בחדר נפרד במוזיאון החדש בברלין נמצא פסל שיופיו עוצר נשימה: זהו פסל של ראשה של המלכה המצרית נפרטיטי. למרות מידותיו הצנועות יחסית לפסלים אחרים במוזיאון, קשה להסיר ממנו את העיניים. הפסל, משנת 1340 לפנה"ס, מציג את נפרטיטי בצורה ריאליסטית להפליא, בקווים עדינים שמדגישים את יופייה המיוחד.
הפסל, שנחשב לאחת הדוגמאות היפות ביותר של אמנות מהעת העתיקה, התגלה ב-1912, בחפירות באל עמארנה, בירתו של פרעה אחנתון, בעלה של נפרטיטי. הוא הובא לגרמניה והוצג לראשונה לציבור בברלין ב-1924.
100 שנים מאוחר יותר אני עומדת נפעמת מול האישה בעלת הפנים תווי הפנים הנחושים, הגבות המסותתות ורמז של חיוך קטן, שכמעט מתבקש להשוות אותו לזה של המונה ליזה. כמה יופי וכמה כוח יש בה! אין פלא שקיבלה חדר שמוקדש רק לה.
הוד והדר בנוסח ברלין
35 שנים אחרי נפילת החומה שחילקה את העיר בין מזרח למערב, ברלין ביססה היטב את מעמדה כאחת הערים התוססות והמגוונות באירופה. חיי לילה סוערים, אמנות רחוב נהדרת, רב תרבותיות ורוח צעירה – כל אלה מתקיימים בברלין, ובגדול. אבל זה רק צד אחד שלה. יש גם צד אחר, שכולו הוד והדר ואפילו פומפוזיות. ואין מקום טוב יותר לראות את הצד הזה מאשר באי המוזיאונים.
אי המוזיאונים (Museumsinsel) הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו וכשמו כן הוא: אי בנהר השפרה שזורם דרך ברלין, שיש בו ריכוז של מוזיאונים מרשימים. הקמתו כמרכז תרבותי לאומי היתה יוזמה של המלך פרידריך וילהלם הרביעי במאה ה-19. המוזיאון הראשון באי, המוזיאון הישן, נפתח בשנת 1830 והיה אחד המוזיאונים הראשונים באירופה שנבנה במיוחד במטרה להציג עבודות אמנות. בהמשך הצטרפו אליו מוזיאונים נוספים, שתכף נכיר אותם. אל המוזיאונים באי מצטרפים קתדרלת ברלין והומבולדט פורם ליצירת מתחם מרהיב, שאפשר לבלות בו שעות אחדות ואפילו יום שלם.
אלכסנדרפלאץ: מגדל, מזרקה ובית אדום
נתחיל את הטיול שלנו לא באי המוזיאונים עצמו, אלא מעט מזרחה ממנו, באלכסנדרפלאץ (Alexanderplatz). אי אפשר לפספס את הכיכר הגדולה, בזכות מגדל הטלוויזיה הכסוף שנבנה בתקופה הקומוניסטית. יש משהו מגוחך במבנה הפאלי, שכמו מכריז "תראו כמה אני גדול". ועם זאת, כשעומדים מתחתיו ומותחים את הצוואר כלפי מעלה, אין ספק שהוא מרשים בדרכו הייחודית. בכיכר וסביבתה יש הרבה חנויות ובתי כלבו מהסוג שקורץ לחובבי שופינג שהגיעו עם מזוודה ריקה במיוחד למטרה זו – מענקיות האלקטרוניקה והחשמל סאטורן ומדיה מארט, דרך חנות הכלבו גלריה ברלין ועד פרימרק העממית.
מצדו האחד של המגדל יש בית קפה של הרשת הגרמנית Einstein Kaffee, משם תוכלו להשקיף עליו יחד עם קפה ועוגת גבינה או אולי שטרודל תפוחים עם קצפת. מצדו השני, סמוך לכנסיית מריה הקדושה, שמהווה ניגוד אדריכלי למגדל הכסוף, יש מזרקה מרשימה מהמאה ה-19. בראשה של מזרקת נפטון ניצב אל הים, אוחז בקלשון שלו, ולמרגלותיו פסלים של ארבע עלמות המייצגות את ארבעת הנהרות העיקריים של גרמניה, ובעלי חיים – דגים, נחש, תנין, אריה ים ועוד. במילים אחרות: ניאו בארוק בשיאו.
בשולי הכיכר נמצא בית העירייה האדום (Rotes Rathaus), מבנה נאה מאוד שנקרא כך על שום צבעו האדום-כתום. הוא נבנה ב-1869 ונמצאים בו משרדי העירייה. אם תלכו ברחוב Rathausstraße לכיוון הנהר תעברו לצד פורום מרקס אנגלס (Marx-Engels-Forum), פארק יפה שבמרכזו פסלים של מחברי המנפיסט הקומוניסטי – מרקס יושב ולצדו עומד אנגלס. מעל ראשיהם נשקפת הכיפה הגדולה של הקתדרלה, שיוצרת ניגוד מעניין מבחינה ויזואלית ואידיאולוגית.
מהצד השני של הגשר
מכאן חוצים את גשר בית העירייה שמעל השפרה ומגיעים לאי המוזיאונים. עוד לפני המוזיאונים הגדולים, כדאי לעצור בפורום הומבולדט (Humboldt Forum). במקום הזה ניצב בעבר ארמון העיר ברלין, ארמון מהמאה ה-15 שניזוק מאוד בהפצצות במלחמת העולם השנייה ונהרס שנים אחדות אחרי המלחמה. במקומו בנו הקומוניסטים של מזרח ברלין את ארמון הרפובליקה ששימש מושב הפרלמנט של גרמניה המזרחית. עם איחוד העיר הוחלט להרוס את ארמון הרפובליקה ובמקומו לשחזר את הארמון המקורי. העבודות נמשכו כעשור, במהלכן שוחזרו חלקים מהארמון, וב-2021 נפתח במקום מרכז תרבות, שנראה כי הוא עדיין מחפש את זהותו. המבנה הישן-חדש מרשים מאוד, הוא בנוי סביב חצרות פנימיות ויש בו תערוכות ותצוגות שונות (חלקן משונות) לצד תצוגת מולטימדיה על תולדות המקום.
אם תצאו מהארמון בשער הנגדי לזה שנכנסתם בו תמצאו את עצמכם ברחבה שעליה פזורים מעין כורסאות רביצה מודרניות בצבע אדום. מצדו האחר של הכביש אפשר לראות את המדשאות והמזרקה של לוסטגארטן (Lustgarten), ומעבר להם החזית של המוזיאון הישן, עם אכסדרת עמודים ופסלים הירואים משני צדי הגג. ביום שמש יפה לא מעט אנשים רובצים על הדשא בלוסטגארטן בלבוש מינימלי כדי לספוג את הקרניים החמימות.
מימין למדשאות נמצאת קתדרלת ברלין. הקתדרלה, שאמורה היתה להיות התשובה הפרוטסטנטית לכנסיית הוותיקן ברומא, תוכננה להיפתח במאה ה-19, אולם הבנייה הושלמה רק ב1905. הכיפה המרכזית, שנהרסה במלחמת העולם השנייה ושוחזרה בשנות ה-90, מוקפת בארבע כיפות קטנות יותר. בשונה מכנסיות אחרות, הכניסה לקתדרלה כרוכה בתשלום. בפנים היא מעוצבת בסגנון נאו בארוק עשיר בעיטורים. אולם גולת הכותרת היא התצפית מבסיס הכיפה על אי המוזיאונים והנהר.
חמשת הגדולים
עכשיו אפשר לבחור באיזה מוזיאון לבקר. גם אם אתם גיבורי על בעלי כוחות לא נגמרים, לא תוכלו לבקר בכל המוזיאונים באי, וגם אין צורך. בחרו אחד או שניים שמעניינים אתכם במיוחד ושמרו את האחרים ליום אחר או לביקור הבא. המוזיאונים עצמם קרובים מאוד זה לזה וקל מאוד לעבור ביניהם. הנה על קצה המזלג חמשת המוזיאונים המרכזיים באי:
המוזיאון הישן (Altes Museum) מציג אוסף גדול של אמנות, מטבעות, תכשיטים וכלים מיוון העתיקה ומהתקופות הרומית והאטרוסקית.
המוזיאון החדש (Neues Museum) שבמקור היה מיועד להיות אגף של המוזיאון הישן נפתח במחצית המאה ה-19. לאחר שניזוק באופן קשה במלחמה, הוא עמד סגור במשך כמה עשורים עד שעבר שיפוץ ושחזור ונפתח מחדש ב-2009. הוא מפורסם בעיקר הודות לאוסף המצרי החשוב המוצג בו – פסלים, סרקופגים, פפירוסים ועוד, וכמובן הפסל המפורסם של נפרטיטי, שכאמור ניצב בחדר משלו. בנוסף לעתיקות ממצרים, מוצגים אוספים מתקופות אחרות בהיסטוריה ואפילו פריטים פרה היסטוריים.
הגלריה הלאומית הישנה (Alte Nationalgalerie) ממוקמת במבנה יפהפה ומוצגים בה ציורים, פסלים ויצירות דקורטיביות מהמאה ה-19, עם דגש על אמנות גרמנית. בין השאר יש כאן ציורים של קספר דוד פרידריך, מגדולי הציירים הגרמנים הרומנטיים, ושל האדריכלי הברלינאי קרל פרידריך שינקל.
מוזיאון פרגמון (Pergamon Museum), המפורסם והפופולרי מבין המוזיאונים בברלין, סגור לשיפוצים בעת כתיבת שורות אלו. כשייפתח מחדש (הצפי הוא במהלך 2025) אפשר יהיה לראות את האוסף הרחב והמרשים של עתיקות מיוון ורומא, עם גולת הכותרת – מזבח פרגמון מהמאה ה-2 לפני הספירה.
מוזיאון בודה (Bode Museum), שנמצא בקצה של אי המוזיאונים, מתבלט בחזיתו המעוגלת שמשקיפה על המים. בפנים מוצגים אוספים גדולים של אמנות ביזנטית ושל מטבעות.
לסיום, למרות השם זוהי אינה גלריה לאמנות – גלריית ג'יימס סימון (James-Simon-Galerie) היא למעשה מרכז המבקרים החדש והסופר מודרני של האי. המבנה המינימליסטי והמרשים משתלב היטב בין שכניו מהמאה ה-19. יש בו חלל תצוגה לתערוכות מתחלפות, ספרייה, אודיטוריום, חנות מזכרות ובית קפה.
מידע שימושי
איך מגיעים? אי המוזיאונים נגיש בקלות בתחבורה ציבורית מרחבי ברלין. לרכבת התחתית בקווים 5U ו-6U יש תחנות לידו, כמו גם לכמה חשמליות, בהן S5 ,S1 ,S25 וקווים רבים נוספים. גם לאוטובוסים 100 ו-200, הפופולריים מאוד בקרב תיירים, יש תחנה במרחק הליכה קצרה מהאי.
מתי פתוח? שעות הפתיחה עשויות להשתנות בהתאם לעונה, אולם באופן כללי המוזיאונים פתוחים בין 10:00 ל-18:00, מלבד ימי שני, אז מרבית המוזיאונים בברלין סגורים.
כרטיסים: אפשר לקנות כרטיס נפרד לכל מוזיאון שבו תרצו לבקר בקופות או אונליין, מתחת גיל 18 הכניסה ללא תשלום. אם אתם מתכננים לבקר בכמה מוזיאונים באי המוזיאונים ביום אחד, תוכלו לרכוש כרטיס יומי שמקנה כניסה לחמישה מוזיאונים ועולה 24 אירו. אם אתם מתכננים לבקר בכמה מוזיאונים, לאו דווקא באי המוזיאונים ולא באותו היום, כדאי לשקול לקנות כרטיס Museumspass Berlin שתקף לשלושה ימים. הכרטיס הזה מאפשר כניסה חופשית ליותר מ-30 מוזיאונים וגלריות ברחבי העיר ומחירו 32 אירו. ניתן לרכוש את שני סוגי הכרטיסים בלשכות מידע לתיירים ברחבי העיר או אונליין בקישורים הבאים: כרטיס יומי; כרטיס לשלושה ימים.
אם רכשתם Berlin WelcomeCard, בנוסף לנסיעה חופשית בתחבורה ציבורית בעיר יש הנחות לאטרקציות, סיורים, מופעים ומסעדות, כולל הנחות למוזיאונים באי המוזיאונים. כרטיס בסיסי תקף ל-48 שעות ועולה 26 אירו, יש אופציות נוספות (עד שישה ימים) במחירים גבוהים יותר. לפרטים לחצו כאן
איפה לאכול באזור אי המוזיאונים?
ברלין מציעה מגוון מסחרר של מקומות לאכול בהם – ממסעדות שף מעוטרות בכוכבי מישלן (בהן Prism של השף הישראלי גל בן משה) ועד דוכני רחוב שמוכרים שווארמה תורכית או נקניקיות ברלינאיות עם רוטב קארי. באי המוזיאונים עצמו ובסביבתו הקרובה אין המון מסעדות, אבל בהחלט אפשר למצוא כמה מקומות טובים.
Jolly – מסעדה סינית עם תפריט גדול מאוד שכולל, בין השאר, סוגים שונים של דים סאם, ברווז בצורות הגשה שונות, מרקים ומנות קרות. לא זולה, אבל בהחלט טובה. כתובת: Am Kupfergraben 4, אתר
Cowei – מסעדה אסייתית מומלצת ולא יקרה בשולי פארק ירוק, לא רחוק מהנהר. בתפריט מנות מהמטבחים של וייטנאם ויפן, ממרקים ועד אוכל רחוב. כתובת: James-Simon-Park 152, אתר
Rotisserie Weingrün – מסעדה גרמנית טובה סמוכה לתעלת מים עם בשרים בגריל, שניצל וינאי ובעונה – מרק אספרגוס ואספרגוס עם רוטב הולנדייז. יש גם כמה מנות צמחוניות. כתובת: Gertraudenstraße 10-12, אתר
Cafe am Petriplatz – בית קפה בתוך אי המוזיאונים עצמו, העיצוב המצועצע משעשע, יש גם שולחנות בחוץ. נחמד להפסקה של קפה ועוגה או לארוחה קלה במהלך היום (פתוח רק עד 16:00). כתובת: Kleine Gertraudenstraße 3
איפה ללון ליד אי המוזיאונים?
מלון ARCOTEL John F Berlin נמצא במרחק חמש דקות הליכה מאי המוזיאונים וסמוך לכמה שגרירויות ולמשרד החוץ הפדרלי, כך שתרגישו מאוד בינלאומיים. זהו מלון של ארבעה כוכבים סופיריור, עם 189 חדרים וסוויטות ואווירה חמימה ונעימה. הוא נקרא על שמו של הנשיא האמריקאי ג'ון קנדי, שהנאום המפורסם שנשא ב-1963 במערב ברלין נפתח במילים בגרמנית – Ich bin ein Berliner, אני ברלינאי. העיצוב מתכתב עם הנושא המרכזי, עם נגיעות רטרו מהודרות. ויש אפילו סוויטה שמעוצבת כמו חדר בבית הלבן, כולל מיטת אפיריון, וילונות מעוטרים בגדילים מוזהבים ודגל גדול של ארצות הברית.
בקומת הכניסה יש בר ומסעדה שנקראת בשם ההולם Foreign affairs (יחסים בינלאומיים), בקומה העליונה ספא וחדר כושר. המיקום של המלון נוח מאוד, במרחק הליכה מאי המוזיאונים, שדרת אונטר דן לינדן המפורסמת ואלכסנדרפלאץ. קל להגיע אליו בתחבורה ציבורית ואם רוצים לדווש את דרכם בברלין, שאלו בקבלה לגבי אופניים להשכרה. כתובת: Werderscher Markt 11, אתר