אנטארקטיקה – מים וקרחונים

קיומם של מאגרי מים מתחת לקרחונים באנטארקטיקה הוא תחום מחקר שתופס תאוצה בשנים האחרונות. מדענים רבים מנסים לעמוד על הקשר שבין הימצאות האגמים, לבין תנועת הקרחונים שמעליהם, בנסיון לחזות מגמות בשינויי אקלים.

גילוי ארבעת האגמים החדשים יצר עניין רב בעיקר בקרב ביולוגים, שמתעניינים במציאות אורגניזמים שונים במערכת אקולוגית תת-קרחונית שהופרדה משאר כדור הארץ לפני אלפי שנים, ובקרב מדעני אקלים הלהוטים להבין את תהליך ההמסה המואץ של הקרחונים, שיכולים לשנות את מפלס האוקיינוסים. הביולוגים מקווים למצוא באגמים אלה צורות חיים ששרדו כמוזיאון ביולוגי.

אנטארקטיקה היא היבשת החמישית בגודלה בקוטב הדרומי, והקרחונים שבה מכסים כ-10% משטח כדור הארץ כולו. 90% מהקרח בעולם מצויים ביבשת, ומהווים למעלה מ-70% ממאגרי המים המתוקים על פני כדור הארץ. מרביתה מכוסה בקרח, והיא נחשבת למקום הקר בעולם.

הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנרשמה על פני כדור הארץ. אתר ווסטוק הרוסי, אנטארטיקה | צילום: fictures – cc-by

הקרחון חם מבפנים
אחת השאלות המסקרנות שעולות עם גילוי האגמים, היא כיצד נשארים המים במצב נוזלי למרות הטמפרטורות הנמוכות. אחת ההשערות גורסת כי גל חום שבא מפנים כדור הארץ מחמם את הסלעים שבתחתית האגמים, ומונע ממי האגמים לקפוא. סברה נוספת שהעלו החוקרים גורסת כי הקרחון אשר נמצא מעל האגמים מפעיל לחץ, ומגן על האגם, כמו שמיכה, מטמפרטורות קרות שעל היבשת.

הפעם האחרונה שהתגלו אגמים בקנה מידה דומה במזרח אנטארקטיקה, הייתה לפני 11 שנה. ב-1996 איתרה קבוצת מדענים רוסיים רשת של כ-140 אגמים, בעומק של כ-4,000 מטרים. רשת האגמים כונתה, מאוחר יותר, Vostok (ברוסית: מזרח), על שם המחנה הרוסי שהוקם ביבשת.

ארבעת האגמים החדשים שהתגלו מרכיבים יחדיו שטח עצום, פחות או יותר בסדר הגודל של אגם vostok – שטח של כ-250 ק"מ, לרוחב 50 ק"מ. בשנים האחרונות התגלו למעלה מ-100 אגמים ביבשת, אך רובם קטנים ורדודים, ומרוכזים בחלקה המערבי.

בקצב הזה, מסכמים החוקרים, אנטארקטיקה כולה תימס, ותיצור שינוי חסר תקדים במפלס המים העולמי.

לתיק מידע – אנטארקטיקה