אם ניסיתם לדמיין פעם איך נראית עיירת טיולים אמיתית – זה המקום. אל צ'אלטן היא עיירה קטנה בדרום ארגנטינה עם 600 איש, הממוקמת בין הרים גבוהים ומושלגים בהם נמצא הר הפיץ רוי המפורסם מתנשא לגובה של 3,405 מטרים וביום טוב אפשר לראות אותו מכל מקום בעיירה. באל צ'אלטן יש רחוב ראשי אחד המלא במסעדות, ברים, מאפיות וחנויות טיולים. המקום גם מפוצץ בהוסטלים, מלונות, דירות, ואתרי קמפינג בהם אפשר לישון.
מסלולים
כל המסלולים האפשריים באל צ'אלטן יוצאים ממקומות שונים בעיר, כך שאין צורך באוטובוסים/הסעות. נפרט כאן על המסלולים שאנחנו עשינו:
1. פיץ רוי – זריחה ולגונה torre, יום וחצי (עם שינה בשטח)
היום הראשון: יוצאים לדרך מהקצה הצפוני של הרחוב הראשי סאן מרטין (אי אפשר לפספס), רואים שלט של השמורה ופיצול שבילים, ימינה למפלים (40 דק' לכל כיוון – לא היינו) ושמאלה ל-lago de los tres (הלגונה של הפיץ רוי).
הליכה לא קשה שאורכת כ-3 שעות עד לבייס קאמפ (poincenot), בדרך יש תצפית נחמדה על ההרים הסובבים ונקודת מבט יפה על הפיץ רוי מלגונה קאפרי. הגענו לחניון הלילה, התמקמנו, בישלנו והלכנו לישון (אם מגיעים מוקדם לחניון הלילה יש אפשרות ללכת לתצפית קרחון piedras blancas).
הר הפיץ רוי המפורסם מתנשא לגובה של 3,405 מטרים
היום השני: התעוררנו בחשכה והתחלנו לטפס בשעה 5:30, העלייה לוקחת בין שעה לשעה וחצי עד ללגונה. מהרגע שהגענו ועד שהחלטנו לרדת, זו הייתה חוויה בלתי נשכחת. השמש התחילה לעלות, השמיים התבהרו ואכן עמוד הפיץ רוי נצבע בכתום, מחזה מטורף!
משמאל ללגונה הגדולה יש עוד נקודת תצפית שווה על לגונה סוסיה (susia). לאחר הרבה צילומים למעלה ירדנו לבייס קאמפ, קיפלנו את הציוד ויצאנו לדרך בשעה 11:00.
חוזרים כ-10 דק' באותה הדרך שממנה באנו אתמול, ורואים פיצול שבילים, שמאלה חזרה לאל צ'אלטן ולגונה קאפרי וימינה ללגונה טורה (torre). לוקחים ימינה ומשם עד לפיצול שבילים הבא יש כ-8 קילומטרים בהליכה מישורית ונחמדה. כמה דקות לפני הפיצול תראו מצד ימין את הר טורה שהוא לא פחות יפה מהפיץ רוי ודומה לו מאוד. בפיצול שבילים יהיה רשום ימינה ללגונה טורה ושמאלה לאל צאלטן, השארנו את התיקים בשיחים והלכנו במהרה ללגונה (3.5 קילומטר לכיוון).
הלגונה מרשימה, עם קרחון בקצה שלה ומבט קרוב על ההר. לאחר הפסקת קפה בלגונה, חזרנו אל הפיצול, לקחנו את התיקים והמשכנו ישר לאל צ'אלטן (9 קילומטרים).
הגענו להוסטל בשעה 18:30. בסך הכל יצא כ-25 קילומטר ליום.
אופציות נוספות למסלול:
- טיול יום לפיץ רוי הלוך חזור (24 ק"מ)
- טיול יום ללגונה torre הלוך חזור (18 ק"מ)
- טרק לילי יציאה ב-3 לפנות בוקר (תלוי בשעת הזריחה) מאל צ'אלטן והגעה לפיץ רוי בזריחה.
2. טרק מעבר הרוחות – 4 ימים לא קלים
המסלול כולל שני פסים המתצפתים על שדה הקרח, הליכה על קרחון, חציית שני נהרות על ידי זיפ ליין ומעבר בלגונות יפות. לטרק הזה יש לצאת רק במזג אוויר טוב ועם הציוד הנדרש, הוא מעגלי, ויש מקומות למלא מים בכל פינה, כך שליטר מים מספיק. אין מקומות לזרוק את האשפה בטרק, כך שהכול נסחב אתכם.
ביום היציאה יש לעבור במרכז המבקרים (שם גם מתחיל המסלול) ולהירשם למסלול + בדיקה של אנשי הפארק לגבי הציוד הנדרש. בכנות – כל ההליך הוא שכונה אחת גדולה, לנו בדקו רק לאדם אחד וגם זה בקושי, בכל מקרה אין מה להתגנב פנימה כי כסף זה לא עולה, ובמידה שקורה לך משהו הם ידעו לחפש אותך אם נרשמת.
טרק מעבר הרוחות
הציוד הנדרש להראות לאנשי הפארק:
• חבל דק 35 מטר (כל הקבוצה)
• מפה טופוגרפית של המסלול (כל הקבוצה)
• גזייה עם בלון מלא (כל הקבוצה)
• רתמה + חבל ביטחון + שאקל ברזל + שאקל אלומיניום (אישי לכל אחד)
היום הראשון: חניון לילה – טורו , 16 ק"מ
יוצאים ממרכז המבקרים לאחר כל הרישומים, מגיעים לפיצול לאחר 10 דקות הליכה, לוקחים ימינה ומשם הדרך עד לחניון לא מסובכת. היום מתחיל בעלייה בתוך היער, לאחר מכן במגמת ירידה ואז מישורי עד לחניון הלילה, יום קליל ולא ארוך במיוחד. חניון הלילה נמצא בתוך יער, יש מגני רוח הבנויים מעצים ונהר כ-5 דקות הליכה למילוי מים.
היום השני: חניון לילה פאסו דל וינטו (11 ק"מ)
יום קצר מבחינת קילומטרים, אבל עמוס באטרקציות וגם שיפועים קשים. יצאנו מחניון הלילה בשעה 9 בבוקר, בקצה לגונה טורה נצמדנו לימין וחיפשנו אחר רוג'ומים (מבנים קטנים מאבנים לסימון הדרך) העולים לכיוון הזיפ ליין. מגיעים לזיפ ליין הראשון (הייתה אופציה לחצות בסנדלים את מי הקרח – תלוי בעונה), הגענו ראשונים כך שעברנו במהרה בזיפ ליין (שווה להגיע מוקדם).
לאחר הזיפ ליין השביל מתחיל לטפס לכיוון הפס, אפשר כבר לראות את הקרחון מרחוק. העלייה עד לפס עצמו לוקחת 4 שעות, היא כוללת הליכה מגניבה ואיטית על הקרחון, כשמגיעים לפס נחשפים לתצפית מטורפת על שדה הקרח השלישי בגודלו בעולם (כיפת הקרח הפטגונית הדרומית).
לאחר הפס יש ירידה של 4 קילומטרים עד לחניון הלילה. יש נהר צמוד לחניון.
היום השלישי: חניון לילה bahia de hornos (כ-16 ק"מ)
בחצי הראשון של היום הולכים לצד שדה הקרח, עליות וירידות קטנות, לא משהו רציני. לקראת אמצע היום מטפסים לפס השני של הטיול (עלייה יותר קלה מהפס הראשון) ושם הרוח חזקה במיוחד. זוהי התצפית האחרונה על הקרחון מלמעלה, כשאתם מגיעים למעלה שימו לב להיצמד לשמאל – הירידה משם.
מנקודה זו מתחיל הסיוט של המסלול, לא בצחוק – זה באמת סיוט! 3 קילומטרים של ירידה חדה ותלולה, דרדרת מעצבנת והליכה מרובה בתוך שיחים.
אחריי שתסיימו עם זה, נשאר להחליט איפה ישנים. יש חניון לילה קטן על שפת האגם שהיה נראה מקסים, אבל כבר לא היה מקום, אז המשכנו לחניון לילה השני (עוד 2 קילומטרים). נחל ואגם צמודים לחניון.
היום הרביעי: חזרה לאל צ'אלטן (13 / 22 ק"מ)
יום זה מוקדש לחזרה לאל צ'אלטן, ברובו הולכים ליד האגם או בגבעות שמעליו. יום יחסית קליל אך גם די משעמם, מסומן במקלות אדומים או צהובים, הם לא החליטו על הצבע… לסוף המסלול יש הליכה של כ-13 קילומטר עד לנמל קטן. משם – אוטובוס שעובר ארבע פעמים ביום ועולה 150 פסו או טרמפ או הליכה של עוד 8 קילומטרים לאל צ'אלטן.
לא לשכוח להחזיר את הפתקים עם השמות שלכם שנתנו לכם באינפורמיישן לתיבה. יש אפשרות גם לשלוח מייל שהגעתם. אחרת יוציאו צוות לחפש אחריכם.
לא קל – אבל שווה
המלצות וטיפים על העיר עצמה
אוכל
• b&b – המבורגר מעולה
• el viejo nando – עוד המבורגר טעים
• la wafleria – ופלריה מדהימה
• que rika – מאפייה קטנה וגם אמפנדס מעולה
• la cervecria – מבשלת בירה טעימה, מגישים גם אוכל
• chocolateria בית קפה עם עוגות ושוקולדים עבודת יד
טיפים חשובים
- כשאתם מגיעים לעיירה, מרכז המבקרים נמצא בכניסה. שאלו את כל השאלות מזג אוויר שם, יחסוך לכם ללכת לשם שוב.
- סופר – יש באל צ'אלטן שני סופרים גדולים (בגודל של מכולת…) ויש שם רק דברים בסיסיים, בנוסף הכול שם יקר מאוד, לכן אם יש לכם זמן וקצת מחשבה על התכנון לאל צ'אלטן, תעשו קניות באל קלפאטה.
- טיפ זהב: אם הגעתם לאל צ'אלטן ואין עננים בשמים, קחו תיק קטן ותצאו לאחד הטיולים באזור – ימי שמש נדירים באל צ'אלטן ושווה לנצל אותם.