אישה ועדשה – צילום נשי בעולם

אסנת קרסננסקי
מקסיקו, צ'יאפס, כפר
הנשים בצ'יאפס (בתמונה העליונה) עוסקות באריגה ואפשר עדיין לראות אותן לבושות בתלבושות מסורתיות. האישה בתמונה היא רב אומנית וזו נכדתה. הכרתי אתן בביקורי הקודם באזור, כך שהגישה אליהן היתה קלה יותר. תילמתי אותן באזור הכפר שבו הן גרות וכללתי את הנוף בתמונה בשביל ההקשר. כשמצלמים נשים אני חושבת שיש יתרון להיותי אישה משום שיש לנו שפה משותפת בלי מילים.

לי קוברסקי
הודו, חתונה, חדר הנשים, בוקר
בעל הגסטהאוס הזמין אותי לחתונה משפחתית, מישהי שטיילה איתי התלהבה ונסענו יחד. החתונה התקיימה בקהנדווה ונמשכה שלושה ימים. התמונה צולמה בבוקר היום השני בחדר הנשים (הנשים והגברים אוכלים ולחוד וישנים לחוד), כשהנשים התארגנו התארגנות של בוקר. אני אוהבת את התמונה הזאת כי יש בה אינטימיות וגם האור יפה. בדרך כלל לא רואים את הבוקר של האנשים. פה בתוך כל ההמולה של החתונה היה נקי מאוד. רגע של אינטימיות נשית בבוקר.

ליאן סילברמן
אינדונזיה, באלי, בצד הדרך
בטיול אופנוע בין שדות אורז באי באלי נעצרתי ליד קבוצת ילדות עם מנחות, כנראה בדרך לטקס. צחקקנו והחלפנו מבטים. תיעדתי רגע זה במצלמתי, וכך חרוטים בזיכרוני עד היום מבטן ופניהן של הילדות. כצלמת מתעדת ואמנית פמיניסטית חברתית עניין אותי תמיד השיח הנשי ודרך כך צילום של נשים. הייתי שמחה לראות יותר נשים משולבות במדיום הצילום העיתונאי-מגזיני הנשלט על ידי ההגמוניה הגברית.

אסנת קרסננסקי
זנזיבר, כיתת בית ספר
נסעתי לזנזיבר וצילמתי בכל האי. ביקשתי להגיע לבית ספר ולבקר בכיתה. בית הספר מאפשר לראות באילו תנאים הם לומדים, להבין את המצב הסוציו-אקונומי, את הדיאלוג של המורה והתלמידים. נכנסתי לכיתה של בנות. מה שמשך אותי לצלם הוא האור והחדגוניות של הלבוש ושל הכיתה, משהו קצת מונוכרומטי. אני אוהבת להשתמש באור טבעי ככל האפשר.

עליזה אורבך
נשים בעבודה
סין, האופרה של בייג'ינג, רקדנית
צילמתי בסין ב-1995. סין היתה אחד המקומות היותר קשים בשבילי לעבוד בהם (זו היתה עדיין סין של פעם). בכל מקום חיכה לי יושב ראש איגוד הצלמים המקומי, נהג ושוטר, ועם הפמליה הזאת הייתי צריכה לעבוד. אמרתי להם שאני רוצה לצלם באופרה של בייג'ינג. התמונה הזאת צולמה כשאני יושבת בקהל. עבדתי בלי פלש כי ההבזקים מפריעים לקהל.

הודו, מדוראי, נשים עובדות בשדה
בהודו היה קל יותר לעבוד. הצילום היה הרבה יותר נינוח. פתאום ראיתי קבוצה של נשים שעבדו בשדה, נשים מכל הגילים. אני אוהבת מאוד את התמונה הזאת כי צריך לגלות אותה. על פי רוב אני מעדיפה צילומים שבהם לא קולטים את הכל במבט ראשון. בתמונה הזאת זה חזק במיוחד כי בהתחלה זה נראה כמו שני עצים ואז זה הופך מסתורי: מי הנשים, באיזה כיוון הן הולכות

  ניו יורק, תחרות נגינה בנבל
מוזיקה היא עולם חשוב בשבילי. בדיוק היתה תחרות נגינה, וצילמתי את האישה הזאת לפני הקונצרט. נבל נחשב כלי נשי אבל הוא מכאיב מאוד באצבעות כשהמיתרים חותכים בהן. יש פה איזו אילוזיה כי על פניו הוא נראה רך וענוג

נגה שדמי
הודו, אודייפור, תהלוכת חתונה
זה היה שבוע של חתונות, ובמקרה נקלעתי לאירוע. הצבעוניות היתה מדהימה. בדרל כלל לא רואים כל כך הרבה צבעים. הרעיון של הצילום היה להדגיש את הצבע. זו תמונה עמוסה מאוד, והרעיון היה להכניס כמה שיותר צבע. אני אוהבת מאוד לצלם נשים. בעיני נשים תמיד מביעות משהו, בעיקר בעולם השלישי, שם הצבעוניות בלבוש והזיהוי המיני צודגשים כל כך, אפילו אם אצלם אותן מאחור.