אחת לפנות בוקר, עלטה מוחלטת. אני רכוב על ריקשה בדרך עפר לכיוון אורוויל (Auroville), מקום ייחודי ומוזר במדינת טמיל נדו שבדרום הודו, בו מתקיים מפגש מרתק בין אנשים, תרבויות, רעיונות, טופוגרפיה ואקלים. כשה"נהג" עוצר אני לא רואה דבר, פרט לצל מאיים של עצים גבוהים. בבוקר אני מגלה להפתעתי שישנתי ביער טרופי צפוף. אני צועד דרך אין-ספור שבילים לא מסומנים, סביבי חיות ג'ונגל קטנות, עלים נושרים נערמים ובאופק רעש של מכוניות אצות על כביש ראשי. אני נוסע לבקר בן דוד שהתיישב בעיר והתקבל כחבר בקהילה. כיום הוא מלמד ילדים מודעות באמצעות הגוף, ממחזר פסולת, הופך צואה לקומפוסט עשיר, מגדל צמחים, אוגר מי גשמים בבור וצורך אנרגיה סולארית. אורוויל היא עיר בהתהוות – יישוב שיתופי עם אוריינטציה רוחנית, שהוקם לפני כארבעים שנה על חלקת אדמה זנוחה. כיום מתגוררים בה כאלפיים חברי קהילה – מחציתם הודים והאחרים באו ממדינות שונות בעולם, בהם גם כ-10 משפחות ישראליות. העיר נוסדה בשנת 1968 על ידי "האם" – מירה אלפאסה, מיסטיקנית אלג'יראית, אז בת תשעים, שהקימה עם בעלה הראשון הנרי מוריסט את הקבוצה הרוחנית "הרעיון החדש" (l'Idee Nouvelle).
לאחר שנישאה לבעלה השני, פול ריצ'ארד, הגיעו השניים להודו, שם חברו למשורר הפילוסוף סרי אורובינדו כדי להקים את כתב העת "Ariya". הקשר של אלפאסה ואורובינדו הלך והעמיק. היא טבעה את מושג "התודעה החדשה" (New Consciousness) שעיקרו חיבור בין הרוח לחומר כשלב בתהליך האבולוציה של האדם, ואורובינדו העניק לו מימד מדיטטיבי תחת הכותרת "תודעת העל המשלימה" (Supraemental Consciousness). עיר השלום ואנשי העתיד החיבור בין נשמתו ההגותית של אורובינדו והרעיון האקולוגי של אלפאסה עומד במרכז הקיום של אורוויל. בשלב ראשון אלפאסה הקימה יחד עם האדריכל רוג'ר אנג'ר מרכז ליוגה אינטגרלית בעיר גוג'ראט. בשנות השבעים היא הקימה עם שותפה מייקל מונטקרוסה את המודל האירופי של עיר העתיד (Mirapuri) באיטליה, וכן כפר בעל אוריינטציה דומה בגרמניה (Miravillage) ומרכז ליוגה אינטגרלית עם בית הארחה – שלושתם היוו תשתית רעיונית להקמת העיר האקולוגית אורוויל. ניסיונות לתקן את העולם הגשמי באמצעות הרוח אינם יוצאי דופן. גם ההטפה לתרומת הרכוש הפרטי לטובת הכלל (או הגורו) עומדת בבסיסן הקיומי של מרבית הכיתות הנזיריות, ובכלל זה גם בעולם הנוצרי. הייחודיות של אורוויל מתבטאת בעיקר בדרך שבה הרוח משלימה את החומר.
מודעת לגילה המתקדם (היא נפטרה חמש שנים לאחר הנחת אבן הפינה לעיר), אלפאסה מינתה את רוג'ר אנג'ר כאדריכל האחראי, שיוביל בהמשך את כל מהלך התכנון והבינוי של העיר. אנג'ר פירש את רעיונותיה המופשטים של אלפאסה בפשטות, וחילק את העיר לארבעה אזורי תפקוד: האזור הבינלאומי, המשמש למחקר וייצוג עמי העולם; אזור התרבות שבו ממוקמים מרכזי הלמידה, האמנות והספורט; אזור התעשייה המאכלס את בתי המלאכה; ואזור המגורים הפרוש ברחבי העיר ומורכב ממספר רב של קהילות שחיות בקומונות סגורות ומגודרות. חלקן הוקמו כיוזמה של אדם בודד או קבוצה שחברה יחדיו. במרכז העיר ממוקמת הנשמה (Matrimandir) – מקדש דמוי כדור מוזהב, שמיועד למדיטציה והתייחדות. במרכז המקדש כדור בדולח הניצב על ארבעה מגיני־דוד מוזהבים, אולי מחווה למוצאה היהודי של אלפאסה. מבחינה אדמיניסטרטיבית, העיר מנוהלת על ידי תושבים מתנדבים. חיי השיתוף בה מתנהלים כמעט כמו בקיבוץ, שעבר כמה שלבי הפרטה. מלבד היכולת להגשים הלכה למעשה את רעיונותיה הפילוסופיים של אלפאסה, אורוויל המתפתחת יוצרת הזדמנות לבדוק הלכה למעשה תפישות תכנון שמיובאות ממקומות שונים בעולם, בתנאי השטח והאקלים המיוחדים. גן עדן לאקספרימנטים ההתמודדות עם ה"שותפים האחרים" במרחב המחייה מחייבת לחפש פתרונות יצירתיים. אחת הבעיות הקשות מבחינה אדריכלית היא הטרמיטים. בהיותם משוחררים מחומרי חיטוי, הם מתרבים ללא כל הגבלה, מכרסמים כל חומר אורגני ובכלל זה גם את הבתים. בית שלא גרים בו במשך תקופה קצרה, נתקף על ידם ומחוסל.
אלפאסה עצמה הגדירה את העיר כמקום להתנסות תרבותית, רוחנית ואדריכלית. ואכן, כל אדריכל שמגיע למקום רואה בו כר פורה למחקר ולהתנסות. העיסוק בבנייה אינו ייחודי לאדריכלים, והתרומה של התושבים למגוון צורות הבנייה גדולה – עלי קוקוס ארוגים, פחי אלומיניום, קונסטרוקציות עץ עם מילוי אדמה, עצי במבוק, עמודי גרניט (חומר גלם זול וזמין), קשירת חבלים בשיטה הטמילית המקומית ושימוש בבד יוטה. ככלל, באורוויל מנסים כל שיטת בנייה שנראית מתאימה לרעיון האקולוגי ובעיקר למלחמה בטרמיטים: בנייה על עצים, בנייה על עמודים ובנייה מעל בריכות מים. כוח העבודה הזמין והזול הוא גן־עדן לאקספרימנטים, ואלה קיימים באורוויל בשפע. העיר מורכבת ממספר רב של קומונות קטנות הפזורות בהתאם לתוכנית אב כללית. כך קורה שאדריכלות אורגנית בטבעה נשלטת למעשה על ידי אורבניזם מכני. בתוך כך, הכפרים הטמילים הרבים שנמצאים ליד, לצד ובתוך אורוויל, מהווים פוטנציאל טוב להרחבת העיר בעתיד. _____ הכתבה התפרסמה במגזין אדריכלות ישראלית |
באורוויל, יישוב שיתופי אקולוגי עם אוריינטציה רוחנית שהוקם על חלקת אדמה זנוחה בדרום הודו, חיים הודים לצד תושבים ממדינות אחרות, בהם ישראלים. המקום משמש כר פורה לניסויים בתכנון ובאדריכלות המתאימים לרעיונות האקולוגיים פורסם 6.11.11 |
תגובות
תגובות
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 374
[name] => אסיה
[slug] => asia
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 374
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3476
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 388
[name] => הודו
[slug] => india
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 388
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 267
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 390
[name] => מרכז ודרום הודו
[slug] => %d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96-%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%95%d7%93%d7%95
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 390
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 388
[count] => 54
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )
אפיק הגיב:
האם בתור תיירת אני יכולה להגיע להתנדב?