודו בטיסה (מהודו אפשר גם באוטובוס) לקטמנדו, ומשם באוטובוס לג'ירי או בטיסה פנימית ללוקלה
2. אופנועי שלג בלפלנד
האתגר הגדול כאן אינו המאמץ הפיזי אלא הקור: לא פשוט לטוס על אופנוע במהירות של שישים קילומטרים לשעה בטמפרטורה שיכולה לרדת לארבעים מעלות מתחת לאפס. נסיעה בגובה נמוך בערבות מכוסות שלג מסמא עיניים בין עצים מושלגים ובקתות כפריות היא לא אקסטרים מסוכן, כי יש מדריך צמוד וציוד מתאים, אך היא מייצרת לא מעט אדרנלין.
עונה מומלצת: מינואר ועד אמצע אפריל. פברואר הוא החודש הקר ביותר
הגעה: מגיעים בטיסה מתל אביב לכל יעד אירופי, ומשם בטיסה להלסינקי, לרובניימי
(Rovaniemi, בירת לפלנד) או לאיוואלו (Ivalo)
3. שיט בנהר מקונג
 |
מפל מים במקונג. קטעים סוערים למיטיבי רפטינג
צילום: אריק דה גראף |
המקונג (Mekong) הוא נהר אדיר, יותר
מ־4,000 קילומטר אורכו, המתחיל במערב סין וזורם דרך לאוס וגבולותיה עם מיאנמר ותאילנד, ודרך קמבודיה, עד לדלתא האדירה שלו בווייטנאם. הקטעים הסוערים של המקונג נמצאים בחבל יונאן
(Yunnan) שבדרום סין ובמעבר שבין לאוס לקמבודיה, והם קוסמים למיטיבי רפטינג המחפשים ריגושים. הקטעים הרומנטיים של הנהר, בלאוס ובקמבודיה, עוברים בין כפרים טרופיים הנראים כתמונות מהמאה ה־19.
עונה מומלצת: סין – אפריל־מאי, ספטמבר־אוקטובר; לאוס וקמבודיה
– נובמבר־פברואר; דרום וייטנאם – ספטמבר־אוקטובר, ינואר־מרץ
הגעה: אפשר להגיע אל המקונג בדרכים רבות ומגוונות. להלן כמה דוגמאות:
סין – מהערים קונמינג וג'ינגהונג; לאוס – מהעיר ויינטיאן; קמבודיה – מהעיר פנום פן; וייטנאם – לצאת מהעיר הו־צ'ין מין סיטי לשיט יפהפה לאורך המקונג ולהגיע עד אנגקור ואט בקמבודיה
4. ג'יפים בוואדי רם, ירדן
כשמרחיקים עד קצה העולם בחיפוש אחר אתגרים, כדאי לזכור שממש מתחת לאף, בדרום ירדן, נמצא אחד מהמקומות הכי נחשבים לנהיגת שטח – אזור ואדי רם. זה המקום להתנסות בנהיגת שטח תובענית בחולות עמוקים, בין מעברים סלעיים צרים שיצר הטבע, ובתוך קניונים עמוקים היכולים לגרום לקשיי התמצאות גם למיטיבי ניווט.
עונה מומלצת: כל השנה
הגעה: לוואדי רם אפשר להגיע במונית או באוטובוס מעקבה או מפטרה
5. הג'ונגלים באי היינן, מדרום לסין
מסע רגלי של כעשרה ימים, המתחיל בחופו הצפוני של האי הטרופי היינן
(Hainan), השוכן בין סין לווייטנאם ואינו נמצא בשום מפת תיירות כמעט. שטחו של האי גדול פי אחד וחצי לערך משטח ישראל, וההולך בו עובר בג'ונגלים, מזיע, סובל מעלוקות ומדי פעם מגיע לכפר קטן עם אנשים נהדרים שמזמינים לארוחה טובה. את בעלי החיים – בעיקר ציפורים וקופים – קשה לראות. הם יושבים למעלה בסבך הענפים וצוחקים על המשוגעים שמפלסים את דרכם למטה.
עונה מומלצת: אוקטובר־מרץ, אז האקלים נעים למדי ואין סכנת טייפונים
הגעה: לעיר הבירה של היינן, הייקאו (Haikou), אפשר להגיע בטיסה ישירה מהונג קונג או מבייג'ינג ומערים אחרות בסין. אפשר גם להפליג מהייאן (Haian), מגואנג'ו
(Guangzhou) או מהונג קונג
6. טיפוס במצוקי ראיליי, תאילנד
מי שמחפשים אתגר גדול יותר ממסיבת ירח מלא, יגיעו לחופיה המערביים והקסומים של תאילנד, במחוז קראבי (Krabi), שאחד מהם הוא ראיליי (Railey). שם, מתוך הים ובין יערות, מזדקרים מגדלים של סלעי גיר מרהיבים בתצורות מהממות, שיוצרים גן עדן ואתגר של ממש למטפסי מצוקים. ראיליי מתאים גם למי שנחשפים לטיפוס לראשונה בחייהם, ואילו המקצוענים לא יפספסו את המצוקים התלולים יותר של חוף תונסאי
(Thonsai) הסמוך.
עונה מומלצת: דצמבר־ינואר
הגעה: לקראבי אפשר להגיע בטיסה מבנגקוק, מקו סמוי (Ko Samui) ומסינגפור, או באוטובוס מבנגקוק ומפוקט (Phuket) לסורט תאני (Surat Thani)
7. שיט קייאקים בגרינלנד
 |
| שיט בקייאק באגם גלסייר (Glacier), גרנלנד. אחד המקומות האחרונים בעולם שנותרו כפי שהיו מאז שטיילים מן המערב החלו להגיע אליו | צילום: מרטין קוואלסקי |
שיט בקייאק לאורך הפיורדים בחופה הצפוני של גרינלנד הוא מסע בעולם הולך ונעלם, במאחזים האינואיטיים שנותרו כפי שהיו כשהאדם הלבן הניח לראשונה את כף רגלו בגרינלנד. אפשר לבוא מצוידים בקייאק, אך עדיף להצטרף לאינואיטי היוצא לצוד לווייתנים ומכיר את הים ואת אורחותיו. הקושי הפיזי שבחתירה במשך ימים שלמים בתנאים קיצוניים ובים סוער מביא לכך שזהו אחד המקומות הכי פחות מתוירים בעולם.
עונה מומלצת: אוגוסט בלבד
הגעה: יש להגיע לאחד מכפרי הדייגים בצפון גרינלנד – מגיעים בטיסה מקופנהגן לנוק (Nuuk), בירת גרנלנד, ממשיכים בטיסה לכפר האינואיטי קאנק
(Kanak) שבצפון מערב גרינלנד, וממנו יוצאים אל הכפר הנבחר. ככל שמצפינים, כך כפרי האינואיטים מסורתיים יותר
8. מסביב לאוסטרליה על אופנוע
מרחביה העצומים של אוסטרליה מזמנים את האתגר האולטימטיבי לחובבי האופנועים – אנשים חזקים המוכנים לחצות מדבריות, הרים, יערות ונהרות, לנסוע על טיפת הדלק האחרונה ולהיזהר שלא לדרוס קנגורו. בדרך אפשר לעצור לשתות בירה קרה ולהתיידד עם המקומיים. רוב המטיילים "חותכים" דרך איירס רוק (Aires Rock), הסלע הענקי הקדוש לאבוריג'ינים, הניצב בפארק אולורו (Uluru).
עונה מומלצת: כל השנה
הגעה: בטיסה לסידני או לאחת הערים הגדולות באוסטרליה, שם אפשר לרכוש או לשכור אופנוע מתאים
9. צפון קניה בתנאי שטח
ימת טורקנה שבצפון קניה היא ארצם של שבטים רבים השומרים על אורח חיים מסורתי כבר כמה מאות שנים: רועים גמלים ובקר, דגים באגם ואוספים מלח באחד המקומות היבשים בעולם. כל זאת על רקע נופי מדבר, מצוקי גרניט, פילים המסתובבים ביערות, המלחות של מדבר צ'לבי עם תופעות הפאטה מורגנה, מי הטורקיז והשקיעות האדומות על הימה. כדי להגיע אל אותה אפריקה נידחת, מיטלטלים במשך יותר משבוע במשאית ספארי בדרכי עפר היורדות מן ההרים אל מדבריות הצפון.
עונה מומלצת: כל השנה
הגעה: בטיסה לניירובי דרך אדיס אבבה, ומשם ברכב
10. נחל רחף, מדבר יהודה
סדרת מפלים שגובהם בין שבעה לארבעים מטרים, בתוך נקיק צר, מדרום למצדה – זהו נחל רחף, ותידרשו ליום שלם כדי ללכת לכל אורכו. כשעומדים בתחתית הנקיק ומביטים למעלה, השמים נראים כמו חוט דק. בחורף נוצרות מתחת למפלים בריכות ירוקות יפהפיות, שאת כמה מהן אפשר לחצות בדשדוש ואת האחרות חייבים לעבור בשחייה. מי שלא התאמן מעולם בסנפלינג, שלא יתחיל כאן – זה מקום למיומנים בלבד.
עונה מומלצת: רק בחורף, אך זהירות: לא ביום גשם
הגעה: נוסעים בכביש ערד-מצדה עד בקעת קנאים, שם פונים בדרך עפר אל הנחל
