בין ארגנטינה וצ'ילה שוכן חבל פטגוניה, ללא ספק אחד מהיעדים היפים בעולם. שטחה של פטגוניה הוא יותר מ-700 אלף קמ"ר של שממת קרחונים אינסופית השוכנת לצלם של הרי האנדים המושלגים. מקור השם פטגוניה הוא "רגליים גדולות". לפי הסיפור, המראה שהדהים יותר מכל את הספן ומגלה הארצות פרדיננד מגלן היה מראה רגליהם הגדולות והחסונות, מכוסות בעורות של גואנקו (קרוב משפחה של הלאמה) של האינדיאנים תושבי הערבות המדבריות בחלק הדרומי של אמריקה הדרומית, ולכן העניק למקום את השם Patagones. כיום מרבית התושבים הם ממוצא אירופאי. ולמרות ששטחה של פטגוניה מהווה שליש משטחן של ארגנטינה וצ'ילה גם יחד, רק כחמישה אחוזים מתושביהן מתגוררים במרחבים הללו. אזורי אגמים משני צדי הגבול |
אזור האגמים בארגנטינה. אזור ההרי עם פסגות מושלגות ואגמים בשלל צורות וגדלים | צילום: Argmda, GFDL |
באזור מוצעים גם סיורים בני יום או יותר, כדוגמת אלו:
• סרו טרונדור, שפירושו "ההר הרועם" – סיור בן יום העובר לאורך האגמים גוייטרס ומסקרדי, ממשיך אל מרגלות הקרחון השחור (הנקרא כך כי הוא מכוסה במורנה), ועובר לאורך בסיס הקרחון. הסיור כולל לעתים את מפלי לוס אלרסס או לוס סיסרוס (Los Cisares).
• סירוויטו צ'יקו (Cirquito Chico) – סיור בן שלוש שעות סביב ברילוצ'ה, הכולל כמה נקודות תצפית והליכה ביער של עצי נוטפגוס (Notafagus, אשורים של חצי הכדור הדרומי), וכן תצפית מרהיבה מפסגת סרו קמפנריו (Campanario) בגובה של 1,100 מ', שהעלייה אליה היא ברכבל. בפסגת ההר מצוי בית קפה עם נוף עוצר נשימה.
• סרו קתדרל (Cerro Cethedral) – תצפית בגובה של 1,900 מ', אטרקטיבי רק בחורף ובאביב, כשיש שלג רב.
• סירקוויט גרנדה (Cirquito Grande), "הסיבוב הגדול" – כולל נסיעה דרך המדבר אל לאגו טרפול (Lago Traful), משם אל חופו הצפוני של האגם (Villa de la Angostura), וחזרה לברילוצ'ה. ניתן לחזור בשייט.
• פורטו בלסט (Porto Blest) – שייט באגם עד לקצהו המזרחי, כולל ירידה רגלית לביקור בעץ אלרסס ענקי ובמפלי Los Cantaros. לעוברים לצ'ילה, זהו מעבר האנדים המפורסם.
• האי ויקטוריה – שייט בן שלוש שעות אל האי, כולל סיור בשמורת עצי האריין (Arayan) האנדמים (בלעדיים) לאזור. העצים, בעלי הקליפה הוורדרדה, שימשו השראה לסרט "במבי" של וולט דיסני.
• וויז'ה דל לה אנגוסטורה (Villa de la Angostura) – טיול לעיירה הקסומה, שבה יש שפע של מלונות בוטיק מצוינים, ואל שמורת עצי האריינס המרהיבה.
הפארק הלאומי אריין. העצים הייחודיים בעלי הגזעים האדומים נתנו השראה ליער של במבי בסרטו של דיסני | צילום: Alfonso, GFDL |
לעבור מצ'ילה לארגנטינה ולהפך
לרוצים לעבור מצ'ילה לארגנטינה או מארגנטינה לצ'ילה יש כמה אפשרויות:
הדרך המרכזית: מפוארטו מונט (Puerto Montt) נוסעים דרך פטרואה (Petrohué) אל אגם טודוס לוס סנטוס (Lago Todos Los Santos). חוצים את האגם בשיט אל מלון Peulla, שם אפשר לגוון את הנסיעה במנוחה קצרה או לטפס כחצי שעה אל מפל הנאהבים לוס נוביוס (Salto de Los Novios), שהשמועה אומרת כי מי ששותה ממימיו שלוש פעמים מתחתן בתוך חצי שנה.
בהמשך עוברים דרך הפארק הלאומי ויסנטה פרס רוסלס (Parque Nacional Vicente Pérez Rosales) אל פוארטו פרִיָאס (Puerto Frias), שם נמצאת תחנת הגבול, ואל אגם פריאס.
שטים באגם אל פוארטו אלגרה (Puerto Alegre), נוסעים אל פוארטו בלסט (Puerto Blest) וחוצים את אגם נאוול וואפי בשיט אל פוארטו פניואלוס (Puerto Pañuelos), ומשם לברילוצ'ה. את אותו מסלול ניתן לעשות בכיוון ההפוך – לבאים מארגנטינה לצ'ילה.
הדרך הצפונית: דרך אטרקטיבית כמעט כמו הדרך המרכזית, ומפורסמת פחות ממנה. מתחילים מפוקון בנסיעה מזרחה בדרך יפהפייה החוצה את הגבול הארגנטינאי. משם נוסעים באזור מדברי אל העיירה סן מרטין דה לוס אנדס. הדרך אורכת כשבע שעות, ואף יותר בדרך כלל בשל הנופים המרהיבים, העצירות והצילומים. מומלץ ללון בעיירה ולהמשיך למחרת לוויז'ה דל לה אנגוסטורה בדרך שבעת האגמים – נסיעה האורכת כשלוש שעות. וויז'ה דל לה אנגוסטורה מוקפת באגמים, נהרות ויער עתיק והיא נראית כאילו נלקחה היישר מסיפורי אגדות. מומלץ ללון בה לפחות לילה אחד, להירגע וליהנות מהנוף המשגע. מכאן נוסעים לברילוצ'ה (כשעה) או שטים אליה (כשעה וחצי).
איפה לנים?
האזור שופע מלונות ומלונות בוטיק מרשתות היוקרה המובילות בעולם, ואפשר ללון בכל רמה שתתאים לכם – מחדרי אירוח פשוטים ועד מלונות יוקרתיים מרשתות כמוRelais & Chateaux ו-Small Leading Hotels of the world, הממוקמים לרוב על שפת אגם והם ברמה גבוהה מאוד. קשה לתאר את יופיו של הנוף שמתגלה בבוקר – אגם כחול והרי האנדים המושלגים.
טורס דל פיינה. הפארק קיבל את שמו ממגדלי הסלע הפראיים (טורס) ומצבעם של המים (פיינה פירושו כחול) |
סוף העולם שמאלה
האזור הדרומי ביותר ביבשת מכונה על ידי המטיילים ותושבי המקום – סוף העולם. וכמאמר הפתגם "כל סוף הוא התחלה של משהו אחר", כך גם בפטגוניה – ההרפתקה רק מתחילה כאן. שני הפארקים הלאומיים המפורסמים ביותר בפטגוניה הם טיירה דל פיאגוTierra del Fuego וטורס דל פיינה Torres del Paine, שקיבל מעמד של שמורה ביולוגית מטעם אונסק"ו. פארק טורס דל פיינה ממוקם בקצה העולם – כ-400 ק"מ מצפון לבירת הפרובינציה פונטה ארנס וצפונית לפוארטו נטאלס.
צוקי טורס דל פיינה הם עמודי גרניט מרהיבים הנישאים עד לגובה של אלפיים מטר מעל הערבה הפטגונית. הפארק קיבל את שמו ממגדלי הסלע הפראיים (טורס) ומצבעם הירוק-כחול של המים, שהילידים נתנו לו את השם "פיינה" – כחול. השמורה התברכה באגמים בצבע טורקיז, קרחוני ענק ונהרות שוצפים. בין בעלי החיים שאפשר לראות ברחבי השמורה ניתן למנות את הפומה, הגואנקו והנשר הדרום אמריקאי – הקונדור.
אל הפארק מגיעים בנסיעה של כחמש שעות מפונטה ארנס, והנשימה נעתקה מהיופי שאין לתארו. שוב ושוב עצרנו את הנהג כדי שנוכל לצלם – צילמנו יותר מאלף תמונות של מראות שגם כך יישארו חקוקים בלבנו לעד. טיפ חשוב: מומלץ ללון בתוך השמורה – המרחקים באזור עצומים, מבחר הטיולים רחב, וחבל לבזבז את הזמן בנסיעות. כדאי לשהות במקום לפחות שלושה לילות כדי לספוג את החוויה במלואה. בתוך השמורה יש מגוון רחב של הוסטריות המציעות טיולים, טרקים ורכיבות על סוסים.
טרק בשמורת טורס דל פיינה |
הטרק המפורסם ביותר בשמורה נקרא טרק W, שאפשר לעשות את כולו או רק חלקים ממנו. טרק נוסף הוא לבסיס הטורס,Base de las Torres , אורך כשמונה שעות בדרגת קושי בינונית פלוס, אך הנוף הנשקף שווה את המאמץ. הטרק המלא כולל 90-75 ק"מ של הליכה, ורוב המטיילים מסיימים אותו בארבעה עד חמישה ימים. הטרק מסודר מאוד, לאורכו יש שילוט רב וסימון השבילים ברור מאוד. את היום האחרון או הראשון (תלוי מאיפה התחלתם) ניתן לקצר בשייט במעבורת.
טרק מפורסם נוסף הוא הטרק לקרחון גריי (Lago Grey). זהו טרק של כשש שעות הליכה מרהיבה ולא קשה במיוחד, שבמהלכה עוצרים לפיקניק לצד אגם גריי השופע בגושי קרח שנתקים מהקרחון. בשעות צהריים מגיעים לקרחון גריי המרהיב, ובתום הטרק יש שייט של כשעה וחצי לאורך אגם גריי. מתבוננים בקרחון מקרוב ובגושי הקרח הצפים ושותים פיסקו סוואר (Pisco sower ) או וויסקיOn the Rocks – עם קרח טרי היישר מהקרחון. בנוסף לטרקים, ברחבי השמורה מוצעים טיולים ברכב, רכיבות על סוסים ועוד.
קרחון פריטו מורנו, גולת הכותרת של פארק הקרחונים בארגנטינה |
אנטרקטיקה הקטנה
חלקו המערבי של הרכס ממשיך אל משטח הקרח הגדול של ארגנטינה המכונה "אנטארקטיקה הקטנה", פארק הקרחונים של ארגנטינה, שבמרכזו העיירה קלפטה. העיירה הקסומה מלאה במסעדות, גלידריות מפתות וחנויות לתיירים. השם קלפאטה מגיע משמו של שיח, שמגרגיריו הכחלחלים מכינים ריבות ומאכלים שונים. מומלץ לנצל שעה של זמן לשוטטות לחוף האגם ולצפייה בעופות המים, בעיקר בשמורת לגונה נימץ (Laguna Nimez), לגונה לא גדולה הנמצאת במרחק של כקילומטר ממרכז העיר, ליד אגם ארגנטינו, שבה ניתן לראות ציפורי מים רבות, בהן הפלמינגו המפורסמים.
גולת הכותרת של פארק הקרחונים הוא הקרחון המתנפץ פריטו מורנו, שנמצא ליד העיירה אל קלאפטה. הקרחון, שהתגלה בשנת 1879, נקרא על שם החלוץ החוקר פרנסיסקו מורנו בן המאה ה-19, שהקדיש את רוב שנותיו לחקר המחוז (בספרדית המילה Perito משמעותה "מומחה"), והשפיע רבות במחלוקת בין ארגנטינה לצ'ילה על מיקום הגבול באזור בין שתי המדינות.
אפשר לצפות בפוריטו מורנו מגדת האגם או בשייט שעובר לצדו |
קרחון פריטו מורנו הוא אחד משלושת קרחוני פטגוניה שאינם נמצאים בנסיגה, ושטחו נשאר יציב ב-90 השנים האחרונות. שטחו של הקרחון 250 קמ"ר, אורכו כ-30 ק"מ ועומקו מגיע עד לכ-700 מטר. הקרחון מתקדם לכיוון אגם ארגנטינה (Lago Argentino) במהירות של שני מטר ליום (כ-700 מטר בשנה), ובחזיתו אל האגם רוחבו מגיע לחמישה קילומטרים וגובהו הממוצע 60 מטר מעל פני הים.
את הקרחון ניתן לראות בכמה דרכים: הדרך המומלצת ביותר היא מיני טרק – סיור הכולל שיט לצדו השני של האגם, שבו יש מסלול הליכה מרשים המאפשר תצפית על זוויות אחרות של הקרחון. דרך נוספת היא בסיור רגלי בחוף שמול חזית הקרחון הבנוי כמרפסת טבעית לצפייה בו. יש כמה מרפסות עם ספסלים שאפשר לשבת עליהם ולהתרשם מגושי קרח גדולים הקורסים אל מי האגם. אני ממליצה להצטייד בפיקניק, לשבת על אחד הספסלים מול הקרחון וליהנות מהחוויה הייחודית. אפשר לכלול בסיור Safari Nautico, שייט בספינה לאורך האגם.