למה דווקא אלסקה, שאלו אותנו חברים. היה קשה להסביר, אבל אלסקה היתה מושא החלומות שלי זה זמן רב. בכל משפחה צריך אחד שחולם. חודשים ארוכים של הכנה, לימוד ומחקר, שלושה ספרים על אלסקה, ספר על אינדיאנים, ספר על יונקים, 500 פרוספקטים, תדפיסים ומפות הביאו אותנו לרגע הזה שבו אנו דוהרים בקרוואן שלנו בכביש המוליך לעיירה סיוורד (Seward), הנמצאת 210 קילומטרים דרומית לאנקורג' (Anchorage), העיר הגדולה באלסקה. אם חשבתם שכשיושבים בקרוואן אפשר להתרווח על המושב עם כוס יין ביד אחת ופטיפורים ביד השנייה, תחשבו שוב. לא עם נהג הבית שלנו. הנהגים כאן אטיים מדי לטעמו, והוא עוקף ורוטן. ולא שנהגנו עובר על החוק, חלילה. הוא פשוט נהג איטלקי בנשמתו, כזה שעוצם עיניים (מטפוריות, כמובן) וחושב שזו הפורשה שלו, השועטת בדרכה למילאנו. באלסקה יש לא מעט קרחונים, אבל רובם נמצאים באזורים נידחים והגישה אליהם כרוכה בהפלגה ממושכת או בטיסה. אבל יש קרחון אחד יוצא דופן, שנמצא ליד כביש ראשי ואפשר להגיע אליו בהליכה קצרה. זהו בתרגום חופשי "קרחון הקצה", או Exit Glacier. קרחון הקצה נמצא בשמורת הפיורדים של קינאי (Kenai) שבדרום אלסקה. אם יש לכם רק יומיים באלסקה – רוצו לשם. צאצאים בניגוד לכוח המשיכה במאמר מוסגר ייאמר שלהיות אמא הרפתקנית זה דבר אחד, אבל לראות את צאצאיך מטפסים על סלעים תלולים בניגוד לכוח המשיכה, לא מוסיף בריאות. השביל נגמר במפתיע, ובלי כל הכנה אנחנו מוצאים את עצמנו משקיפים על קרחון כחול, נוצץ ומדהים ביופיו, כשרק מטרים ספורים וחבל דק מפרידים בינינו ובינו. הנשימה נעתקת. השילוט מזהיר מפני טיפוס על הקרחון. תאונות לא מעטות אירעו פה כשאנשים לא עמדו בפיתוי וניסו לטפס עליו. אני יכולה להבין למה אנשים מתעלמים מהשלטים. יש משהו מכשף במשטח השקוף והבראשיתי שמולנו. אנחנו עומדים שם בשקט גמור. יש רגעים שלא מדברים בהם. גם הילדים. אפילו הקיטורים הפסיקו. אנחנו מתחילים לרדת לפני שמישהו מאיתנו לא יתאפק וינסה לטפס.
האוטו הוא גם המלון והמסעדה היחס של ק' (להלן נהג הבית) לתבלינים הוא כמו היחס שלי למוצרי קוסמטיקה מסוימים. מגיע גיל שאי אפשר בלעדיהם. הרי לא יעלה על הדעת שנבשל שבועיים בלי התבלינים האהובים עליו – אבקת קארי, פפריקה אדומה, אורגנו, כמון ועלי פטרוזיליה יבשים. טיול בקרוואן הוא טיול אחר. האוטו הוא גם המלון וגם המסעדה. אין לאן לברוח. לטוב ולרע לומדים ליהנות מהביחד המשפחתי. הילדים למדו לחיות בלי אלקטרוניקה, אם כי היו ערבים שברוב ייאושם מצאתי אותם יושבים מול המסרטה ובוהים במה שהסרטנו באותו היום, כמו מסוממים שמסניפים את המנה היומית. אף על פי שטיילנו בקיץ, נאלצנו לקצר את הטיול כמעט בשבוע בגלל מזג אוויר גרוע. הקיץ באלסקה בלתי צפוי, ואנחנו נפלנו על שבועיים גשומים. החלטתי שאם אסע שוב לאלסקה זה יהיה דווקא בחורף. נכון שבקיץ הכל מואר, והימים ארוכים, אבל הנופים האמיתיים, עוצרי הנשימה, הם נופי החורף שלה. המישורים המושלגים האינסופיים, ההרים הלבנים, האסקימואים וכלבי המזחלות – איך בדיוק אחיה שם במינוס 50 מעלות זו שאלה מצוינת. אבל בחודש מרס מתקיים בעיר פיירבנקס (Fairbanks) מרוץ כלבי מזחלות ותחרות פיסול בשלג, ואפשר לראות גם את הזוהר הצפוני… היי, הפנטזיה שוב מתעוררת? ד"ר שלומית לוי-טננבוים – רופאת תוכים, עובדת בבית חולים לחיות ברעננה |
שבועיים בקרוואן באלסקה, עם שלושה ילדים, שני מבוגרים וקרחון מאתגר אחד פורסם 20.2.14 |
לאן נעלמו הכוכבים?
Array
(
[area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 652
[name] => אלסקה
[slug] => %d7%90%d7%9c%d7%a1%d7%a7%d7%94
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 652
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 651
[count] => 50
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 651
[name] => ארצות הברית
[slug] => %d7%90%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 651
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 650
[count] => 767
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 650
[name] => צפון אמריקה
[slug] => north-america
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 650
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 864
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )