הדרכים הפתלתלות והציוריות של מרכז איטליה מחזירות אותי אחורה בזמן. שוב אני אותה ילדה קטנה שמגלה את העולם על כל נפלאותיו. נבלעת בין הגבעות הירוקות והאינסופיות במקום בו הטבע שולט במלוא עוצמתו. אני נותנת לדרך להוביל אותי, כשבתוכי סקרנות אין קץ לגלות את כל סודותיו של אותו מחוז נחשק, פיסת אדמה הספוגה ברוגע ושלווה, היסטוריה, אמנות ויופי שאין דומה לו. לאותה מסקנה בדיוק הגיע גם נער אחד, צעיר ויפה בן העם האטרוסקי, שטייל עם אביו בין הגבעות של חבל אומבריה באחד מאותם ימים שטופי השמש של המאה ה-11 לפני הספירה. לפתע נגלה לעיניו אגם יפהפה. הנער נפעם מיופיו של האגם והתעקש להישאר על גדותיו. והנה, מתוך מימיו הצלולים הגיחה בתולת ים יפת תואר אשר התאהבה בנער. שירתה הערבה נעמה מאוד לנער והוא נשבה בקסמיה. משלא ידע את נפשו מרוב אהבה החל לשחות לעברה. הנער לא הצליח להגיע לאהובתו ומצא את מותו בלב האגם. מאותו הרגע נקרא האגם "טרזימנו", על שמו של הנער האטרוסקי שמת בשם האהבה. אגם טרזימנו (Trasimeno), אחד האגמים העתיקים שנותרו בחבל אומבריה, ממוקם בחלק הצפוני-מערבי של החבל, קרוב לגבול עם טוסקנה. חוץ מהנוף יוצא הדופן, רוויות העיירות המקיפות את האגם בהיסטוריה עשירה ועתיקת יומין. לכל עיירה סיפור מרתק וכל אחת ייחודית בדרכה שלה. כולן חולקות את אותו אגם, מביטות בו מזוויות שונות ומרכיבות את הסיפור הכל כך מיוחד של המקום הזה.
מה היה מספר לנו האגם אילו רק יכול היה לדבר? ודאי היה מספר על הקרב המפורסם בין הרומים לצבא העיר קרתגו בפיקודו של חניבעל בשנת 217 לפני הספירה, אחד הקרבות הקשים והעקובים מדם שהתרחשו בעת העתיקה. רומא איבדה רבים מחייליה ומפלתה נחקקה בזיכרון האומה לדורי דורות. עוד היה מספר האגם בגאווה על הציירים המפורסמים ורבי המעלה שצמחו ויצרו בקרבתו. הצייר פייטרו ואנוצ'י, יליד אומבריה שזכה מאוחר יותר לכינוי פרוג'ינו, התחיל את הקריירה המפוארת שלו בפירנצה ועבד לצידם של גדולי הציירים בהם סנדרו בוטיצ'לי ולאונרדו דה וינצ'י. בסופו של יום חזר למחוזות ילדותו ופתח את הגלריה הראשונה שלו בעיר פרוג'ה, בירת אומבריה. פרוג'ינו, אחד הציירים הרנסאנסיים הבולטים, הושפע ביצירותיו מהנוף ההררי והייחודי של חבל אומבריה. יצירות רבות שלו אפשר לראות בגלריה הלאומית של אומבריה שנמצאת בפרוג'ה. בדומה לפרוג'ינו, גם הצייר המודרני ג'רארדו דוטורי מצא בטרזימנו קרקע פורייה ליצירה. דוטורי, יליד אומבריה אף הוא, השתייך לזרם הפוטוריזם והשתמש ביצירותיו בטכניקת "מעוף הציפור" אשר נותנת תחושת עומק ומרחב. האגם מהווה, ללא כל ספק, את מקור השראתו העיקרי.
האי הגדול והמנזר שהפך למבצר בתחילת המאה ה-16 היווה האי הגדול את מקור הדייג העיקרי באגם, מבנים רבים נבנו בו ואנשי אצולה גילו אותו והתיישבו בו. תקופת הזוהר של האי הסתיימה בסופה של אותה מאה, כאשר האגם עלה על גדותיו, דבר שפגע קשות במבנים ובתעשיית הדייג המשגשגת. בעקבות המשבר הגדול מספר התושבים באי ירד באופן משמעותי ותהליך השיקום היה ארוך ומייגע. בשנת 1887 הגיע לאי רוזן עשיר, אצ'ינטו גוליאלמי שמו, שרכש את המנזר הפרנצי'סקני והפך אותו למבצר גדול ומפואר, מבצר גוליאלמי. לימים הוקם במקום בית ספר לרקמה, אותו ניהלה הלנה גוליאלמי, ביתו של הרוזן. דון אוטביו והצלת היהודים מבצע ההצלה יצא לדרך בעיצומו של יוני 1944, כאשר הנאצים כבר היו בדרכם למבצר. היהודים נאלצו לנטוש את מקום המסתור והובהלו ליער סמוך, שם הם שהו כשלושה לילות. לאחר לבטים רבים ולאור הסכנה הממשית שריחפה מעל האי, הוחלט להעביר את היהודים לצידו השני של האגם, שנכבש בינתיים בידי האנגלים, ובכך להצילם ממוות בטוח. על מבצע ההצלה יוצא הדופן פיקד בתושייה רבה דון אוטביו פוסטה, הכומר של האי, אדם אמיץ ונחוש אשר ייצג את האצילות שבטבע האנושי, אי של שפיות בים הרוע של אותה תקופה. בלילה שבין ה-19 ל-20 ביוני גייס דון אוטביו 15 דייגים, אשר הכניסו את היהודים לחמש סירות דייג והעבירו אותם בחסות החשיכה לצידו הדרומי של האגם. המבצע צלח וחייהם של היהודים ניצלו. דון אוטביו לקח אמנם את קבוצת היהודים תחת חסותו ופיקד על מבצע ההצלה, אך הוא לא פעל לגמרי לבדו. לימים התגלה כי אדם נוסף בשם ג'וספה באראטה, איש משטרה מהעיר פרוג'ה, היה אף הוא שותף במבצע הסתרת היהודים והצלתם. באראטה נתפס ונאסר ורק בדרך נס לא הוצא להורג.
למזלי הגדול, באחד מביקוריי באי זכיתי להכיר את האיש הנפלא הזה, אגוסטינו פיאצזי. אדם בא בימים, נמוך קומה, צנוע, חזק ויותר מכל – גיבור. עמדנו שם, בכיכר המרכזית של האי, קבוצת ישראלים סקרנית ואסירת תודה. עטפנו את פיאצזי באהבה גדולה ונצרנו בלבנו את הרגעים הכל כך מיוחדים במחיצתו, שהרי אנו שותפי גורל. באוגוסט 2012 נפטר פיאצזי והעדות היחידה שנותרה היא האנדרטה בכיכר הראשית של האי. כל כך הרבה היסטוריה באי כל כך קטן. מסתבר שדון אוטביו פוסטה הוא חוליה בשרשרת ארוכה של אנשים שראו בהצלת יהודים ערך עליון. אלדו ברונאצ'י וג'וספה פלאצ'ידו ניקוליני, שני אנשי דת מהעיר אסיזי, המרוחקת כ-55 ק"מ מהאי הגדול, היו אחראים להצלתם של יהודים רבים בזמן מלחמת העולם השנייה. כשהם מחופשים לאנשי דת נוצרים ובידם תעודות מזויפות ניסו היהודים להיטמע בהמון ולהסתיר את זהותם. ברונאצ'י אף הצליח להקים בית ספר לילדים היהודים ודאג להם לחינוך יהודי. אי אפשר להתעלם מנוכחותו של קצין הוורמאכט הגרמני ואלנטין מולר, רופא במקצועו, אשר הכריז על אסיזי כעל שטח סגור, אסר כניסות ויציאות מהעיר ובכך מנע למעשה מהגרמנים להיכנס לעיר ולאסור את היהודים. לימים העניקה מדינת ישראל לאלדו ברונאצ'י ולג'וספה פלאצ'ידו ניקוליני את התואר חסידי אומות עולם, על תושייתם והצלתם של יהודים רבים. כמו בכל אזור באיטליה גם כאן החוויה הגסטרונומית היא בעלת חשיבות עליונה. האטרוסקים והאומברים, שני עמים עתיקים שחיו כאן, הטביעו את חותמם גם בתחום הקולינרי. באזור יש מסעדות דגים רבות, שמציעות מנות טעימות וייחודיות. האזור עשיר בגפנים ויקבים וידוע בייצור יין נפלא ושמן זית איכותי ומעולה. כדאי לקדיש מספר ימים לביקור באגם וסביבתו. בנוסף להיכרות עם העיירות הקסומות שמקיפות את האגם, אל תוותרו על סיור מרתק בעיר פרוג'ה, בירת אומבריה, שמרוחקת רק כ-20 ק"מ מטרזימנו. לחצו להגדלה
___ דנה בירו גאג'וטי – מדריכה סיורים בפרוג'ה ומתכננת טיולים באומבריה www.danaumbria.com
הצילומים בכתבה: דנה בירו גאגוטי, אייסטוק, פליקר – Helen, gae.giorda, Andrea |
