אוכל אסקימואי – לצאת לציד או לסופרמרקט?

כלב הים משמש כאמור, מקור מזון עיקרי והכרחי. כל חלק וכל איבר של יונק זה מנוצל, עד לקצה הסנפירים והזנב. את בשרו אוכלים, השומן הוא תוספת מזון יומיומית, למרות שאינו נאכל לחוד אלא כנלווה לבשר; העור משמש לביגוד, לבניית אוהלים או לריפוד הקייקים; העצמות משמשות לפיסול וליצירת תכשיטים. את כלבי הים צדים בעיקר בסתיו ובאביב, לאחר הפשרת השלגים. את שארית הבשר שלא נאכל חי בעת הציד משמרים מיובש או מעושן.
אייל הצפון הוא מקור מזון חשוב נוסף, בעיקר באזורים הפנים יבשתיים. הקאריבו חי בעדרים, וצדים אותו בייחוד בקיץ. חלוקת השלל נעשית בצורה שוויונית בין משפחות הציידים.

הגברים הם הציידים במשפחה אך הנשים הן שפורסות ומחלקות את הבשר. בראש ובראשונה מתחשבת האשה המחלקת בצרכי משפחתה (בעל, ילדים), לאחר מכן היא דואגת להוריה ולהורי הוריה, אחר כך לאחיה ולאחיותיה, ולבסוף להורי בעלה. את החלקים המשובחים נותנים לילדים ולזקנים. הכלבים זוכים באותו מזון שאוכלים בעליהם.

למרות חשיבותם התזונתית של הדגים, מעדיפים האינואיט את הבשר. באזורים מסוימים, כמו מזרח אלסקה בקירבת ימת ברינג, ליד חופים שבהם הדגה עשירה, הדיג הוא מקור הכנסה ותזונה חשוב. דגי הסלמון והבקלה מיובשים ונשמרים לחודשי החורף. גם דגי נהרות כמו הפורל משתלבים מדי פעם בתפריט, אך בסך הכל אין הדגים מהווים יותר מעשרה אחוזים מהמזון הנצרך. באיים הקטנים של צפון אלסקה התרכזו שבטים שהתמחו בציד לווייתנים. עור הלווייתן (MUKTUK) נאלכ חי מייד לאחר תפיסתו. זהו גם מקור עשיר לוויטמין C, שהוא בעל ערך למניעת צפדינה. ערכו של שומן זה רב, והוא נסחר בין האוכלוסיות.

בקיץ נערכים מסעות לציד עופות, אך לרוב הגברים מחפשים את קיניהם ואוספים מתוכם ביצים. עופות כברווזים, ובמיוחד אווזים, נחשבים מעדן. נוהגים להניחם לימים אחדים מחוץ למפתן הבית. אחר-כך מאכסנים אותם במרתף, לפעמים לחודשים רבים. כשמגיע זמנם להיאכל מנקים את נוצותיהם, ואלה משמשות לביגוד, מוציאים את קרביהם, מבשלים מהם מרק סמיך – מעין גולש – והארוחה הופכת לחגיגה משפחתית.

תחום הירקות והפירות שומם כמעט לחלוטין: להוציא סוגים אחדים של גרגירים שהילדים קוטפים בקיץ, אין עולם הצומח נדיב במיוחד באזורים הצפוניים. החוקרים שאלו עצמם מאין קיבלו האינואיט את הוויטמינים הנחוצים להם, ולפי אחד ההסברים מקורם היה בתוכנם של מעי כלבי הים: האחרונים ניזונים מאצות ים העשירות בוויטמינים.

העידון שבריקבון
צורת הכנת האוכל דומה מאד בכל האזורים. למרות שעד היום נוהגים לאכול בשר חי, הרי שלרוב מעדיפים לבשל את המזון תחילה. הנוודים, הגרים באוהלים בקיץ ובבתי עץ בחורף, מבשלים מחוץ לאיזור המגורים. האינואיט העוברים למגורים מודרניים מעבירים, כמובן, גם את הבישול לתוך הבית עצמו. המזון הגולמי מתבשל בסיר גדול. דרך בישול עתיקה יותר דוגלת בהכנסת אבנים לוהטות לתוך סיר הבישול. שיטה זו נפוצה יותר במאהלי ציידים. רק לעיתים רחוקות צולים את הבשר. שיטה אחרת, רחוקה ממושגי האדם המערבי, כרוכה ביישון הבשר, כמעט עד לדרגת רקבון. נוסח זה נחשב למעדן מיוחד. על פי נוהג נפוץ בקרב האוכלוסיה הצפונית מחזיק הסועד את נתח הבשר בשיניים, ובוצע ממנו חתיכות. לאחר מכן הוא טובל אותן מבושלות או נאות, בשמן כלבי ים.

המשקה הנפוץ ביותר הוא התה. הוא הגיע לאזורים אלה לפני מאות שנים, כנראה מרוסיה דרך סיביר, במסגרת המסחר בין אוכלוסיות משתי היבשות. כדי להתחמם לוגמים האינואיט מן התה שוב ושוב. הציידים היוצאים לימים מספר לוקחים איתם כיריים של גז המשמשים לחליטת תה. בבתים או באוהלים מונח קומקום התה באופן מתמיד על האש, ערוך להרוות ולחמם את האורחים או את בני הבית.

בהתאם לאמונה אסקימואית, מצרכי מזון מסוימים עוזרים לשמור על חום הגוף בעת מסעות הציד או הנסיעות. לטענתם, רק אוכל מקורי ואותנטי מתאים לכך. מזון זה נקרא נקפיאק (NEKEPIAK), שפירושו בשר מקורי. עדיפות ניתנת לבשר האייל הקפוא, טבול בשמן כלבי ים. האמונה בדבר חשיבות הצירוף של בשר עם שומן מושרשת היטב ומועברת מדור לדור. מצרכים אלה יימצאו תמיד בהישג יד, גם לאחר שאת האיגלו המירו באוהל או בבית קבע.

כבדו של כלב הים נחשב למעדן מיוחד שבמיוחדים, ואוכלים אותו באירועים חגיגיים – בדרך כלל מבושל. האינואיט אינם סולדים גם מהחלקים הפנימיים האחרים. מייד לאחר שניצוד אייל הצפון מוציאים את לשונו ואת ליבו, ומבשלים אותם כ-30 דקות בסיר גדול. לאחר הבישול נשלפת מן הסיר לשון האייל, הנחשבת גם היא למעדן, וכל אחד פורס לעצמו נתח, טובל אותו בשמן כלבי ים.
כיום, כשמצרכים רבים עומדים לרשות האינואיט על מדפי החנויות, הם נוהגים לבשל את הבשר, את העופות ואת הדגים יחד עם אורז, בצל ותבלינים, והתבשיל עשוי להיחשב טעים גם לחיך מערבי.

חטאי הסוכר
האינואיט אינם מקפידים על זמני ארוחות קבועים. את הבוקר הם מתחילים בארוחה קלה יחסית. תה או קפה, לחם או ביסקוויט. לפעמים יתוסף אל אלה גם בשר שנשאר מארוחת הערב. במשך היום, נוסף על התה התדיר, נוגסים מדי פעם בלחם ובמעט בשר מיובש. הארוחה העיקרית מצפה להם בערב, בחוג המשפחה או עם חברים למסע הציד.

למרות זאת, השתנתה דיאטת האינואיט בשנים האחרונות ללא הכר. אחת מתוצאות הלוואי של הקשר עם תרבות המערב היא צריכת דברי מתיקה. ולכן, בניגוד לעבר, רואים כיום בני נוער רבים ששיניהם פגומות – תוצאה ישירה של אימוץ הסוכריות או השוקולד. תופעה זו אינה מוכרת אצל זקני העדה, שלא ראו מוצרי מתיקה עד לגיל מבוגר.

למרות שרבים עובדים היום ומשתכרים כסף, המצרכים המיובאים יקרים, ועדיין קיים צורך להשלים את המזון מן הטבע. כאשר צעיר לוכד את כלב הים הראשון בחייו, משמש הדבר סיבה מספקת בהחלט למסיבה: החברים והקרובים מתאספים לארוחה עשירה, ואמו מחלקת מתנות.