תפריט עמוד

מרבית המטיילים מגיעים לקאשל כדי לבקר ב-Rock of Cashel, המכונה גם "האקרופוליס של אירלנד". מדובר בגבעה אפופת אגדות וסיפורים, ובלילה, כשהיא מוארת, היא נראית כמו אתר רפאים מסרט אימה. במאה החמישית לספירה נבנה עליה מבצר אבן, ומכאן בא שמה – Cashel ("מצודה" בקלטית).

על פי האגדה, נוצרה הגבעה על ידי השטן. בעודו עושה את דרכו בבהילות צפונה, חצה השטן את ההרים, עקר גוש סלע ענק והשליך אותו על המישור. זקני העיר טוענים, כי במדידות שנעשו בבקיע אשר בהרי דווילז ביט (Devil’s Bit) שמצפון לרוק אוף קאשל, התברר כי ממדי הבקיע חופפים בדיוק את אלה של גוש הסלע, שממנו בנויה הגבעה.

מאז המאה הרביעית לספירה, תפסה הגבעה מקום חשוב בתולדות המלוכה, הדת והמיסטיקה. לפי האגדה, בשנת 450 לספירה בא לכאן פטריק הקדוש, מייסד הנזירות הקלטית כדי להטיף לנצרות. הוא השתמש בעלה התלתן כסמל לשילוש הקדוש, ובעזרתו שכנע את אנגוס מלך מאנסטר לקבל על עצמו את הנצרות.

ב-1494 הועלתה הקתדרלה שעל רוק אוף קאשל באש על ידי פיצג'רלד, הרוזן הגדול של קילדאר. בקתדרלה הסתופפו באותה שעה מאות מתושבי העיר, שחיפשו בה מקלט, ונשרפו למוות. פיצג'רלד הועמד לדין לפני המלך הנרי השביעי, וטען להגנתו כי שרף את הקתדרלה מאחר שחשב כי הארכיבישוף הקתולי נמצא בה. מוקסם מן התשובה גלוית הלב, הסתפק הנרי השביעי בהורדת תוארו.

מקאשל נוסעים היישר לקר (Caher). לעיר קר כמה שמות וכינויים:
An Cathair וגם Caher, אבל לרוב הוגים את שמה Care, שפירושו "עיר מבוצרת". מבצר קר (Cahir Castle) – המבצר הגדול – ניצב על אי בנהר סוּר (Suir), החוצה את מרכז העיר. זהו אחד המבצרים היחידים באירלנד שהשתמרו היטב. החלק הישן של המבצר הנוכחי נבנה במאה ה-13, ובראשית המאה ה-15 הורחב והיה לגדול מסוגו בעת ההיא. ראש מלכי אירלנד (High King; אחד ממלכי אירלנד שנבחר לעמוד בראש כולם), בריאן בורו (1014-941), קבע כאן את מושבו.
ב-1650 כבש אוליבר קרומוול את אירלנד, והגיע גם למצודת קר. חיל המצב ששמר עליה נכנע כבר בשלבים הראשונים של המערכה, והודות לכך שרדה המצודה בשלמותה, וחומותיה לא נהרסו. ממשפחת באטלר האנגלו-נורמאנית החזיקה במצודה עד 1961, ואז העבירה אותה לידי הממשלה האירית.

שעות פתיחה: אפריל-אמצע יוני 17:30-9:30, אמצע יוני-אמצע ספטמבר 19:00-9:00, אמצע ספטמבר-מרץ 16:30-9:30.
טלפון: 353-52-41011

2,000 מטר מתחת לפני האדמה

מקר נוסעים בכיוון דרום-מערב בכביש 8N עד בולקנדי (Boolakennedy), שם פונים שמאלה בכביש לא ממוספר המוביל אל ברנקורט (Burncourt). שימו לב לשילוט. סך הכל המרחק בין קר למערות מיטשלסטון הוא 15 קילומטר.

כ-1,600 מטר צפונית לבוליפורין (Boollyporeen) פונים מערבה לדרך המוליכה אל בית ועליו שלט: The Caves.

מערות מיטשלסטון (Mitchelstown Caves) הן מהמערות היפות באירלנד. סיורים מודרכים מתקיימים במערות, האחד במסלול שאורכו כ-800 מטר, והשני במסלול באורך 3,250 מטר. גרמי מדרגות מוליכים לשלוש מערות גדולות בעומק 2,000 מטר.

במערות מצויים זקיפים ונטיפים, ובהם עמוד סידן פחמתי ענק המכונה "מגדל בבל" (Tower of Babel). בעומק המערה יש אולם מהמם ביופיו, 76 מטר אורכו, הנקרא קינגסטון גאלרי (Kingston Gallery). מערכת המערות החדשה התגלתה על ידי חוצבים ב-1833, אך המערכת הישנה היתה ידועה דורות רבים לפני כן. במקום מתקיימים לעיתים קונצרטים – חוויה יוצאת דופן.

שעות פתיחה: מדי יום 18:00-10:00
טלפון: 353-52-67246

אלטרנטיבה למי שאינם מבקרים במערות: נוסעים מקאשל בכיוון דרום-מערב בכביש 8N, ואחרי כקילומטר פונים שמאלה לכביש 668R, עוברים את באלילובי (Ballylooby) וב-Clogheen פונים שמאלה. ממשיכים בכביש 668R עד The Vee, הנקרא גם The Gap.
כביש R668, המחבר בין Clogheen לליסמור (Lismore), מתפתל במעלה התלול, על המדרונות המיוערים, וחוצה את ההרים במעבר נוקמילדאון (Knockmealdown). במעלה הכביש יש מפרצי חנייה, שמהם נשקפת תצפית יפה.

על המדרון הצפוני שבבין מעבר ההרים ובין Clogheen ניצב אתר קבורה הדומה בצורתו לגל אבנים. כאן קבור הקווייקר סמואל גרוב, הבעלים של מצודת גרייס. הוא מת ב-1920 וציווה לקבור אותו בעמידה, כדי שיוכל להשקיף על אדמותיו שבעמק.
מכאן ממשיכים בכביש 668R דרומה עוד כ-15 קילומטר, עד ליסמור.

וויסקי ודוכסים
טירת ליסמור (Lismore Castle) משמשת היום למגורי הדוכס מדבונשייר,

[banner]

וניתן לצפות בה רק מבחוץ. התצפית הטובה ביותר היא מן הגשר שעל הנהר. מליסמור ממשיכים דרומה בכביש 72N, עוברים את Tallowbridge, ממשיכים ופונים שמאלה אל Tallow ומתוך העיירה יוצאים לכביש 627R, המוליך אל מידלטון (Midleton).

מידלטון היא אחד משני המרכזים הגדולים באירלנד לייצור וויסקי. המבנה הישן של המזקקה היה במקורו מטוויית צמר, ובתקופת מלחמות נפוליאון שימש כבסיס לצבא הבריטי. מאוחר יותר במאה ה-19 הוקמה בו מזקקת הוויסקי של "ג'יימסון". המזקקה הנוכחית, Irish Distillery, נבנתה ב-1975, אבל המזקקה הישנה עדיין ניצבת כאן ומשמשת כמוזיאון למסורת הוויסקי האירי. במקום נערכים סיורים מודרכים.

במהלך הסיור במזקקה מסבירים המדריכים את תהליכי הייצור שהיו נהוגים כאן בעבר, ועומדים בפירוט על המחזור היעיל של החומרים: "לחומר הכתוש של גרעיני הדגנים, שאותו מתסיסים כדי לייצר וויסקי, קוראים Wash. אחרי גמר התסיסה והפקת האלכוהול, נהוג למכור אותו כמזון לבהמות לאיכרים, אשר סיפקו את הדגנים. הדבר מסביר מדוע הפרות והסוסים באירלנד נראים כה מאושרים ועליזים".
מכל הזיקוק (Pot) הנמצא כאן הוא אחד הגדולים בעולם, וכושר קיבולו נאמד ביותר מ-135,600 ליטר.

ממידלטון פונים מערבה בכביש 25N. פונים שמאלה (דרומה) בכביש 624R, ונוסעים בו עד קוב (Cobh).

הנמל של העיר קוב (את שמה מבטאים Cove) נמצא במפרץ, הסגור כמעט מכל צדדיו ביבשה, וכמה איים בפתחו. ממערב לעיר יש תעלה טבעית, ארוכה ורחבה, המוליכה לנמל של קורק (Cork). התעלה שימשה בעבר ספינות טרנס-אטלנטיות ואוניות נוסעים גדולות. ב-1838 הפליגה מכאן "סיריוס", ספינת הקיטור הראשונה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי.

קורק. הנמל של העיר היה האחרון בו עצרה ה"טיטאניק" לפני מסעה הרה האסון | צילום: איילת נעמן

בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה העשרים הפליגו מנמל קורק מאות אלפי אירים שהיגרו לאמריקה, ומכאן גם הוגלו לאוסטרליה אלפי אירים (חלקם פושעים פליליים וחלקם אנשים שנחשדו בפעילות מחתרתית נגד הבריטים), באוניות שכונו "ספינות מוות" (Coffin Ships). נמל זה היה גם האחרון שבו עצרה ה"טיטאניק" לפני שהפליגה למסעה הרה האסון. מומלץ לשוטט כאן לאורך החוף והרציפים.

בכיכר קאסמט (Casmet Square) עומדת אנדרטת זיכרון לספינה "לוזיטניה", שטורפדה ב-1915 מדרום-מערב לעיר על ידי צוללת גרמנית. באירוע זה נהרגו 1,500 אנשים.

כדאי לבקר גם בקתדרלת סנט קולמן (St. Colman’s Cathedral). בנייתה ארכה 47 שנים (1915-1868), ובמגדל שלה, המתנשא לגובה 90 מטר, יש 47 פעמונים, המשמשים גם בקונצרטים. בחודשים מאי עד ספטמבר, בימי ראשון בשעה 16:30, מתקיים במקום רסיטל בנגינת פעמונים.

מקוב חוזרים בכביש 624R ופונים שמאלה לכביש 25N המוביל לקורק.

בלארני, ותו לא
מקורק נוסעים ב- Lower Glanmire Road מערבה, לאורך הנהר. אחרי גשר סנט פטריק, ממשיכים מערבה ברחוב העולה ימינה באלכסון, והמוביל אל רחוב אפר ג'ון (Upper John). מכאן ממשיכים לפי השילוט לכיוון בלארני (Blarney).

המבנה הנוכחי של טירת בלארני הוקם ב-1446 על ידי לורד דרמוט מק'קארתי, מלך מאנסטר. המבנה מכיל, בין השאר, מערכת של מעברים, המוליכים למרתפי עינויים. כמו כן יש כאן חדר נסתר, הנמצא מתחת לכניסה הראשית לטירה; כאשר היה מגיע אורח בלתי רצוי, יכול היה שומר השער לשחרר אחת מאבני המרצפת, והאורח הבלתי קרוא היה נבלע בחדר הנסתר.

טירת בלארני התפרסמה הודות לאגדה שנקשרה באחת מאבני המעקה של הגג. מקור האגדה בסיפור על אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה במאה ה-16. לפי הסיפור, במסגרת השתלטות האנגלית על אירלנד, ציוותה אליזבת על הרוזן של לנסטר להפקיע את הטירה מידי קורמאק מק'קארתי, אבל לשונו החלקה של מק'קארתי וחיוכו סיכלו את שליחותו של הרוזן, והלה שלח למלכה דוחות על מהלך המשא ומתן העקר.

הדוחות החלקלקים הללו העלו את חמתה של אליזבת והיא הצהירה: “This is nothing but Blarney – what he says, he never means” ("זה בלארני ותו לא – כל מה שהוא אומר, לעולם אין הוא מתכוון לו"). בכך העשירה אליזבת את השפה האנגלית בביטוי חדש: "This is nothing but Blarney", המוחל על אנשים שפיהם וליבם אינם שווים.

כך נוצרה גם האגדה על סגולות האבן בחומה הדרומית של הטירה (Blarney Stone), המעניקה חלקלקות לשון למי שמנשק אותה. כדי לנשק את אבן הפלאים, צריך לטפס 120 מדרגות תלולות עד לראש המגדל, ולהיתלות כשהראש למטה והרגליים למעלה, עשרות מטרים מעל פני האדמה. מישהו חייב לאחוז ברגלי הנתלה, ואחרי 120 מדרגות ותרגיל אקרובטי עוצר נשימה שכזה, לא נותרת לאותו אדם ברירה אלא להוכיח שאכן ניחן בלשון חלקה.

על פי האמונה, הובאה לכאן האבן הפלאית מארץ ישראל באחד ממסעי הצלב. מספרים שמדובר באבן שנלקחה מסולם יעקב.
הגנים של הטירה נקראים Rock Close, והם הוקמו במאה ה-19 על אתר פרהיסטורי. הגנים התפרסמו בשל "מדרגות המשאלות" (Wishing Steps). כל שיש לעשות הוא לעלות בצעידה לאחור, לרדת במדרגות בעיניים עצומות ולהביע בו-בזמן את המשאלות. בגן ניצבים שני גלעדים פרהיסטוריים (דולמנים) וסלע מזבח, המקודש לדרואידים.

בלארני. הטירה והגנים | צילום: איילת נעמן

מבצרים מעל המפרץ
חוזרים מבלארני לקורק בכביש 617R. פונים ימינה לכביש 20N, ושוב ימינה אל רחוב Leitrim . ממשיכים במורד הרחוב, ופונים שמאלה אל רחוב Coburg , שנקרא בהמשכו רחוב MacCurtain . פונים ימינה, חוצים את גשר בריאן בורו (Brian Brou Bridge) וממשיכים ב-South City Link Road דרומה. בהמשך עולים על כביש מספר R600, ובו נוסעים אל קינסל (Kinsale).

קינסל היא עיר נמל יפה, המשתרעת ליד שפך הנהר בנדון (Bandon), במפרץ מוגן מסערות, המשמש זה שנים רבות מקלט בטוח לספינות. מרכז העיר העתיקה מצטיין ברחובות ובסמטאות מטופחים, אשר השתנו אך מעט במשך מאות השנים האחרונות.
הכניסה מן הים הפתוח אל הנמל צרה ומוגנת על ידי שני מבצרים שהוקמו במאה ה-17: מבצר ג'יימס (James Fort) ומבצר צ'רלס (Charles Fort).

קינסל היא עיר עתיקה מאוד, שעמדה על תילה כבר לפני ימי ההיסטוריה הכתובה. המאורע הבולט ביותר בתולדותיה הוא המצור שהוטל עליה ב-1601. כוח ספרדי בפיקודו של דון חואן דל אגילרה חבר אל האירים בקינסל, ונלכד במצור שהטילו האנגלים על העיר.

[banner]

הספרדים, שנהנו מתמיכתם של אוניל, שליט טירון שבצפון אירלנד, ואודונל, שליט טירקונל שבאותו אזור, החזיקו במשך עשרה שבועות מעמד נגד צבאה של אליזבט הראשונה, מלכת אנגליה.

אנשי אוניל ואודונל הגיחו מצפון לעיר כדי לחלץ את הספרדים הנצורים, אבל אלה האחרונים נכנעו, והאירים הוכו שוק על ירך בידי חייליה של אליזבת.

בעקבות נסיון התמרדות נוסף ב-1607, נאלצו האצילים האירים להימלט מהאזור, במה שכונה "Flight of the Earls". לאחר מכן היתה העיר לתחנה של הצי האנגלי, ומתיישבים אנגלים השתלטו עליה.

במאה ה-17 פרחה קינסל והפכה לעיר נמל חשובה. בתקופה זו הוקמו בה מספנות גדולות, שבנו אוניות לצי המלכותי.

מ-1739 ועד סוף המאה ה-18 לא הורשה אף אירי או קתולי להתגורר בין חומות העיר.

Kinsale Regional Museum
שוכן בבניין העירייה שהוקם במאה ה-17, ומוצגים בו פריטים עתיקים רבים. בין השאר, הסכין והמזלג של פטריק או'בריאן, "הענק של קינסל" (1806-1706). הטרגדיה של הספינה "לוזיטניה" מונצחת באולם הגדול.

טלפון: 353-21-4777930

טירת דזמונד (Desmond Castle) נבנתה ב-1500 על ידי הרוזן של דזמונד, ושימשה במקור כבית מכס. במאה ה-18 היא כונתה "הכלא הצרפתי", מכיוון שבתקופת מלחמות נפוליאון הוחזקו בה שבויים צרפתים. בעת מלחמת העצמאות של ארצות-הברית נכלאו כאן שבויים אמריקאים. מ-1791 שימשה הטירה ככלא מחוזי. היום שוכן בטירה מוזיאון יין, ואפשר לסייר בה לאורך נתיב מסומן לתיירים.

שעות פתיחה: אמצע אפריל עד אוקטובר 18:00-10:00. מאמצע אפריל עד אמצע יוני סגור בימי שני.
טלפון: 353-21-4774855

מבצר צ'ארלס נמצא ליד כפר הדייגים הקטן סאמר קוב (Summer Cove). זו אחת הדוגמאות היפות באירלנד למבצר בצורת כוכב, שהוקם במאה ה-17. הוא שימש כמקום מגורים לאנשי חיל המצב הבריטי ולבני משפחותיהם עד 1921. במחסנים הישנים יש תצוגה מחיי המבצר, ובתחנת הכיבוי מוצגת כבאית אש ישנה.

מבצר ג'יימס עומד על חצי-האי הנמצא בצד השני של המפרץ. מבצר זה נבנה ב-1604, ושרדו ממנו רק המגדל המרכזי וחלק מן החומות.

נוסעים מערבה בכביש 600R (42L), עוברים את טימוליג (Timoleague) ופונים שמאלה בכביש 71N, עוברים את קלונקילטי (Clonakilty), וברוס קרברי (Ross-Carbery) פונים שמאלה, לכביש 597R. בקופינגרס קורט (Coppinger’s Court) פונים שוב שמאלה, לכביש המוביל אל מעגל נציבי האבן הפרהיסטורי דרומבג (Drombeg Stone Circle) (צריך לעקוב אחר השילוט).

נכנסים למגרש חנייה קטן וצועדים בשביל כמאה מטר, לעבר הים. מעבר לשער ניצב מעגל מושלם של נציבי אבן ועוד שניים לא מושלמים. ברקע נשקף נוף מקסים.

חוויה ירוקה באירלנד

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: